מראה הפנים/גיטין/א/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־16:40, 5 ביולי 2023 מאת עמד (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מטקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז
עמודי ירושלים




מראה הפנים TriangleArrow-Left.png גיטין TriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ושמואל אמר אפי' משכונ' לשכונ'. התוס' כתבו שם ד"ה בבל דלא פליגי אלא ממדינה למדינה בבבל אבל באותה מדינה מודה שמואל דא"צ וכן נראה לפרש הכא כדפרישית בפנים דמה דקאמר התם רב ששת מצריך משכונה לשכונה משום טעמא דבשוקייהו טרידי ואין מכירין החתימות אפי' באותה העיר אבל לטעמא דבגרסייהו טרידי לא שייכא אלא ממקום למקום וכן נראה מדברי הרשב"א ז"ל. וכתבו התוס' שם ד"ה שאני בני מחוזא דניידי מכאן פוסק ר"ת דהשתא בזמן הזה צריך לומר בכל מקום בפני נכתב אע"ג דקי"ל כרבא דאמר לפי שאין עדים מצויין לקיימו ולא משום לשמה מכל מקום צריך דהשתא בכל מקומות ניידי כבני מחוזא ע"כ ומשמע אפי' בא"י קאמר וכן נראה מדברי הטור סימן קמ"ב והב"י כתב בזה בש"ע שם ריש הסימן מדעת עצמו ונראה לי דהאידנא אפי' בא"י צריך לומר בפ"נ ובפ"נ:

הוי לא שניא היא ערר משנשאת הוא ערר עד שלא נשאת ונישאת. משמע לכאורה דדוקא בשנשא' אבל להנשא לכתחילה משבא וערער לא ולעיל קאמר עררו בטל משמע בטל לגמרי אפי' לכתחילה וצ"ל דונישאת לאו דוקא הוא ואפילו לכתחילה מתירין לה להנשא וכדקאמר בבבלי שם אי עבדת אהנית דאי אתי בעל ומערער לא משגיחין ביה וכך הם דברי הרמב"ם שאם בא הבעל ועמד וערער אין משגיחין בו:

הלכה כר' מאיר בגיטין. והרי"ף והרמב"ם לא פסקו אלא כחכמים דסגי בתקנה ליטול הימנה כו' דכן משמע בבבלי בפ' הזורק דקאמר זו דברי ר"מ אבל חכמים אומרים כו' משמע דלית הלכתא כוותיה וכן דעת רוב הפוסקים וכר' זעירא דהכא:

ואפי' מעכו לעכו. התוס' בריש מכלתין לא גרסי בעי אלא ר"י אומר אפילו מעכו לעכו ואע"ג דקאמר המוכר עבדו לעכו יצא לחירות ומשמע אפי' לאותו צד שבא"י דחשיב כח"ל אפ"ה מעכו לעכו יצא לחירות דנהי דחשיב כח"ל לגבי עיקר ישוב א"י לגבי ח"ל מיהא חשיב כא"י והרמב"ם בפ"ח מה' עבדים לא כתב אלא במוכר לעכו כמוכר בח"ל וכסתמא דהבבלי דף ח' אפי' לר"מ עכו כא"י לגיטין אבל לא לעבדים:

כעכו כצפורן. וכן פסק הרמב"ם בשביעי מגירושין דתחומי עיירות כעיירות לגיטין:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף