יריעות שלמה/בראשית/ח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רד"ק
ריב"א
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

יריעות שלמה TriangleArrow-Left.png בראשית TriangleArrow-Left.png ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ז[עריכה]

בד"ה יבשת המים י"מ בפסוק מרומז יבשת הוא תשבי ונראה לי כפשוטו מדכתיב עד יבשת המים מעל הארץ ולא כתיב יבשת הארץ ודוק. מהרש"ל:

יא[עריכה]

בד"ה לכן קוריהו פעמים לשון זכר נ"ב ונראה לי מה שהודיע כאן שהוא זכר כדי להשמיע לנו אף על פי שכבר חשדו העורב אפ"ה לא נמנע מלשלוח פעם שנית הזכר לפי שהעורב קילקל בזנות ופרוץ בעריות על כן חשדו כי כל הפוסל כו' אבל יונים אינם פרוצי' בעריות ע"כ ידע שלא יחשד אותו ודוק. מהרש"ל:

יב[עריכה]

מה שכתב רש"י וייחל הוא ויתמתן נראה לי דהיינו החילוק דפעל היינו שהוא המתין עוד מדעתו אבל ויתמתן כלומר מורגש ומושג מעצמו מאחר שקלו המים כבר אם כן בשבעה ימים ישתנה מאוד ודוק. מהרש"ל:

יז[עריכה]

בד"ה הוצא נ"ב מה שפירש רש"י קרי היצא כי הוי"ו קריאתה עומדת במקום יו"ד כמו חוה חיה הוה גביר היה גביר לאפוקי שלא תקרא הוצא בחולם בנח הוי"ו בלא תנועה ודוק וכן דעת מחבר זה נרא' לי עיקר. מהרש"ל:

כ[עריכה]

בד"ה אמר לא כו' להכניס מאלו נ"ב ול"נ דק"ל למה לקח מן הטהורין אי משום שלמד תורה היינו שנופל עליו לשון טהרה אבל סוף סוף באותו פעם היה הכל מותר וראוי להקרבה דהאדם מקריב מה שהוא מותר לפיו או לא הו"ל להקריב אלא מה שראוי אחר מתן תורה ולא מכל הטהורין אלא משום לא לחינם ציוה לי וכו' ואי אפשר לפרש משום קיום המין דמנא ידע דלמא המקום ציוה להכניס בתיבה כדי להקריב ולא משום קיום המין ודוק. מהרש"ל:

כב[עריכה]

בד"ה כל ימות כו' שאמרו בב"ר נ"ב ונראה מה שאמר בב"ר כל י"ב חדש היינו שמשו בכח זריחת' וניהוג סידרן והא ראייה שפירש רש"י אח"כ לא ישבותו לא יפסקו כל אלה מלהתנהג כסדרן אבל מה שפירש לא היה ניכר בין יום ולילה היינו בהיות המבול דהיינו ארבעים יום כדכתיב ויהי המבול וגומר ואין להקשות מנא ליה לרש"י שבאותן המ' ימים לא שמשו כלל משום דכתיב עוד כל ימי הארץ כו' עד יום ילילה כו' מכלל דבתחילה לא היה יום ולילה כל עיקר ודוק. מהרש"ל:

בד"ה לא ישבותו כו' מפני שהשביתה כו' נ"ב ולי נראה מדכתיב עוד כל ימי הארץ דהיינו גזירה נצחית שיהיה כך לעולם א"כ לא ישבותו ל"ל ודוק. מהרש"ל:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.