משאת המלך/בראשית/ח
כב[עריכה]
ויום ולילה לא ישבתו (ח כב)
התוס' בסנהדרין (נ"ט. ד"ה נאמר) כתבו דהגם דמצוה שנאמרה לבני נח ולא נשנית בסיני לישראל נאמרה ולא לב"נ, מ"מ איסורא דעכו"ם ששבת ע"כ לא נאמרה לישראל שהרי הוזהרו ישראל לשבות, ע"ש. אמנם יש לעיין בדבר דהנה המל"מ הל' מלכים (פ"י ה"ז) דכתב דבלא נשנית בסיני דאמרינן דלישראל נאמרה ולא לב"נ, פירושו הוא דעד סיני לב"נ נאמרה ולאחמ"כ בסיני הועתקה מב"נ לישראל בלבד, ע"ש.
מעתה לפי"ז א"כ כבר איכא נפק"מ דהא איכא למימר כשהועתקה מב"נ לישראל כמשפט ב"נ הועתקה, וא"כ נפק"מ לחצי שיעור, דהא עכו"ם ששבת זה אפילו בחצי שיעור דהא לית להו שיעורין, וא"כ כשהועתקה לישראל י"ל דאף בחצי שיעור נאסרו, וא"כ מה כתבו התוס' מדהוזהרו ישראל על השבת ע"כ שישראל אינם באיסורא דעכו"ם ששבת, והלא י"ל דהוזהרו על שביתת שיעור שלם בלבד וכדעת ר"ל (יומא ע"ד.) דחצי שיעור מותר מה"ת [וי"א דבמלאכת שבת לכו"ע חצי שיעור מותר מה"ת], ומ"מ שפיר יאסרו מלשבות לגמרי אפילו מחצי שיעור וכמשפט עכו"ם ששבת.
וכן הוא דעת הפנים יפות (הובא בהשמטות שו"ת רעק"א) דס"ל דאיסורא דעכו"ם ששבת הוא יום ולילה כלומר דהלילה הולך אחר היום, וכתב דאם היה זה האיסור בישראל היה זה נמי יום ולילה כמשפט ב"נ ע"ש וה"ז כמש"כ לענין חצי שיעור.
וכן יש להוכיח מהתוס' חגיגה (ב': ד"ה לא) דכתבו דמקיימין פו"ר אף בזרע עבדים, שהרי פו"ר לכל ב"נ נאמרה ואף לכנען, ובמהרש"א שם תמה והלא מצות פו"ר לישראל נאמרה שהרי לא נשנית בסיני, אמנם למבואר דבסיני הועתקה המצוה מב"נ לישראל ומ"מ משפטה כמשפטה בב"נ מעיקרא, א"כ שפיר הוכיחו התוס' דמכנען מוכח דמקיימין פו"ר אף בזרע עבדים.
וע"ע ביבמות (ס"ב.) דנתנו טעם להיו לו בנים בגיותו ונתגייר דמקיים בהם מצוות פו"ר, ואמרו לפי דמעיקרא נמי ב"נ בני פו"ר נינהו, וע"ש במאירי דכתב דמכאן מבואר דב"נ נצטוו בפו"ר [ודבריו סותרים למש"כ בסנהדרין (נ"ח:) דב"נ אינם במצות פו"ר ע"ש]. ומשמע דכונת הגמ' דכמו בגיותו קיים בהו פו"ר ה"נ במתגייר מקיים בהו וכמשפט פו"ר דב"נ, וזהו כמש"כ דמצות הישראל כיוצ"ב וכמשפטה בב"נ, אמנם יעויין שם בתוס' דלא פירשו כן בגמ' וכבר עמד עליהם הערול"נ.
ספרי משאת המלך מונגשים לציבור לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של המחבר הגאון רבי שמעון משה ב"ר יהושע זליג דיסקין זצ"ל.
הזכויות שמורות לבני הגהמ"ח יבלחט"א