שבות יעקב/א/קסה
< הקודם · הבא > |
ראובן שמכר קרקע לשמעון ואשת ראובן לא ידע מהמכירה כלום ובסוף השטר מכירה התרצה הלוקח את עצמו נגד המוכר שאם יערער אשת ראובן על המכירה תבטל המכיר' ויחזור הקרקע ויקח מעותיו ומת ראובן ואח"כ מת אשתו ועכשיו בא בנם לוי לירד לקרקע בתורת ירושה ושמעון הראה שטר מכירה שבידו וטוען לוי כיון שאמו לא ידעה מהמכירה ואביו התנה שאם תערער אמו שיתבטל המכירה ועכשיו הוא במקום אמו קאי כי ירש זכותה ושמעון טוען כיון שאמו מתה ולא ערערה אף שלא ידעה כלל מהמכירה מ"מ אדעתא דהכי לא התנה שבנה יערער כי לא התנה רק אדעתא דידה הדין עם מי:
הנה לכאורה נראה דהדין עם לוי בן ראובן מהא דאיתא בש"ס דכתובות פ' מי שהיו נשוי דף צ"א האי גברא דזבנא לכתובתה דאמו בטובת הנאה וא"ל אי אתיא אם וקא מערערא לא מפצינא לך שכיבא אמו ולא איערערא סבר רמי בר חמא למימר איהו במקום אמו קא א"ל רבא נהי דאחריות דידה לא קביל עליה אחריות דידיה מי לא קביל עליה הרי להדיא דאי לאו שהבן הי' עצמו המוכר וקיבל עליו אחריות דנפשיה הוי אמרי' דאיהו במקום אמו קאי ויכול לערער כמו אמו בחייה ואין לדחות ולומר דמנלן לאתויי ראי' מדסבר רמי בר חמא דלמא באמת לאו דהלכתא היא ורבא דדחי לי' מטעם זה אחריות דנפש' קבל עליו היינו משום דדחי לי' לגמרי במילתא דפשיטא לכ"ע אבל באמת בלא"ה לא אמרי' דאיהו במקום אמו קאי לערער זה אינו דהא כתבו התוס' והרא"ש וז"ל והיאך ס"ד דרמי בר חמא למימר שלא יחזור הדמים ולא מסתבר למימר דאפי' כמ"ד אדם מקנה דבר שלא בא לעולם דלא הוי מייתי תלמודא עובדא דלא כהלכתא עד כאן לשונו:
הרי להדיא מדברי התוספת והרא"ש דאף דברי רמי בר חמא דהלכתא הוא זולת במה שדחא רבא בסברתו וכן הר"ן למד ג"כ מהאי סוגיא דפ' מי שהיו נשוי וכתב ולפי זה משמע שאם מכר שלא באחריות סתם דכה"ג אפי' אחריות דנפשיה לא קביל עליה בזכות שיבא לו מיום זה ואילך ע"ש ואם איתא דהאי דרמי בר חמא לאו דהלכתא היא מה ראיה מייתי דלמא לעולם אף בסתם אחריות דנפשיה לא קביל עליה ורבא דקאמר נהי וכו' היינו לדחוי לגמרי וכמ"ש אלא ודאי דאף דברי רמי בר חמא דהלכתא היא וכן בש"ע ח"מ סי' רך"ו סעי' ג' פסק להאי דר"ן שכתב שם וז"ל המוכר שדה לחבירו שלא באחריות חייב באחריות דנפשי' ודוקא בזכות שיש לו בשעת מכירה אבל אם בא לו זכות לאחר מכאן חוזר עליו ובדברי הסמ"ע שם ס"ק ח' ראיתי תמיהא נפלאה שכתב שם וז"ל אבל אם היה חייב שמעון לאבי ראובן שהוא יעקב ואחר שמכר ראובן לשמעון השדה מת יעקב וירש ראובן החוב מאביו בזה יכול ראובן לטרפו מיד שמעון דזהו זכות הבא לו מאחר מכאן עכ"ל ולא ידעתי מאי קאמר דבנדון כזה אפי' מת יעקב קודם שמכר ראובן לשמעון את השדה יוכל אח"כ לטרוף ממנו שזה היה פקח שמכר לו את השדה וכדאיתא לעיל בח"מ סי' פ"ה והוא מפ' שני דייני גזרות ובודאי הסמ"ע אגב רהיטא לא עיין במקור הדין שהוא הר"ן דפ' מי שהיה נשוי שהעתקתי גבי האי דזבין כתובת אמו בטובת הנא' וקאי אם השעבוד על השדה עצמו כמו אלמנה דזבין אחריות איתמי מ"מ אין יכול לטרוף שדה זו בכתובתה ע"ש בהר"ן ונחזור לנדון דידן דעכ"פ האי דרמי בר חמא דהלכתא הוא אי לאו דאחריות דנפשי' קביל עליה איברא המעיין היטב יראה דמשם אין ראי' כלל לנדון שלפנינו דהתם לא אמרי' דאיהו במקום אמו קאי אלא היכא שאביו לא היה ביכלתו למכור בלתי ידיעת ורצון אמו כגון קרקע שמשועבד לה בכתובתה וכה"ג וא"כ אף בלא תנאי המכירה בטל כשתבא אמו לגבות כתובתה ואיהו דבמקום אמו קאי יורש אותו זכות כהאי מעשה דזבין כתובתה דאמו כמבואר שם משא"כ אם אין לאמו שום זכות על קרקע זו רק מכח התנאי שהתנה עם אביו בשעת מכירה בודאי אמרי' בכה"ג לה ולא ליורשיה קאמר והאריכות בזה אך למותר כי כבר הארכתי בכיוצא בזה בתשובתי בספר תורת השלמים שאלה ז' דאין להוציא בכה"ג מיד לוקח המוחזק בקרקע שוב נדפס תשובת חות יאיר סי' צ' האריך ג"כ בשאלה זו שכתבתי שם בתורת השלמים ומסכים לדברי לדינא ע"ש ומשם תלמוד ג"כ לכאן דאין להוציא הקרקע מחזקת הלוקח כנ"ל ה"ק יעקב:
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |