רש"י על בראשית רבה/ד

רש"י על בראשית רבה ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רש"י על בראשית רבה - פרשה ד

פיסקא: ב  ג  ד  ה  ו  ז  

ב  [עריכה]

גלדה טפה האמצעית. לשון וקרח בלילה (פ' ויצא) דמתרגמינן וגלידא נחית עלי בלילא. ברוחו שמים שפרה לשון גליד דק כגלידא על ארעא כלומר הקפיאם לחין היו מעשיהן ביום ראשון ביום שני קרשו הקפאו ונתחזקה והיינו דכתיב ביום הראשון ברא שמים ובשני כתיב ויעש אלהים את הרקיע מלמד שהיו לחין ביום א' וקרשו בשני כמין מטלית יריעה כמו טלואים דמתרגמינן רקועים כלומר בשני נטה אותם שיש בהם ממשות:

ולחכה את פני הרקיע. שהיה לח וחזקו לעיל מינה כתיב עמודי שמים ירופפו והדר ברוחו שמים שפרה דמשמע שליחכה האש פני הרקיע לכך אמר יפה למדני ר' חנינא בא מעשה בראשית ולימד על מתן תורה שכשם שחצה האש במעשה בראשית בין עליונים ותחתונים כך היה במתן תורה דהכי כתיב בסוף ישעיה לוא קרעת שמים ירדת מפניך הרים נזלו וכתיב כקדוח אש המסים מים תבעה (ישעיה סד) והכי משמע כאשר הקדחת את האש והבעית את המים במעשה בראשית כך היה במתן תורה כשירד הקב"ה על הר סיני ונזלו הרים מפניו ואין אנו מוצאין במעשה בראשית מפורש שחצה האש של מעלה בין עליונים לתחתונים (אלא) כשם שאנו רואין במתן תורה שבשעה שירד הקב"ה ליתן תורה על הר סיני התחתונים לא היו רשאין לעלות אל ההר כל זמן שהשכינה בהר הדא הוא דכתיב כקדוח אש המסים כשהיה הר סיני קודח ובוער באש אז המסו הוחצו העליונים מן התחתונים שהאש שכינה היה חוצץ ביניהם שהמסים הוא לשון הפלגה כדתנן (מעשרות פ"א) הרמונים משימסו ומפרש בגמרא לשון פלג אחינו המסו את לבבנו פלגו חצי בלשון לע"ז מיסו וימסו אסוריו מעל ידיו מתרגם ואיתמסיו אסרוהי מעל ידוהי וכך היה במעשה בראשית דבתר כקדוח כתיב בעשותך נוראות זה מעשה בראשית ולפי שהמסה מפרש חציצה לפיכך היא דורש והולך אימתי חצה האש כו':

ג  [עריכה]

רבי פנחס בשם רבי הושעיא אמר כחלל שיש בין ארץ לשמים כך יש חלל בין רקיע למים העליונים. דכתיב יהי רקיע בתוך המים ביניים ובנתיים אילו לא אמר הדורש אלא ביניים לא הייתי שומע שהרקיע ממוצע בין ארץ לשמים עליונים ורחוק מזה וקרוב לזה אם רקיע קרוב למים העליונים רחוק מן הארץ ואם רקיע קרוב לארץ רחוק ממים העליונים ביניים ובנתיים ביניים הוא האמצע ומהיכן מצא לו להסמך שדורש ביניים ובנתיים מדכתיב יהי רקיע בתוך המים קרי כאן בתוך וקרי כאן בַּתָּוֶךְ יש אם למקרא ולמסורת והכי דרש במסכת ברכות ירושלמי:

כהדין קנדילא. שבתוך העששית הקבוע באמצע עששית ואינו נוגע בארבע דפנותיה אי נמי כנר זו שהשלהבת שלו עומד באויר:

ס"א תלוים במאמר עומדים באויר ע"כ:

ופירותיהם אלו מי גשמים. כמו שכתוב מפרי מעשיך תשבע הארץ (תהילים קד) ומפרש בפרקי ר"א מים העליונים התלוים במאמר דומים לברכת מים והם מים של רקיע שהיא מחמתו של אש מזיעין המים של מעלה טיפים עבות ויורדים עד מקום הכיפה ס"א קרקוסי. לתוך המים המלוחים בתוך מימי אוקיינוס ומשם העבים שואבים אותו וממתיקין בהם והיינו דכתיב מעלה נשיאים מקצה הארץ (שם קלה):

ד  [עריכה]

כותי אחד שאל את רבי מאיר אמר ליה אפשר מים עליונים תלוים במאמר אמר לו הן אמר ליה הבא לי אפרכס. לשון אפרכסת בכלי חרס שלועזין קריקלין יש סביביו בדפנותיו נקבים נקבים ומלמעלה יש נקב ששופכים בו תמיד קנוקנות שבתוכו עד שהוא מלא כולו וכשהוא משים אצבעו על הנקב אינו מקלח דרך הנקבים שבסביביו וכשמסיר אצבעו מקלחין הנקבים כולם:

טס של כסף ולא עמדו מים. לפי שחזק הוא ואינו שוקע בנקב כמו בשר האצבע:

מאשן של חיות ולמעלה מן הבריכה כיפה ומחמימות הבריכה שהיא למטה מן הכיפה כיפה מזיעת הים רוח הן ולא קרן שאינן אלא זיעה מתמלאות מתוך החום:

ס"א אפרכסת שהיא נקובה משני צדדיה הביאו לו אפרכס ומלא אותה מים וסתם את הנקב התחתון ולאחר שמלאהו נתן עליה טס של כסף לסתמו ולא עמדו המים כיון שנתן אצבעו עליה מיד עמדו המים לפי שבשר האצבע משתשקע בחור ונכנס יותר מן הנ"ל אמר ליה הרי דברים קל וחומר ומה אם אתה שאתה בשר ודם אצבעך מעמדת המים אצבעו של הקב"ה על אחת כמה וכמה הוי מים העליונים תלוים במאמר:

חזר ואמר ליה אפשר מי שכתוב בו את השמים ואת הארץ אני מלא היה מדבר עם משה מבין שני ברי הארון אמר ליה הבא לי מראות גדולות הביא לו אמר ליה ראה בבואה שלך בהן עשה כן ראה אותה גדולה. לפי המראה וקורין לה מורולייא"ר בלע"ז:

ופעמים שהוא מדבר מבין שערות ראשו של אדם. כלומר נגלה עליו ומצמצם שכינתו בפניו ולישנא דקרא נקט דכתיב (איוב לח) ויען ה' את איוב מן השערה מבין שערות ראשו לפי שאמר הן קדם אהלך ואיננו א"ל הקב"ה אני מצוי לך מבין שערות ראשך:

הלך ושקל עצמו משנכנס ולא חסר כלום. אע"פ ששפשף עצמו במרחץ:

ה  [עריכה]

מעשה נסים יש בדבר. אדם כובר חטין בכברה עד שלא ירדו תחת הכברה כשתים ושלש אצבעות בעודם באויר הם מתערבים. כל אחד ואחד בחבירו עד שלא ינוחו בכלי שתחת הכברה ואלו מהלכין כמה מילין ולא מתערבין:

אמר ליה אותו כותי אפשר פלג אלהים מלא מים ולא חסר כלום והלא כל הבריות לוקחין מהן לתשמישן ונמצא שהוא חסר והיאך קראו הכתוב מלא מים קרא הוא פלג אלהים מלא מים. והיא מזיעת טפים עבות והם יורדות מהלך ת"ק שנה ואינם מתערבין אמר רבי יונה אל תתמה הדין ירדנא עבר בימא דטבריא ולא מתערב ובמדרש שוחר טוב במזמור וידבר דוד כמו כן אמר רבי יוחנן מעשה נסים יש בדבר אדם כובר חטים בכברה עד שלא ירדה שנים ושלשה אצבעות מתערבין ואלו מהלך ת"ק שנה המים יורדים ואין טיפה נוגעת בחברתה שנאמר כי יגרע נטפי מים (איוב לו) וגם במסכת ברכות ירושלמי כתוב כן כל המדרש עד כי יגרע נטפי מים ומוסיף מהו כי יגרע נטפי מים שמונען אלו מאלו כמה דתימא ונגרע מערכך (ויקרא כז) והדר תני ר' יודן ברבי שמעון אומר שהוא מודדן במדה שנאמר ומים תכן במדה למדנו שטעות סופר הוא מה שכתוב בבראשית רבה סמוך לואלו מהלך כמה מינין ולא מתערבין רבי יודן בר שמעון אומר שהוא מודדן במדה שנאמר כי יגרע נטפי מים שמונען זו מזו כמה דתימא ונגרע מערכך:

רב אחא אמר כטס הזה. חולק הוא על דבריו של ראשון שאמר כעביה של ארץ כך עוביו של רקיע והוא אומר אינו אלא כטס הזה. ס"א שאינו עד כי אם מקצת ע"כ. שלכך נקרא רקיע שהוא לשון טס כדמתרגמינן וירקעו את פחי הזהב ורדידו ית טסין דדהבא:

בברכות ירושלמי כשלשים גזוזטראות מתחת שתי זרועות האדם אילך ואילך קרי גזוזטראות בלע"ז טוייש"ש וטעמא דבן עזאי דדריש בין מים למים שהיה יכול לומר בין מים ומים ומהו למים תלתין הוו:

רבנין אמרין מחצה. דכתיב ויעש אלהים את הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע בין המים שתי פעמים כתוב כאן שהיו ביניים ובנתיים והוא מחצה על מחצה:

שלשים גזוזטראות. משמע עביין יתר על עובי התחתונים דאמר רבי יוחנן לעיל חציין ברקיע פליגי:

ו  [עריכה]

שהרעיש בן זומא את העולם. כדאמרינן לעיל לא היו ימים קלין עד שבן זומא בעולם נפטר מן העולם:

והלא במאמר הן. שנאמר בדבר ה' שמים נעשו (תהילים לג). ואינו משיב על התמהון:

ליטול את שלו מתחת ידיהם. כלומר שנכשל בשבילם על ידי מריבת המים:

וזו אחד מן המקראות שהרעיש בן זומא שחקר עליהם עד שעמד על בוריו כמה היו בין מים העליונים למים התחתונים וכן חקר בשאר מעשים:

ויעש אתמהא. כלומר אלמלא שכתוב ויעש אי אפשר לפי שאנו למדין שבמאמר נעשו דכתיב בדבר ה' שמים נעשו והקורא בספר כשיגיע לזה אחד מן המקראות שהרעיש בן זומא את העולם שם הוא סוף הענין וראוי להיות שם שתי נקודות ואף ויעש אתמהא עד כי בדבר ה' שמים נעשו תחלת מלה וסוף מלה ולמה אין כתיב בשני כי טוב תחלת מלה:

יש שני שיש בו תמול. שהעומד בו זכה להזכיר יום ראשון שעבר ויכול לומר אתמול אבל אינו יכול לומר אתמול שלשום שהרי לפני ראשון לא היה יום:

ז  [עריכה]

סמים מה סמים הללו מהן ירוקין וכו'. טיפה אחת של מסו בלע"ז פרדשור"א שמעמידין בה גבינה:

קופא. כמו וכגבינה תקפיאני:

ובשני קרשו. כמו יין קרוש:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף