מתנות כהונה על בראשית רבה/ג

מתנות כהונה על בראשית רבה ‏ ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתנות כהונה על בראשית רבה - פרשה ג

פיסקא: א  ב  ד  ה  ו  ז  ח  ט  

א  [עריכה]

ופנסין. לנטערנ"א:

תימליוסים. [פי' הערוך] יסודות ובש"ר פ"נ גרס דימוסים [ופי' הערוך] נדבכין של אבנים:

[פתחו. גרס]:

מפתח פומך וכו'. רק במה שפתחת פיך היה לנו אורה:

ב  [עריכה]

ויהי. משמע לשון עבר כמשפט פת"ח תחת וי"ו בראש התיבה. והיה משמע ג"כ להבא כמו והיה אם שמוע והיה עקב אע"פ שמשמש גם כן לשעבר כמו והיה בכל יחם הצאן והיה העטופים ללבן וכהנה רבות:

ד  [עריכה]

[שנתעטף בה וכו'. בפרשה ויקהל פ"נ לא גרס בה וכן בתהלים ל"ג ליה הילקוט וכן בעל העקדה בפ' בראשית הביאו למאמר זה ול"ג ליה וגרסי בשמלה אכן בפ' אמור גרס ליה וע"ש בפ' אמור פל"א פירשתיו:

ה  [עריכה]

מאפלה לאורה. רבינו בחיי הביא מאמר זה ומסיים בו ונאמר ולכל בני ישראל היה אור]:

הלכות רבות. מאירות עיניו של אדם. [כמו שדרשו ז"ל מעיו עשת שן זו ס' ויקרא]. ולפיכך נכפלו ב' תוארים אור וכי טוב:

והלא ספר ויקרא כו'. ולפיכך נכפלו בו אור וכי טוב ובספר דברים שיש בו גם כן הלכות רבות למה לא נכפלו בו דברים. ומשני אף הלא אותו פסוק הנאמר נגד ספר דברים נכפלו אור ויום וכי לא היא היא. אלא כפלו להורות היתרון שיש בו הלכות רבות:

ו  [עריכה]

והיכן היא. דרך שאלה והשיב שגנזה כו' [ובילקוט ישעיה גרס אלא נגנזו]:

והלא ברביעי כו'. ואז נגנז האור הראשון:

כן וכן אנא וכו'. כשנזדמן לו מנה יפה אמר הצניע אותה לשבעת ימי משתה ואותו דבר אינו מספיק לו רק יום אחד ושנים מפני שאותו יום או יומים הוא מכלל שבעת הימים אמר לז' הימים אף כאן כיון שימי הבריאה היו ז' קורא גם לאור שלא נשתמש בו אלא שלש ימים אור של ז' הימים:

מתושלח כו'. כמו שפירש"י ז"ל בפסוק כי לימים עוד שבעה אנכי ממטיר וגו' שעכב הקב"ה מי המבול כדי שיהא נספד כהלכה ובשכר זאת השפיע להן הקב"ה אורו כן פירש"י. וזהו וירא אלהים את האור כי טוב הוא הצדיק מתושלח כדכתיב אמרו צדיק כי טוב:

הבדילו לו. [בירושלמי דברכות פ' אלו דברים] פירש רש"י להאיר סביביו ומצאתי כד"א ונהורא עמיה שרא:

רבנן אמרי הבדלה ממש. כלומר הבדילם זה מזה מן המחלוקת שהיה ביניהם כדיין זה המבדיל בין שני בעלי דינין [וברקנטי ל"ג לי' אבל בירושלמי דברכות ישנו]:

איסטרטיגין. [פי' הערוך] פקידים ונציבים:

מדיינים. מריבים כך ויקרא כו' ופירוש הכתוב ויקרא לאור לאמר לו יום כלומר יום יהא תחומך:

ידעת כתיב. פירוש וכי הודעתו לשחר מקומו וזמנו איזהו. משמע שהקב"ה הודיע לו מקומו וזמנו איזהו:

עושה שלום. מכלל שהיו מריבים שכל אחד היה רוצה לשלוט ביום:

ז  [עריכה]

ויהי. משמע לשעבר כמשפט וי"ו פתוחה בראש התיבה:

סדר זמנים כו'. אף קודם שנתלו המאורות היה קצוב לפניו יתברך שיעור מדת יום ומדת לילה:

[וכ"כ באב"א אבל הרא"ם יש לו דרך אחרת ועי' בפ"ב מחלק סתרי התורה בס' עבודת הקדש ובספרו דרך אמונה]:

דין הניין כו'. אלו נאותים לי וטובים הם בעיני:

ויתהון. ואותם הראשונים לא היו נאותים לי ודייק ויהי ערב רמז לאותם שלא היו נאותים לפניו והעבירן ויהי בקר רמז לאותן שנשארו והיו טובים ומבוקרים בעיניו [ועי' זה במדרש קהלת בפ' את הכל עשה יפה בעתו ולקמן רפ"ט]:

אמר רבי פינחס כו'. ומפיק עוד טעם לדברי ר' אבהו מדכתיב מאד משמע שכבר היו נעשים גם כן אבל לא היו טובים כאלו:

ח  [עריכה]

ארבעה דברים ולפיכך כתיב יום אחד שהיה מיוחד בבריאות הללו שהם כלל העולם שאין עוד מלבדו כן פירש רש"י:

הרים. כתב אב"א אע"פ שהן בכלל ארץ אולי כוונתו על ההרים שתחת המים כמה דאת אמר על הרים יעמדו מים:

אלא הוא. ולא נבראו עדיין אפילו המלאכים:

אתיא כרבי יוחנן. דאמר מיד בשני נבראו המלאכים ובראשון נשגב שמו לבדו אבל לרבי חנינא שלא נבראו המלאכים עד יום חמישי היה לו לכתוב יום אחד גם בשני ושלישי ורביעי:

המקרה במים וגו'. וזה היה מלאכת יום שני [וע"ל רפ"א]:

כלום. מן המלאכים:

ממדד. לשון מדידה [ע"ל רפ"א]:

ט  [עריכה]

לענין החשבון. האמור בכתוב שני ושלישי וכו' הוה ליה למימר גם בראשון יום ראשון ומאחר שאמר יום אחד הוה ליה למימר שוב שנים שלשה וארבע וכו':

פרע להם. לאותן הימים שכתב בהן שני ושלישי כו' שלא אמר בראשון יום ראשון:

הראשון. שהיה לו למימר ראשון וכתב הראשון עם ה"א הידיעה רומז ליום ראשון של בריאת העולם:

ראשון למלכים. כתב רש"י ז"ל דל"ג ליה שמה שמונין למלכים מראש חודש ניסן הוא תקנת חכמים ז"ל וכן לשחיטת צפון לא גרס ליה דמאי שנא למנות עבודה זו משאר העבודות עכ"ל וע"פ התלמוד בפרק רבי אליעזר במסכת שבת נראה דבמקום ראשון למלכים גרס ראשון לחדשים ובמקום לשחיטת צפון גרס לאכילת קדשים. [ועי' בפ' נשא פי"ג פרשתיו שוב בשם רש"י ז"ל וכן מצאתי בדרשות ר"י בן שועיב בפ' פקודי]:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף