תוספות הרא"ש/קידושין/כא/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־09:54, 18 ביוני 2023 מאת עמד (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית מתוך דיקטה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תוספות הרא"ש TriangleArrow-Left.png קידושין TriangleArrow-Left.png כא TriangleArrow-Left.png ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
רמב"ן
רשב"א
תוספות הרא"ש
ריטב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
ספר המקנה
רש"ש
גליוני הש"ס
אילת השחר

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


לקבעו חובה ואפי' לר' יהושע. הכא ליכא לאקשויי מאי ככל דהא לא כתיב עבד עברי בההוא עניינא:

והמחט והמקדח מחט של סקאים מיירי להכי קתני ליה קודם מקדח ומכתב דאינהו הוו טפי כעין מרצע וזו ואין צ"ל זו קתני:

המרצע להביא מרצע הגדול. ומכעין הפרט לא קאי דגרע אפי' מסול ומחט שאינו רוצע אלא חותך וא"ת מאי קאמר להביא אדרבה עיקר המצוה הוא בגדול דהמרצע המיוחד שבמרצעים ובספרי לא גריס להביא ויש ליישב גיר' הספרים משום דכתיב קרא מרצע סתם ורצע אדוניו את אזנו במרצע להכי איצטריך לרבות המרצע:

אין עבד עברי כהן נרצע מפני שנעשה בעל מום. בירוש' פריך וירצע מן השחום פחות מכרשינא ובהאי גוונא אינו בעל מום כדאי' בבכורות ומשני כדי שלא יבא לידי כרשינא:

דהוי גיורת וגיורת לכהן לא חזייא ואע"ג דאיתותב שמואל לעיל בהא דשפחה כנענית היינו משום דהתם כמו שהותר אסור לא יהיה קדש גבי ישראל דהותר נמי גבי כהן אבל הכא כי מגיירא שרייה גבי ישראל וגבי כהן לא שרייה משום זונה ואעפ"י שמתגיירת בע"כ עשאה הכתוב כגיורת גמורה ואפ"ה איכא איסור זונה:

אשת ואפי' אשת איש מדאצטריך להתיר ביפת תואר נראה ראיה איסור דאשת איש דאורייתא בגויה ואע"ג דדרשו בפ' ד' מיתות אשת רעהו פרט לאשת אחרים היינו לענין מיתה ומלקות אבל איסורא איכא. ונראה משום דכתיב בבני נח ודבק באשתו ולא באשת חבירו. ותי' דהבא על הגויה גזרו עליה משום נשג"ז שגזרו מלקות על איסור דרבנן ועל איסור אשת איש שהוא דאורייתא לא נזרו וי"ל כיון דמפקרי נפשייהו ולא נהגו בהו תורת אישות לא חשו לתקן משום דלא מחלפא באשת איש דישראל:

לא דברה תורה אלא כנגד יצה"ר. וא"ת אמאי איצטריך קרא להתיר משום יצה"ר הא מדאורייתא שרייא בצינעא. כדאמרינן בפ' אין מעמידין וי"ל דמשום דאשת איש איצטריך ואפי' משום פנויה משום דבשעת השביה מצויין רוב ישראל ואיכא פרהסיא דישראל שרואין שנכנס להתיחד עמה ואי לאו דשרייה רחמנא היו קנאים פוגעים בו:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף