בראשית רבה/ד

בראשית רבה ד

בראשית רבה - פרשה ד

פיסקא: א  ב  ג  ד  ה  ו  ז  

א  [עריכה]

(א, ו) ויאמר אלהים יהי רקיע. כתיב (תהילים קד ג) המקרה במים עליותיו, בנוהג שבעולם מלך בשר ודם בונה פלטין ומקרה באבנים ובעצים ובעפר, אבל הקדוש ברוך הוא לא קרה את עולמו אלא במים, שנאמר המקרה במים עליותיו:

ב  [עריכה]

(א, ו) ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים. רבנן אמרין לה בשם רבי חנינא ור' פנחס ורבי יעקב בר' אבין בשם רבי שמואל בר נחמן: בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא יהי רקיע בתוך המים גלדה טיפה האמצעית ונעשו השמים התחתונים ושמי שמים העליונים. רב אמר לחים היו מעשיהם ביום הראשון, ובשני קרשו, יהי רקיע – יחזק הרקיע:

ר' יהודה בר' סימון אמר: יעשה מטלית לרקיע, היך מה דאת אמר (שמות לט ג). אמר רבי חנינא: יצאה האש מלמעלה ולחכה את פני הרקיע. רבי יוחנן כשהיה מגיע לפסוק זה (איוב כו יג) ברוחו שמים שפרה היה אומר: יפה למדני רבי חנינא:

א"ר יודן ברבי שמעון: יצאת האש מלמעלה וליהטה פני רקיע. ר'ברכיה בשם רבי אבא בר כהנא אמר: בא מעשה בראשית ללמד על מתן תורה ונמצא למד ממנה. (ישעיה סד א) כקדוח אש המסים. אימתי חצה האש בין העליונים לתחתונים, לא במתן תורה. אתמהא. כך הייתה בברייתו של עולם:

ג  [עריכה]

רבי פנחס בשם רבי הושעיא אמר: כחלל שבין הארץ לרקיע כך יש בין הרקיע למים העליונים. יהי רקיע בתוך המים – ביניים ובנתיים. א"ר תנחומא: אנא אמרי טעמא, אלו נאמר ויעש אלהים את הרקיע ויבדל בין המים אשר על הרקיע, הייתי אומר על גופו של רקיע המים נתונים. וכשהוא אומר ובין המים אשר מעל לרקיע, הרי המים העליונים תלוים במאמר:

אמר רבי אחא: כהדין קנדילא ופירותיהם אלו מי גשמים:

ד  [עריכה]

כותי אחד שאל את ר"מ, א"ל: אפשר המים העליונים תלוים במאמר. א"ל: הן. א"ל: הבא לי אפרכס. הביא לו אפרכס. נתן עליה טס של זהב, ולא עמדו מים. טס של כסף ולא עמדו מים. כיון שנתן אצבעו עמדו מים. אמר לו: אצבעך את נותן. אמר לו: מה אני שאני בשר ודם אצבעי מעמדת מים, אצבעו של הקדוש ברוך הוא עאכ"ו. הוי מים העליונים תלוים במאמר. א"ל: אפשר אותו שכתוב בו (ירמיה כג כד) הלא את השמים ואת הארץ אני מלא, היה מדבר עם משה מבין שני בדי הארון. א"ל: הבא לי מראות גדולות, א"ל: ראה בבואה שלך בהן, ראה אותה גדולה. א"ל: הבא לי מראות קטנות. הביא לו מראות קטנות, א"ל: ראה בבואה שלך בהן, ראה אותה קטנה. א"ל: מה אם אתה שאתה בשר ודם, אתה משנה עצמך בכל מה שתרצה, מי שאמר והיה העולם ברוך הוא עאכ"ו. הוי כשהוא רוצה הלא את השמים ואת הארץ אני מלא, וכשהוא רוצה היה מדבר עם משה מבין שני בדי הארון:

א"ר חנינא בר איסי: פעמים שאין העולם ומלואו מחזיקים כבוד אלהותו, פעמים שהוא מדבר עם האדם מבין שערות ראשו. הה"ד (איוב לח א) ויען ה' את איוב מן הסערה וגו' מבין שערות ראשו:

ועוד שאלו, א"ל: אפשר (תהילים סה י) פלג אלהים מלא מים, מששת ימי בראשית ולא חסר כלום? אתמהא. א"ל: הכנס ורחוץ ושקול עצמך עד שלא תכנס ומאחר שתכנס. הלך, כיון שיצא ושקל עצמו לא חסר כלום. א"ל: כל אותה הזיעה שיצאת, לא ממך יצאת? א"ל: הן. א"ל: ומה אתה שאתה ב"ו לא חסר מעיינך כלום, מעיינו של הקב"ה על אחת כמה וכמה. הוי פלג אלהים מלא מים מששת ימי בראשית ולא חסר כלום. א"ר יוחנן: נטל הקב"ה כל מימי בראשית ונתנם חציים ברקיע וחציים באוקיינוס, הה"ד (תהילים סה י) פלג אלהים מלא מים, פלגא:

ה  [עריכה]

הרקיע דומה לבריכה ולמעלה מן הבריכה כיפה, ומחמת שהבריכה מזעת טיפים עבות והן יורדין לתוך מים המלוחים ואינן מתערבין. א"ר יונה: אל תתמה הדין ירדנא עבר בימא דטבריא ולא מתערב ביה. מעשה נסים יש בדבר, אדם כובר חטים או תבן בכברה, עד שלא ירדו שתים ושלש אצבעות הן מתערבין, ואלו מהלכין מהלך כמה שנים ואין מתערבין. רבי יודן בר' שמעון אומר: שהוא מורידן במדה, שנאמר (איוב לו כז) כי יגרע נטפי מים, היך מה דאת אמר (ויקרא כז יח) ונגרע מערכך. כעוביה של ארץ כך עוביה של רקיע, שנאמר (ישעיה מ כב) היושב על חוג הארץ וגו', (איוב כב כו) וחוג שמים יתהלך, וחוג וחוג לגזירה שוה. א"ר אחא בשם רבי חנינא: כטס הזה. רבי יהושע בר ר' נחמיה אמר: כשתים ושלש אצבעות:

רבי שמעון בן פזי אמר: המים העליונים יתירין על התחתונים כשלשים כסוסטאות. בין מים למים, למ"ד תלתין, רבנן אמרין מחצה על מחצה:

ו  [עריכה]

(א, ז) ויעש אלהים את הרקיע. זה אחד מן המקראות שהרעיש בן זומא את העולם. ויעש, אתמהא. והלא במאמר הן הוי (תהילים לג ו) בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם.

למה אין כתיב בשני כי טוב? רבי יוחנן תני לה בשם רבי יוסי ב"ר חלפתא שבו נבראת גיהנם, שנאמר (ישעיה ל לג) כי ערוך מאתמול תפתה. יום שיש בו אתמול ואין בו שלשום. רבי חנינא אומר: שבו נבראת מחלוקת, שנאמר ויהי מבדיל בין מים למים. א"ר טביומי: אם מחלוקת שהיא לתקונו של עולם ולישובו אין בה כי טוב, מחלוקת שהיא לערובובו על אחת כמה וכמה. א"ר שמואל: לפי שלא נגמרה מלאכת המים. לפיכך כתוב בשלישי כי טוב שני פעמים (א, י; יב), אחד למלאכת המים, ואחד למלאכתו של יום. שאלה מטרונה אחת את רבי יוסי, אמרה לו: למה אין כתיב בשני כי טוב? אמר לה: אעפ"כ חזר וכללו כולו בסוף, שנאמר (א, ל) וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד. אמרה ליה: משל ששה בני אדם באין אצלך ואת נותן לכל או"א מנה ולאחד אין את נותן מנה. ואת חוזר ונותן לכולם מנה אחד. לא נמצא ביד כל אחד מנה ושתות, וביד אחד שתות? אתמהא. חזר ואמר לה: כההוא דאמר ר' שמואל בר נחמן, לפי שלא נגמרה מלאכת המים, לפיכך כתיב בשלישי ב' פעמים כי טוב, אחת למלאכת המים ואחת למלאכת היום. רבי לוי בשם רבי תנחום בר חנילאי אמר: כתיב (ישעיה מו י) מגיד מראשית אחרית. בתחלת ברייתו של עולם צפה הקב"ה משה קרוי טוב, ועתיד ליטול את שלו מתחת ידיהם, לפיכך לא כתיב בהם כי טוב. רבי סימון בשם ר' יהושע בן לוי אמר: משל למלך שהיה לו לגיון קשה. אמר המלך, הואיל ולגיון זה קשה, אל יכתב שמי עליו. כך אמר הקב"ה, הואיל והמים הללו לקו בהם דור המבול ודור אנוש ודור הפלגה, לפיכך אל יכתב בהן כי טוב:

ז  [עריכה]

(א, ח) ויקרא אלהים לרקיע שמים. רב אמר: אש ומים. רבי אבא בר כהנא אמר משום רב: נטל הקב"ה אש ומים ופתכן זה בזה ומהן נעשו שמים. ד"א שמים כתיב, שהן שמים מעשיהן של בריות, אם זכו – והגידו שמים צדקו (ע"פ תהילים נ ו; צז ו), ואם לאו – יגלו שמים עונו (איוב כ כז). ד"א שמים, שהבריות משתוממים עליהן לאמר של מה הן, של אש הן, של מים הן, אתמהא. ר' פנחס בשם רבי לוי אמר: הוא אתא וקם עליו (תהילים קד ג) המקרה במים עליותיו, הוי של מים הן. סמים, מה סמים הללו מהן ירוקין ומהם אדומים, מהם שחורים ומהם לבנים, כך שמים פעמים ירוקין וכו'. רבי יצחק אמר: שמים, שא מים, טעון מים. משל לחלב שהיה נתון בקערה, עד שלא תרד לתוכו טיפה אחת של מסו הוא מרפף. כיון שירד לתוכו טיפה אחת של מסו מיד הוא קופא ועומד. כך עמודי שמים ירופפו (איוב כו יא), עמדו שמים ניתן בהם את המסו. ויהי ערב ויהי בקר יום שני, אתיא כדאמר רב: לחים היו בראשון ובשני קרשו:

< הקודם · מעבר לתחילת הדף