תוספות הרא"ש/קידושין/כא/ב

תוספות הרא"ש קידושין כא ב

לקבעו חובה ואפי' לר' יהושע. הכא ליכא לאקשויי מאי ככל דהא לא כתיב עבד עברי בההוא עניינא:

והמחט והמקדח מחט של סקאים מיירי להכי קתני ליה קודם מקדח ומכתב דאינהו הוו טפי כעין מרצע וזו ואין צ"ל זו קתני:

המרצע להביא מרצע הגדול. ומכעין הפרט לא קאי דגרע אפי' מסול ומחט שאינו רוצע אלא חותך וא"ת מאי קאמר להביא אדרבה עיקר המצוה הוא בגדול דהמרצע המיוחד שבמרצעים ובספרי לא גריס להביא ויש ליישב גיר' הספרים משום דכתיב קרא מרצע סתם ורצע אדוניו את אזנו במרצע להכי איצטריך לרבות המרצע:

אין עבד עברי כהן נרצע מפני שנעשה בעל מום. בירוש' פריך וירצע מן השחום פחות מכרשינא ובהאי גוונא אינו בעל מום כדאי' בבכורות ומשני כדי שלא יבא לידי כרשינא:

דהוי גיורת וגיורת לכהן לא חזייא ואע"ג דאיתותב שמואל לעיל בהא דשפחה כנענית היינו משום דהתם כמו שהותר אסור לא יהיה קדש גבי ישראל דהותר נמי גבי כהן אבל הכא כי מגיירא שרייה גבי ישראל וגבי כהן לא שרייה משום זונה ואעפ"י שמתגיירת בע"כ עשאה הכתוב כגיורת גמורה ואפ"ה איכא איסור זונה:

אשת ואפי' אשת איש מדאצטריך להתיר ביפת תואר נראה ראיה איסור דאשת איש דאורייתא בגויה ואע"ג דדרשו בפ' ד' מיתות אשת רעהו פרט לאשת אחרים היינו לענין מיתה ומלקות אבל איסורא איכא. ונראה משום דכתיב בבני נח ודבק באשתו ולא באשת חבירו. ותי' דהבא על הגויה גזרו עליה משום נשג"ז שגזרו מלקות על איסור דרבנן ועל איסור אשת איש שהוא דאורייתא לא נזרו וי"ל כיון דמפקרי נפשייהו ולא נהגו בהו תורת אישות לא חשו לתקן משום דלא מחלפא באשת איש דישראל:

לא דברה תורה אלא כנגד יצה"ר. וא"ת אמאי איצטריך קרא להתיר משום יצה"ר הא מדאורייתא שרייא בצינעא. כדאמרינן בפ' אין מעמידין וי"ל דמשום דאשת איש איצטריך ואפי' משום פנויה משום דבשעת השביה מצויין רוב ישראל ואיכא פרהסיא דישראל שרואין שנכנס להתיחד עמה ואי לאו דשרייה רחמנא היו קנאים פוגעים בו:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף