מתנות כהונה על בראשית רבה/ד
< הקודם · הבא > מפרשי המדרש ידי משה |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
גלדה טיפה. פי' הוקרשה והוגלדה [וקרח בלילה ת"א גלידא נחית עלי בליליא כ"פ רש"י]:
מטלית. מכסה ויריעה:
וליחכה כו'. שהיו עדיין לחים ובזה נעשים קשים:
כקדוח אש המסים. פסוק זה מדבר במ"ת:
חצה כו'. פירש רש"י המסים פי' חצויים כמד"א הרימונים משימסו פי' משיתחלקו [וע"ל פ' שלח לך בפ' אחינו המסו וגו']. ולכן קורין הסם שנותנין בחלב להעמיד ולהפריש מי החלב ממנו מסו. [לקמן סוף הפרשה ע"ש שמחלק ומפריש הפסולת מתוך האוכל]:
ג [עריכה]
יהי רקיע. ר"ל כד"א יהי רקיע וגו' [ואולי שצ"ל כן]:
ביניים ובנתיים. כלומר מכוון באמצע:
קנדילא. פירש"י נר הקבוע באמצע עששית ואינו נוגע בארבע דפנותיה. [ועוד נראה כנר הזה שהשלהבת קשורה בגחלת דרך נס]:
ופירות הם מי גשמים. פירש"י ז"ל בשם פרקי ר"א המים העליונים מזיעים מחימום הרקיע שהוא של אש והטיפות יורדות [ועי' פ"ק דתענית]:
ד [עריכה]
אפרכס. פירש"י כלי מלא נקבים סביביו ולמעלה נקב כשיעור אצבע וממלאין אותו מים וסותמין פי הנקב באצבע בכוון והמים נעצרין ואינם מקלחים וכשמסיר האצבע הנקבים כלם מקלחים [ועי' בערוך ערך דיופי]:
טס של כסף. אינו סותמו בכוון כמו בשר האצבע:
עמדו המים. ורמז לו כשם שמים אלו עומדים ואינם מקלחים דרך הנקבים. כך אין לתמוה על המים העליונים:
ואמר לו הכותי אצבעך כו'. ואינו ראייה על המים העליונים:
[ה"ג מראות גדולות הביא לו מראות גדולות א"ל ראה בבואה כו']:
בבואה. כל פרצוף פנים הנראה במראה:
מלא מים. משמע שעדיין הוא מלא כמו שהיה אז בשעת החלוקה והלא הבריות משתמשין מהן מאז עד עתה. כן פירש"י]:
ומאחר שתכנס. אחר שנכנסת ויצאת משם תשקול עצמך:
הלך ושקל את עצמו ונכנס למרחץ:
לא חסר מעיינך. ומיד שיצאת הזיעה ממך חזרת למשקל הראשון:
ה [עריכה]
המלוחים. המים העליונים מתוקים והתחתונים מלוחים. כדאיתא פ"ק דתענית:
ואינן מתערבין. נכרין הן בתוכן:
כמה שנים. מהלך כמה שנים:
ואין מתערבין. טיפה זו בטיפה זו ובפ' כי תבא שעל כל טיפה וטיפה ממנה הקב"ה מלאך ומפרידם זו מזו. [ה"ג בילקוט וכ"מ בפירש"י ז"ל בשם הירושלמי ואין מתערבין]. כל טיפה וטיפה שהקב"ה מוריד לנו מגרע זו מזו כמה דאת אמר כי יגרע נטפי מים וכתיב ונגרע וגו' ר"י בר"ש [אמר שמודדן במדה שנאמר ומים תכן במדה]:
כטס הזה. כן הוא עוביו של הרקיע ולשון רקיע קדריש כד"א וירקעו פחי זהב וכן פירש"י:
כסוסטאות. פי' הערוך גזוזטראות דהוא שיעור מדה מה שמודד אדם בשתי זרועותיו אחת הנה ואחת הנה שקורין קלפטי"ר:
למ"ד תלתין. פי' רש"י שהל"ל בין מים ומים:
ו [עריכה]
שהרעיש כו'. מפני שכתוב בהדיא בדבר ה' שמים נעשו וכאן כתיב ויעש. והרמב"ן ז"ל כתב שמקום התימה היה שמיד אחר האמירה דכתיב ויאמר אלהים יהי רקיע כתיב אחריו ויעש וגו' משא"כ בשאר הימים שמיד אחר האמירה כתיב ויהי כן. ואולי היה לו פירוש נסתר ולא רצה לגלותו וזהו ענין הרעש עכ"ל [ועיין במורה נבוכים ח"ב מאמר כ"ז ובפ"ח ממאמר התחי' להרמב"ם]. ורש"י פי' שהרעיש נפטר מן העולם כדאמרינן לעיל לא היו ימים קלים כו':
ה"ג בילקוט במאמר הן דכתיב בדבר ה':
ערוך מאתמול. מדבר בגיהנם דכתיב בסיפיה מדורתה אש ועצים:
מחלוקת. חלוקה:
אתמהא. וכן כאן האי טוב מאד שב על כל מלאכת שש הימים ולא הגיע ליום שני רק שתות מהאי טוב:
את שלו. גזר דין של עונש:
מתחת ידיהן. ע"י המים המה מי מריבה:
לגיון. פי' הערוך חיל של אנשי מלחמה:
אל יכתב בהן כי טוב. שמו של הקב"ה טוב. כד"א טוב ה' לכל:
דור הפלגה. לקמן בפ' נח פ' ל"ח דרש ויפץ אל תקרי ויפץ אלא ויצף שהציף עליהם מי הים:
ז [עריכה]
שא מים. אש ומים. נוטריקון של שמים:
ופתכן. פי' הערוך ערבן ובלבלן:
[ד"א שמים כתיב. ע"ש ימים והשי"ן ימנית]:
שהם שמים. לשון שומת ב"ד כד"א כל השם אורחותיו. [וע"ל בויק"ר פ"ט]:
ד"א שמים שהבריות וכו'. דרש ביה ל' שממה:
הוא אתא כו'. לפיכך בא הכתוב הזה ועמד על הספק והשתוממות והורה לנו שנברא ממים שנאמר המקרה במים וגו'. [ועי' בילקוט ותמצא כי כן הוא]:
מסו. דבר שמעמידין בו החלב להקפיא אותו נקרא מסו על שם שמחלק ומפריש מי החלב [מן החלב והגבינה כדאיתא בירושלמי דמס' מעשרות הרימונים משימסו כו' וע"ל בפ' שלח]:
מרפף. רופף ומנענע תמיד:
קופא. עומד קפוי כד"א וכגבינה תקפיאני:
עמודי שמים. קרי ביה עמדו שמים מרופפים ונתן בהם הקיום והעמידה במאי דכתיב ויהי כו' שביום שני נקרשו:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |