רידב"ז/גיטין/א/ב

רידב"ז גיטין א ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הכל מודין שאם בא ועירער עירעירו בטל עד כדון כשעירער משנשאת עירער עד שלא נשאת ונשאת פי' דילמא דווקא כיון דהעירעור הוא לאחר שנשאת ואז אין שום תקנה ע"כ האמינהו חכמים כתרי משום דלית תקנה אחרת כיון שאין עדים מצוין לקיימו ושמא לא תמצא עדים אבל אם עירער קודם שנשאת. אי אם לא תמצא עדים לא תנשא ותהא יושבת ומחכה על עדים ולא האמינו חכמים השליח כבתרי רק הנ"מ בשאין תקנה משא"כ קודם שנשאת לא נתנו חכמים כ"כ כח להשליח על לכתחלה שיהא במקום ב' עדים. ופשיט מההיא דר' ישמעאל מכפר סימזי שבתחום עכו דא"ל ואף אתה צריך לומר בפ"נ ובפ"נ שלא תזקק לעדים וכדמסיק שאם בא ועירער עירעורו בטל וכדמסיק אילו המביא מא"י שמא צ"ל בפ"נ ובפ"נ הא א"צ והוא משום דלא צריכין להתקנה דהא עדיה מצוין לפנינו לקיימו וא"כ מפני מה מהני גם בא"י אמירת השליח בפ"נ ובפ"נ שאם בא הבעל ועירער אפילו דתימא דהיא לאחר משנשאת דאז עירעורו בטל אמאי הא הוי לכתחלה דהא בא"י עדים מציין לפנינו לקיימו אלא ע"כ דגם אלכתחלה מהימן השליח. וע"כ א"צ גם בא"י להביא עדים כשעירער הבעל אע"ג דהתם אפילו לאחר שנשאת הוי כלכתחלה דהא עדים לפנינו אלמא דאמירת השליח הוי כב' עדים ממש ומהני דיבורו אף לכתחלה ודוק:

ר' יעקב בר אדא בר עתליי בשם ר' לעזר הלכה כר"מ בגיטין כו' הלכה כמי שהוא מקיל בדברי סופרין כו' הק"ע ז"ל מפרש דהיא ר"מ דמיקל דעכו כא"י לגיטין והפ"מ ז"ל כהרשב"א ז"ל דהוא ר"מ דנתנו לה ולא אמר לה בפ"נ ובפ"נ ויש לעיין קצת בזה הפירוש ודוק:

הלכה כמי שהוא מיקל בדברי סופרין כו' הקשה בגליון הא קי"ל ספק בדברי סופרים כל שאתחזק איסור ספיקא להחמיר וכאן ג"כ אתחזק איסור דא"א. ואין לומר בהא דאיתרע שכתב לה גט דז"א דעד שתתגרש בתיקון חכמים אינה מתגרשת ועדיין חזקת א"א עלה וצ"ע עכ"ל ז"ל וזהו באמת צ"ע והוי כמו שכתב המג"א ז"ל בסי' תמ"ז. דהא דכתב הר"נ ז"ל במפקיד אצל נכרי וקיבל הנכרי אחריות צריך ביעור מדרבנן ואם עבר ולא ביער אסור אחר הפסח שאני התם כיון דזה החמץ צריך ביעור מדאורייתא וחכמים תיקנו שזה לא מקרי ביעור א"כ הו"ל כאילו עבר אדאורייתא כו' עכ"ל ז"ל עיי"ש וה"נ דכוותי'. והנראה לפענ"ד בזה דלא קשה מידי דהנה הא דתקנו חכמים לומר בפ"נ ובפ"נ הוא משום שלא תהא ספק גרושה דהא בלא התקנה ואילו לא אמר בפ"נ ובפ"נ הא חשש מזויף והיא לא הוי רק ספק וע"כ כתב הנוב"ק ז"ל בסי' פ"ה דלפיכך נאמן ע"א אף לאחר שבא הבעל ועירער אף דלהרבה פוסקים ז"ל כשבע"ד טוען מזויף הוי מדאורייתא. הוא משום דכיון דכבר ניתן הגט והוי רק ספק מזויף א"כ איתרע חזקת א"א דהא הוי ספק שמא הגט אינו מזויף ונגרע חזקת א"א והוי רק ספק א"א והוי כמ"ש הש"ך ז"ל ביור"ד דאף להאוסרין ס"ס בחזקת איסור מ"מ אי איכא ס"ס בלא הספק הראשון מותר עכ"ל ז"ל עיי"ש. וכבר כתבתי בחיבורי שו"ת רידב"ז דהא דצריך הגמ' למימר דף נ' ע"א הד"ת עדים החתומין על שטר נעשה כמי שנחקרה עדותן בב"ד וכו' משום עיגונא הקילו בה חכמים ל"ל למימר משום עיגונא הא בלא"ה מהימן ע"א ז"א דהתם מיירי קודם הגירושין א"כ בדאיכא ספק על הגט שבידו א"כ לא מצי ע"א להוציאה ע"י הגט מחזקת א"א דהא היא עומדת כעת בודאי בחזקת א"א וליכא שום ספק עלה משא"כ אחר שנתגרשה והבעל טוען מזויף והוא הוי ספק ע"כ הוי ספק א"א ואז נאמן ע"א עי' בסי' ו'. וא"כ שפיר ניחא קושיתו של הגליון דהא דתקנו חכמים לומר בפ"נ ובפ"נ הוא משום דלא תנשא בגט ספק ומה"ת א"צ קיום כלל ורק רבנן היא דאצרכו וחששו משום ספק מזויף. ע"כ הצריכוהו למימר בפ"נ ובפ"נ אבל כשלא אמר נשאר הספק וחשבינן ליה שנתן לה ספק גט וא"כ כשנתן לה ולא אמר בפ"נ ובפ"נ נשאר החששא דרבנן דספק מזויף דהא רבנן לא עשאו אותו כודאי מזויף אלא ספק מזויף וכבר איתרע חזקת א"א אף מדרבנן ועד שנתגרשה בתיקון חכמים אינה ודאי מגורשת אלא ספק מגורשת. ולא כמו שכתב בגליון דעד שנתגרשה בתיקון חכמים אינה מתגרשת. ז"א אלא דלא הוי ודאי מגורשת אלא ספק מגורשת וכבר איתרע חזקת א"א אף מדרבנן אבל כ"ז לאחר שנתן לה ולא אמר בפ"נ ובפ"נ. אבל בלכתחלה קודם שנתן לה והפלוגתא בין ר"מ וחכמים לענין עכו דלר"מ א"צ לכתחלה לומר ולרבנן צריך לכתחלה לומר בפ"נ ובפ"נ בזה לא שייך לומר הלכ' כמו שהיא מיקל בדברי סופרין דלא צריך לכתחלה. ז"א דהא הוי בחזקת א"א דהא עדיין לא נתגרשה ואנו דנין על הגט שבידו אז לא מצינן להקל בדברי סופרין להוציאה ע"י גט זה מחזקת א"א ע"כ שפיר פי' הרשב"א ז"ל דקאי על ר"מ דהמביא גט ממדינת הים ונתנו לה ולא אמר בפ"נ ובפ"נ דהוי ר"מ לחומרא. ור"ז מסתכל ביה דהול"ל דהלכה כמי שהיא מיקל בדברי סופרין ולא מפרש דקאי על ר"מ דעכו כא"י לגיטין דאז הוי ר"מ לקולא משום דהא דעכו כא"י לגיטין היא לענין לכתחלה אם קודם הנתינה צ"ל בפ"נ ובפ"נ דאז הוי בחזקת א"א בבירור ע"כ לא שייך בזה הל' כמי שהיא מיקל בדברי סופרין דהא ע"י גט זה אתה בא להוציאה מחזקת א"א. ע"כ דפי' הירושלמי היא כהרשב"א ז"ל דקאי על ר"מ דהמביא גט ממדה"י ונתנו לה ולא אמר בפ"נ ובפ"נ דאז הוי לאחר הנתינה וכבר יצאת האשה מתזקת א"א כנ"ל ע"כ שייך להלכה כמי שהוא מיקל בדברי סופרין ודוק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף