תולדות יצחק/דברים/א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תולדות יצחק דברים א

א

במדבר בערבה מול סוף בין פארן ובין תפל ולבן וחצרות ודי זהב ארז"ל שכל התוכחות האלו משה מפי עצמו אמרן וכן קללות שבספר הזה ועל זה יש ספקות:
הספק הא' שהרי ארז"ל בפרק חלק כל האומר פסוק זה אמרו משה מפי עצמו אין לו חלק לע"ה:
הספק הב' איך אמרו בפרק חלק כן שהרי מצינו פסוקים רבים בתורה שאמרן משה כגון שלח נא ביד תשלח וכל ההפצר שהפציר משה בשליחות השי"ת שילך לפרעה ואדרבה חרה אף ה' בהם וכן מה שאמרו המרגלים לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו. ונוכל להשיב שהכוונה שהרבה פסוקים אמרו אחרי' מלך סיחון ומלך אדום ורבים כן אבל אחר כן אמר הקב"ה למשה כתוב כל הפסוקים שיש מבראשית עד לעיני כל ישראל ולא כתב מפי עצמו כלל ואלו התוכחות מרע"ה אמרן בשעה שהוכיחן אבל אחר כן צוהו הקב"ה לכתוב הכל ויש להקשות על זה אני אראה לך שלא אמר משה מפי עצמו כלל מזה הספר שנא' בסמוך ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חדש באחד לחדש וגו' ועוד יש להקשות שהפסוקים מכחישים זה את זה שאמר בסמוך לזה בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה וגו' ופי' הרמב"ן שרצה משה מעצמו בלא צווי הקב"ה אבל לרש"י שפירש הואיל התחיל אינו קשה. והתשובה לכולן שזה הספר נחלק לג' חלקים והם תוכחות ומצות מחודשות כגון בן סורר ומורה ומצות מבוארות כגון גדילים תעשה לך אף מן הכלאים ועשרת הדברות שאמר בו שמור לקצת דינים. וזאת הפרשה ופרשת ואתחנן הם תוכחות עד מקום שאמר וזאת התורה אשר שם משה וגו' ויש להקשות וכי מה שדיבר עד עתה אינה תורה אלא הכוונה וזאת חלק המצות המבוארות מכאן ואילך וז"ש אלה העדות והחקים והמשפטים אשר דיבר משה בצאתם ממצרים פי' אע"פ שאמרן לישראל בצאתם ממצרים חזר עתה לאמרם כדי לבארם וחזר אח"כ למצות מחודשות ואמר בפרשת ואתחנן ויקרא משה אל כל ישראל ויאמר אליהם שמע ישראל את החקים ואת המשפטים אשר אנכי דובר באזניכם היום פי' דוקא היום שהם מצות מחודשות ולכן עתה בתחלת הספר אמר כמי שמחבר ספר ומחלק אותו חלקים ואמר אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל וגו' שהם תוכחות כולן כמו שפרש"י מדברי רז"ל ואם מצות מחודשות ויהי בארבעים שנה דיבר משה אל כל ישראל ככל אשר צוה וגו' ואם מצות מבוארות בעבר הירדן בארץ מואב הואיל וגו':

ט

ואומר אליכם בעת ההיא לפי שאמר פנו וסעו לכם ובאו הר האמורי וגו' ראה נתתי לפניכם את הארץ באו ורשו את הארץ אשר נשבע ה' לאבותיכם והראוי לעם ההולכים למלחמה שיהיו כולם אגודה אחת בלב אחד כאיש אחד ולא יהיה ביניהם קטטה לפי שיהיו נוצחים ולא מנוצחים ואחר שישראל היו הולכים לכבוש ארץ שבעה עממים היה ראוי שיהיו בשלום ובמישור אלו עם אלו ולא עשו כן לז"א ואומר אליכם בעת ההיא לאמר לא אוכל לבדי שאת אתכם איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם וזהו טעם בעת ההיא או שהיה הכוונה ואומר אליכם בעת ההיא לאמר לא אוכל לבדי שאת אתכם עתה שאתם ככוכבי השמים בריבוי אני אומר לכם לא אוכל לבדי שאת אתכם אבל כשיי' אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים אז אתרעם מכם יותר שעתה אני אומר לא אוכל לבדי שאת אתכם ואז אומר איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם. או יהיה הכוונה במה שאמר ה' אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים לפי שמרע"ה נתרעם מהם באומרו לא אוכל לבדי שאת אתכם ולפי שכשהעם מועטים אינם מטריחין טורח גדול לשופט לז"א אתם רבים ובעלי מריבה שה' אלהיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרוב ולפי שמזה נראה שהיה נותן בהם עין הרע לז"א ח"ו אלא יהי רצון מלפני השי"ת שעיני לא יזיק לכם אלא יהיה בהפך ה' אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דיבר לכם:

יד

ותענו אותי ותאמרו טוב הדבר אשר דברת לעשות גם זה מן התוכחות שהיה ראוי שיאמרו אין אנו חפצים בדיינים זולתך ואמרו טוב הדבר אשר דברת לפי שהיו חפצים דיינים קרובים או שכנים או אוהבים לשיעשו חפציהם וטעם לעשות לפי שלפעמים האדם ידבר דרך מוסר ולא לשיעשה כן וישראל חשדו למשה שלא אמר כן לפי שרצונו שיעשו כן אלא דרך מוסר לפי שחשב שיאמרו ישראל ח"ו אין אנו רוצים דיין זולתך לזה אמרו לעשות אנו רוצי' שכן תעשה כאשר דברת:

טז

שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק לפי שהדיין יעוות הדין לאחד מה' סבות. הא' לפי ששמע לא' מבעלי דינים קודם שיבא בעל דין חבירו והטעים טענותיו לב"ד לז"א שמוע בין אחיכ'. הב' לפי שאוהב לא' מהם לז"א לא תכירו פנים במשפט. הג' לפי שא' מהם גדול זקן ונשוא פנים לז"א כקטן כגדול תשמעון הד' לפי שא' מהם רשע ואלם לז"א לא תגורו מפני איש. הה' לחסרון ידיעה בדין ההוא והדבר אשר יקשה מכם תקריבון אלי ושמעתיו:

כב

ותקרבון אלי כולכם ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו הכוונה אחר שלקחתי ראשי שבטיכם ואתן אותם ראשים עליכם שרי אלפים שרי מאות שרי חמשים ושרי עשרות היה מן הראוי שכל דבר ראשיי וכל ענין עצמי יבאו הראשים והשרים לדבר אלי ואז יעשה הדבר כתקנו ולא יצא מהם דבר בלתי מתוקן ולא עשיתם כן אלא כאלו אין עליכם ראשים ושרים:

ותקרבון אלי כלכם ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו לנו את הארץ ומצד זה נשחת כל הענין ומה שאמר וייטב בעיני הדבר לומר אע"פ שעשיתם שלא כדין וכשורה אמרתי לכם טוב הוא לפי שהייתם אומרים כפי תלונותיכם אם לא הייתי חפץ במה שאמרתם כולכם שיש דברים בגו בענין הזה:

כה

ויאמרו טובה הארץ אשר ה' אלהינו נותן לנו. בזה יש ספק אמר ותקרבון אלי כלכם ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו לנו את הארץ את הדרך אשר נעלה בה ואת הערים אשר נבוא אליהם פי' את הערים אשר נבוא אליהם תחלה שיהיו נוחים לכבוש והם השיבו טובה הארץ זהו טענו חטים והודה לו בשעורים. והתשובה שכל המרגלים אמרו טובה הארץ אלא שיהושע וכלב אמרו כן לכף זכות והאחרים אמרו כן לכף חובה שכוונתם לומר אתם שואלים מה הם הערים אשר נבוא אליהם תחלה אנו משיבים שהארץ טובה כלומר ענין הערים לא יועיל כלום שנמנע הוא לעלות שמה אלא אנו משיבים שהיא טובה לא עוד וזה אמרו דרך ערמה לא בנגלה אלא שהמשכילים יבינו עד שהשתיק כלב את העם ואמר עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה אז אמרו בפי' לעיני כל ערמתם ותחבולותם ואמר והאנשים אשר עלו עמו אמרו לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו שאע"פ שאמרו להם הטובה היא אם רעה אין הכוונה בזה אלא לשמח לישראל אבל העיקר הוא באיזה דרך נעלה והם השיבו לתפל ולא השיבו לעיקר דרך תחבולה וא"ת א"כ מה זה שאמר ולא אביתם לעלות ראוי היה שלא ירצו לעלות כיון שטענו חטים והודה לו בשעורים התשובה אמר להם משה אם לא שאתם רשעים ואינכם מאמינים בה' לא הייתם מבינים רשעת תשובתם והייתם דנים לכף זכות מאמר המרגלים וז"ש ותמרו את פי ה' אלהיכם. ובזה הותר ספק א' שהקשה הרמב"ן בפ' שלח לך שלא מצינו במרגלים עון שהם השיבו היטב ואמת לכל שאלות ששאל משה בשליחות ההוא ולא מצא עון להם אלא במלת אפס ובזה שפירשתי כבר מצאנו עונם חרות וא"ת הרי אמר שם וישיבו אותם דבר ואת כל העדה ויראום את פרי הארץ ויספרו לו ויאמרו באנו אל הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש היא וזה פריה אפס כי עז העם וגו' התשובה כתבתיה שם שהרי בפי' אמר כאן וישיבו אותנו דבר את הדרך אשר נעלה בה ואת הערים אשר נבוא אליהם ויאמרו טובה הארץ אשר ה' אלהינו נותן לנו:

כח

ערים גדולות ובצורות ארז"ל דברה תורה לשון הבאי ויתכן שהכוונה ששרי מעלה הממונים על אותם העיירות לא הפילם הקב"ה עדיין על דרך יפקוד ה' על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה באדמה:

לד

ויקצוף וישבע לאמר אם יראה איש באנשים האלה הדור הרע הזה את הארץ הטובה אשר נשבעתי לתת לאבותיכם כלומר כל כך קצף הקצפתם לשי"ת עד שעשית' שנשבע שבועות הפכיות וראיה ודור רביעי ישובו הנה ויזכור אלהים את בריתו את אברהם וגם הקימותי את בריתי אתכם ואם תאמר איך איפשר זה התשובה שאחר שהרשיעו לא חלה השבועה על זה הדור ועם כל זה נתרעם משה עליהם שההמון לא ידעו להבדיל ולהבין איך השבועות אינן זאת הפכית לזאת וזהו שאמר הדור הרע הזה ועוד קיים השבועה בכלב וזהו טעם ולבניו לפי שיהיו רבים כמו שנשבע לתת לבני האבות ואם לא יפורש כן מה טעם ולבניו שהנה גם לבני הדור הרע נתן האדמה ועשה לכלב ולבניו לפי שהיה צדיק כאלו כולם דור אחד אחר שהוא ובניו צדיקים:

· הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.