מראה הפנים/גיטין/א/ג

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז
תוספות הרי"ד


מראה הפנים TriangleArrow-Left.png גיטין TriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הלקוחות עוררין שלא תערוף מידם. הקשה הר"ן ז"ל למאי דכתבו התוס' בריש מכילתין דטענינן טענת מזויף לנפרע שלא בפניו מיתומים ומלקוחות דאל"כ לא שבקת חיי לכל בריה שכל אחד יכתוב שטר מכר או שטר מתנה ויחתום עדים ויגבה שלא בפניו מיתומים ומלקוחות והשתא אם איתא דערער דמתני' ערער דלקוחות הוא מאי איריא בזמן שהלקוחות עוררין אפי' אינן עוררין טענינן להו אנן ואפשר שאף בירושלמי שאמרו הלקוחות עוררין לאו בדוקא אמרו כן אלא לומר שאף הן יכולין לעכב שלא תטרוף וכיון שהן יכולין לעקב טענינן להו אע"פ שאינן עוררין אבל מתני' דקתני בזמן שיש עליו עוררין ליכא לאוקמי בערער דלקוחות אלא בערער דבעל דוקא ע"כ מדברי הר"ן. והרשב"א ז"ל הביא דעת ר"י ודעת ר"ת דפליגי בהא לדעת ר"י לא טענינן להו ליתומים וללקוחות טענת מזויף משום דמילתא דלא שכיחא היא וכל דלא שכיח לא טענינן להו ליתומים וללקוחות כדאמר בפרק המוכר את הבית דף ע' גבי שטר כיס היוצא על היתומים דלא טענינן להו ליתמי נאנסו אע"ג דאבוהון מצי טעין ודעת ר"ת ז"ל דאפי' טענת מזויף טענינן להו והאריך שם בראיותיהם ואחד מהראיות לדעת ר"י מדאמרינן הכא בריש מכילתין וקשיא אילו המביא שטר מתנה ממדינת הים שמא צ"ל בפני נכתב ובפני נחתם אלמא מדאקשינן אילו המביא שטר מתנה ש"מ דהבא לגבות מנכסי חבירו שלא בפניו בין במלוה בין במתנה לא חיישינן למזוייף ולא טענינן מזויף הוא וכתב שם בשם התוס' דדחו ראיה זו דה"ק אילו המביא שטר מתנה שמא צ"ל בפ"נ ובפ"נ ולא סגיא בלאו הכי ואפי' נתקיים בחותמיו ופריך שנייא היא לפי שאין בקיאין בדקדוקי גיטין כלומר התם משום לשמה הוא שאין בני ח"ל בקיאין לשמה או במחובר ובשאר דקדוקי הגט משא"כ בשטר עכ"ל הרשב"א ולמאי דכתבתי בריש מכילתין דר' יוחנן דקאמר התם קל הוא כו' פליג על דריב"ל וס"ל מטעמא דאין עדים מצויים לקיימו וכדמוכח מהסוגיא ולכאורה איכא למידק היכי שייך טעמי' דר"י על הא דבעי דאפי'. נתקיים בחותמיו אמאי הצריכו לומר בפ"נ דיבפ"נ דהא לדידי' באמת לא צריך היכא דנתקיים בחותמיו וכדקאמר הקלת עליה בסוף שאם בא וערער ערערו בטל ש"מ דבלא נתקיים בחותמיו מיירי דאי בנתקיים ערעורו מאי עבידתיה וצ"ל דר' יוחנן ה"ק בשטר מתנה בעלמא בקיום חותמיו סגי ומיהת קיום צריך דבלאו הכי טענינן מזויף אבל הכא קל הוא שהקילו שהצריכו לומר בפ"נ כדי שלא יצטרך לקיום לפי שאין עדים מצויים לקיימו ולא יכול הבעל לבא ולערער ואפשר נמי לומר דפליגי בפלוגתא דר"י ור"ת וכן הכא רב חסדא ור' יוסי פליגי בהא ור' יוסי ס"ל כדעת ר"י דלא טענינן טענת מזויף ובהכי ניחא לקושית הר"ן דלפרש המתני' קאי מי עורר הלקוחות ואין להאריך:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף