רש"ש/קידושין/מא/א
גמרא איכא דאמרי בהא איסורא נמי אית בה כדרב יהודה אמר רב כו'. לכאורה כיון דקיימא לן הכי כדרב יהודה אם כן טעמא דמתניתין דקתני בו הוא משום איסורא וכן הוא בפי' הרמב"ם ודלא כהרע"ב שפירש טעמא משום מצוה בו יותר מבשלוחו. ואולי דרצונו לומר אף על פי שמכירה מכל מקום מצוה איכא וכדמוכח מבבא דהאשה מתקדשת כו' ועיין בתד"ה אי איתמר. אבל מכל מקום לא הוה ליה להשמיט דינא דרב יהודה אמר רב. ופירוש הרמב"ם בכאן מגומגם ע"ש:
שם ואלא הא דתנן האומר לשלוחו צא תרום כו'. ק"ק מדוע לא הביא מריש תרומות (פ"א מ"א) עובד כוכבים שתרם את של ישראל אפילו ברשות אין תרומתו תרומה דמשמע הא ישראל ברשות שפיר דמי. ואולי משום די"ל דמיירי שתרם משלו ולא הוי מן הפטור על החיוב לתנא קמא דרבי שמעון לקמן. ובעיא היא בנדרים (לו ב) אי צריך דעת וגם זה הוה כמו דאית ליה שותפות ביה לכן מהני טפי כדלקמן. ומהא דתנן שם פ"ג מ"ד הרשה את בן ביתו את עבדו כו' אין ראיה דעבד י"ל משום דידו כיד בעה"ב כמש"כ לקמן (ריש דף מב) בתוס' בס"ד. ובן הבית פרש"י בשבועות (מח ב) דהוא אחד מן האחין א"כ אית ליה שותפות:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |