פני משה/גיטין/א/ב

פני משה גיטין א ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' ר' יהודה אומר מרקם ולמזרח. מרקם ועד סוף העולם למזרחו הוי מדינת הים:

ורקם. עצמה נידונית כמזרח העולם ולא כא' והמביא מרקם צריך לומר בפ"נ ובפ"נ וכן כולם רקם למזרחה של א"י וחוצה ואשקלון לדרומ' ועכו לצפונה אבל מערב של א"י אין צריך גבול שהים הגדול גבולה. כדכתי' וגבול ים והיה לכם הים הגדול וגו' והלכה כר' יהודה:

גמ' לצפוריי'. לאנשי ציפורי אתון אמרין בשם רבי חנינא גרסינן וכן הוא ביבמות פ"ק הלכה ב':

אף המביא מבבל לכאן אינו צריך. דרבי חנינא סבר כרב דאמר לקמן בבל כארץ ישראל לגיטין:

ואני אומר שהוא צריך. כדמוכח ממתני' דר' יהודה אומר רקם כמזרח רישא דמילתא נקט וכן כולה וקתני מעכו לצפון ועכו כצפון ובבל בצפונה של א"י קיימא אלמא דצריך:

ואפילו תימר חלוקין על ר"י. דהרי ר"מ חולק במתני':

שאין רקם כמזרח. כמו וכו' הוא כלומר שאין עכו כצפון אלא כא"י:

שמא מבבל לכאן. בתמיה כלומר דאף ר"מ לא קאמר אלא על עכו דמקרבא שמא מבבל דמרחקא לכאן. ובבבלי דף ו' בעי ר' ירמיה כה"ג וקאמר הוא מותיב והוא מפרק לה לבר מבבל:

עשינו עצמינו כא"י לגיטין. רב היה מקובל כך הואיל וגמירי התם ובקיאין ושכיחי מתיבת' דאזלה ממקום למקום:

אפי' משכונה לשכונה. בבבל צריך לומר ולאו דוקא משכונה לשכונה אלא ממקום למקום קאמר כדקאמר טעמא התם דבני מתיבתא בגירסייהו טרידי:

בעא קימי מיחזור ביה. בעא רב לחזור בו והרשב"א ז"ל גריס בהדיא בעא רב מיחזור ביה. ומה נעשה.לנשים הראשונות שנישאו בגיטן ולא הצריכו לומר בפ"נ ובפ"נ:

ומה בידך. את מה סבור דקאמרת ומה נעשה כלומר מה כוונתך אם דעתך לפסול אפילו בדיעבד במקום שצריך לומר ולא אמר וקאמר באמת כן הוא לכהנא:

דהוא סבר כהדא דרבי כו'. ובבבלי גריס ר"מ וכן הוא בהזורק:

תצא בשלשה עשר. דבר שמנו חכמים בפ' האשה שהלכה וכן בהזורק דלא נעשה כתיקון חכמים והיינו דקאמר מה נעשה לראשונות לדידך שאתה מוציא לעז לפסלן:

אבל חכמים לא הודו לדבר. אלא יטלנו הימנה ויחזור ויתננו לה בפני שנים ויאמר בפ"נ ובפ"נ:

הכל מודים שאם בא כו'. כלומר אפילו במקום שאינו צריך כגון בא"י ואם אמר בפ"נ ובפ"נ מהני מיהת שאם בא הבעל וערער עררו בטל:

עד כדון. לא שמענו דאין הבעל יכול לערער אלא משנישאת בגט זה ואין בדבריו כלום:

עירער עד שלא נשאת ונשאת. מאי אם אמרינן הואיל ובא לערער מקודם שנשאת לא נתכוין לקלקלה ודילמא קושטא קאמר:

נישמעינה. לזה מן הדא מעשה כו':

ואל יזזקק לעדים. כשתאמר בפ"נ ובפ"נ לא תיזקק לעדים אח"כ אם יבא ערעור:

שאם בא וערער עירעורו בטל. והיינו דקאמר שיצא בהיתר שלא יועיל עירעור הבעל והשתא מסיק למילתיה אילו המביא כו' דודאי אינו צריך וקאמר דמהני לבטל עירער הבעל והתם עד שלא נישאת הוה:

הוי. ש"מ דאין חילוק ואפילו עד שלא נשאת אין בערערו כלום:

הלכה כר"מ בגיטין. דאמר כל שלא נעשה כתיקון חכמים יוציא והולד ממזר:

והוה ר' זעירא מסתכל ביה. כמתמיה על דבריו:

למה את מסתכל בי. והשיב לו ר"ז דאיתמר הלכ' כמי שהוא מיקל בד"ס:

סברין מימרין כו'. כלומר ועוד כמוסיף תמה הוא דאנן סברין לומר דביחיד אצל יחיד הלכה כדברי המיקל בדברי סופרים אבל ביחיד אצל רבים אפי' בדרבנן לקולא לא והכא יחיד אצל חכמים הוא ואתה מחמיר כדברי היחיד:

המוכר עבדו לעכו יצא לחירות. כדין המוכר עבדו לח"ל דקי"ל בפ' השולח יצא בן חורין:

ואפילו מעכו לעכו. דאמרי' לקמן עכו חציו בא"י וחציו בח"ל ואם מכר מחצי של א"י לחציו של ח"ל אם נמי כמוכר לח"ל הוי או דילמא הואיל וסתמא קאמר המוכר לעכו יצא לחירות דמשמע אפי' לאותו צד שבא"י א"כ כולה כח"ל מחשבינן לה. א"נ י"ל דרבי ישמעאל דרך תמיה קאמר על ר' חייה אמאי קאמרת לעכו אפי' מעכו לעכו נמי דינא הכי:

ואתייא. הא דר' ישמעאל כהאי דאמר ר' יעקב במס' שביעית דעכו חציו בא"י וחציו בח"ל:

מן תרין עובדוי דרבי. דלקמן שפעם אחד חשיב לה כא"י ופעם כח"ל ש"מ דיש בה משתיהן:

חמתון. ראה אותם אוכלין פת נקיה ביותר ושאל להם במה אתם מלתתין החטין להיות פת יפה ונקיה כל כך ונתכוין לידע אם נשמרו מהכשר לקבל טומאה:

ואנן שלקין ביעין. ומלתתין במים שנתבשלו בהן:

סברין. ומפרש טעותם שהיו סוברין מה שאמר התלמוד מי ביצים מי שלק של ביצים קאמר והוא לא נתכוין אלא המשקה של הביצים עצמן שהוא החלבון דהוו כמי פירות ואינן מכשירין. ובבבלי פ"ק דסנהדרין דף ה' האי עובדא בנוסחא אחרת דקאמר ואינהו סביר מי בצעי' קאמר שטעו בין ביצים לבצעים:

שלא יהא תלמיד מורה הוריי'. אא"כ נטל רשות מרבו כדקאמר התם דכי יהיב ליה רביה רשות מידק דייק כלישני' שלא יטעו השומעין את דבריו וש"מ מהאי עובדא דעכו מא"י היא מדהקפיד על הטהרה ומעובדא דלקמן שמעינן דיש בה נמי מח"ל:

תלמיד שהירה הלכה כו'. וכן הוא בבבלי פ' הדר דף ס"ב:

שבתו. ושם גריס שנתו:

י"ב מיל כמחנה ישראל. דכתיב ויחנו וגו' וגמירי די"ב מיל הוה וכתיב ומשה יקח את האהל וגו' והיה כל מבקש ה' יצא אל אהל מועד אשר מחוץ למחנה ש"מ עד י"ב מיל אסור:

ייתי. יבא עלי אם ידעתי מזה שר' מנא בציפורי:

מכיפתא ולעיל. מן הגשר ולהלן שהיה עומד שם:

לית את. וכי אין אתה בנו של פלוני שהיה כהן ואתה עומד בארץ העמים וחכמים גזרו טומאה עליה ומהאי עובדא שמעינן דעכו יש בה מח"ל:

היו גבוהות. שהלך אחר עיניו ונשא אשה גרושה שאינה הוגנת לכהן וממנה נולדתי וחילל אותי. בבלי סנהדרין שם:

עיירות שבתחום ציפורין הסמוכות לעכו כו' מה את עבד לון. לענין גיטין אם כעכו נחשבין הואיל ובתחומה הן או כציפורי הואיל וסמוכין לה וכן איפכא וקאמר כעכו כציפורן תחום עכו כעכו וח"ל לענין גיטין הן ותחום ציפורי כציפורי וא"י הן:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף