גליוני הש"ס/קידושין/ס/ב
איכא בינייהו נתקרע הגט כו'. נ"ב בשאלתות פ' מטות הוסיף דאיכא בינייהו אי מבטיל ליה לגט ואי הדר ביה ביני וביני לר' הונא לא מצי מבטל והדר ולר' יהודה מצי ע"ש וע"ש דהביא מסקנא דכאן דמסקינן דאומר ע"מ כאומר מעכשיו וכ' ע"ז וז"ל והתניא (ל' קושי') אמר לה ה"ז גיטך ע"מ שתתני לי מאתים זוז וחזר ואמר לה בפני שנים ע"מ שתשמשי את אבא אלמא מצי הדר ביה כל כמה דלא מטי גיטא לידה דמצי למיהדר ביה מן תנאי קמא דהיכא דהוי עכ"ל והוא צריך קצת תיקון ותורף כוונת התי' מן תיבות כל כמה ואיליך מובן דהך דתני' א"ל ה"ז גיטך כו' איירי כשב' התנאים היו עדיין קודם הנתינה וע"כ יכול לחזור וכפירש"י גיטין ע"ו א' ד"ה אמר לה בפני שנים ונ' מדברי השאלתות דזהו רק למ"ד דע"מ כמעכשיו משא"כ למ"ד דאינו כמעכשיו יש לפרש שפיר דתנאי השני הי' אחר הנתינה וזה הי' הפי' הפשוט יותר בעיני השאלתות דבתירוצו הוא דחבית לפרש דאיירי קודם הנתינה ונ' דמה שזה הפי' הי' לו פשוט יותר הוא משום דגירסתו כפי המובא בלשונו אמר לה ה"ז גיטך ע"מ כו' וחזר ואמר לה בפני שנים ע"מ כו' ומוכח דתנאי הראשון הי' בשעת נתינה וע"כ לא הוצרכה הבריתא לפרש בפני שנים דוודאי היו שם שנים משום הנתינה ורק בתנאי הב' דהי' אחר הנתינה הוצרכה לפרש שאמר לה בפני שנים ואולם לפנינו בגיטין שם נאמר בשניהם בפני שנים ע"ש:
דמ"ס לי ולא ליורשי וכו'. נ"ב עיין אריכות בשו"ת מהר"ם בר ברוך סי' קל"ו ועיין ב"ב ס"ג א' ואם אמר לי ולבניי מת יתן לבניו מוכח דבסתמא תיבות לי אין כולל הבנים וע"ש ברשב"ם ותוס' ועיין שו"ת שבות יעקב [ח"א] סי' קס"ה ועי' שו"ת שבסוף ס' תורת חטאת סי' ז':
מ"ד לאו תנאה הוא ולזרוזי קאמר. נ"ב עיין שו"ת מהר"י ברונא סי' קכ"ח:
ה"ז מקודשת ויש לו. נ"ב עיין מה שדן מזה בשו"ת הרשב"א ח"ג סי' שי"א:
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |