קרית ספר/ביאת מקדש/ט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־18:10, 21 ביולי 2020 מאת מושך בשבט (שיחה | תרומות) (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרית ספרTriangleArrow-Left.png ביאת מקדש TriangleArrow-Left.png ט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

כסף משנה
ר"י קורקוס ורדב"ז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
הר המוריה
חידושים ומקורים מנחת חינוך
חידושי רבנו חיים הלוי
יכהן פאר
יצחק ירנן
מעשה רקח
מעשי למלך
ציוני מהר"ן
קרית ספר
שרשי הים
תשובה מיראה


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

אזהרת רכא שלא יעבוד זר במקדש דכתי' וזר לא יקרב אליכם וחייב מיתה בידי שמים דכתיב והזר הקרב יומת מפי השמועה למדו שאין חיוב זה אלא לקרב לעבודה דאלו שלא לעבודה לא מצית אמרת דק"ו ומה בעל מום שלא ענש בו מיתה לא ענש אלא לעבודה זר שחייב בו מיתה אינו דין שלא יענש אלא לעבודה ואפילו בטהרה דאלו בטומאה אפילו נכנס שלא לעבוד חייב ומיתה זו היינו בידי שמים שלא מצינו מיתת ב"ד בקדש ובמקדש. וזר הוא כל שאינו מזרע אהרן הזכרים דכתיב בני אהרן ולא מי שאינו מבניו ולא בנות אהרן ופוסל עבודה.

ב[עריכה]

אין חייבים מיתה אלא על עבודה תמה והם זריקה והקטרה וניסוך המים בחג וניסוך היין תמיד דכתיב ואתה ובניך אתך תשמרו את כהונתכם לכל דבר המזבח ולמבית לפרכת ועבדתם עבודת מתנה אתן את כהונתכם והזר הקרב יומת עבודת מתנה שאתה נותן על המזבח ולא עבודת סילוק שאתה מסלק מעל המזבח כגון תרומת הדשן ועבדתם עבודה תמה ולא עבודת שיש אחריה עבודה תמה שהיא גומרת ומתממת את הדבר ולא שיש אחריה עבודה כגון שחיטה וקבלה והולכה שיש אחריה עבודת זריקה אבל זריקה עבודה אחרונה שבדם היא וכן הקטרה בקומץ מנחה ובאיברים ופדרים וכן ניסוך היין בכל השנה וניסוך המים בחג לכל דבר המזבח מרבה שבע הזאות שבפנים שמזה בפנים על הפרכת מפר העלם דבר של צבור ופר משיח ושל י"ה ושבמצורע שמזה מלוג שמן בהיכל כדכתיב והזה מן השמן באצבעו דס"ד לאו דבר המזבח הוא להכי רבי לכולהו.

ג[עריכה]

ובין שזרק בפנים בין שזרק בחוץ דלא תימא אל מבית לפרכת ועבדתם אל מבית לפרכת הוא הויא עבודה תמה הא בחוץ אפילו עבודה שיש אחריה עבודה דכתיב ועבדתם הדר ערביה לענין עבודה תמה דוי"ו מוסיף על ענין ראשון.

ד[עריכה]

והקטרה אפי' הפך באיברים וקרב שריפתן חייב מיתה דהוי הקטרה ושיעור הקטרה לחיוב בכזית דבבציר מהכי לאו עבודה היא אבל מקטיר קטרת ביום הכיפורים בקדש הקדשים אינו חייב מיתה עד שיקטיר מלא חפניו הכתוב בתורה דבלאו הכי לאו עבודה היא.

ה[עריכה]

ומסדר שני גזרי עצים הוי כמקטיר וחייב דעבודה תמה היא שסדור מערכת עצים סתמה וגומרת היא בה אבל שאר עבודות אע"פ שנפסלו ולוקה אינו חייב מיתה שאין אחריה עבודה ולא כתיב והזר הקרב יומת אלא אעבודות שאין אחריה עבודה כדאמר' ומ"מ הוו בלאו ומלקות שאר עבודות דכתיב וזר לא יקרב אליכם לעבודה כדילפינן.

ו[עריכה]

שחיטת הקדשים כשרה בזרים ואפילו בקדשי קדשים דכתיב ושחט את בן הבקר לפני ה' והקריבו בני אהרן וגו' מקבלה ואילך מצות כהונה דמדכתיב כהן בקבלה ובשחיטה לא כתיב מכלל דושחט אבעלים קאי והקריבו הוי קבלה דהויא אחר שחיטה והדר כתיב והקטיר הכהן את הכל המזבחה דלא הוה צריך למיכתב כהן אלא למעוטי הפשט וניתוח דלא הויא בעיא כהונה את הכל המזבחה זו הולכת איברים לכבש הולכת איברים הוא דבעיא כהונה הא הולכת עצים [לא] בעיא כהונה. וכן הדלקת נרות כשרה בזרים דלאו עבודה מיקרייא.

ח[עריכה]

הרמת הדשן צריכה כהן דכתיב ולבש הכהן מדו בד וגו' והרים את הדשן ואם הרים ישראל לוקה משום וזר לא יקרב אליכם ואינו חייב מיתה דהויא עבודת סילוק כדילפינן לעיל.

ט[עריכה]

סידר זר את המערכה פורקין אותה וחוזר כהן וסודרה מפני שסדורה פסולה אע"ג דלא הויא עבודה תמה דאיכא בתרה שני גזרי עצים.

י[עריכה]

הטמא ובעל מום ושלא רחוץ ידים ורגלים אינם חייבים אלא על עבודות שהזר חייב עליהן מיתה דכיון דגלי קרא גבי זר דבעיא עבודה תמה לחייב מיתה ה"נ בטמא ושלא רחוץ ידים דמחייבי משום עבודה לא מיחייבי מיתה אלא אעבודה תמה ועל שאר עבודות באזהרה ובעל מום נמי לא לקי אלא על עבודות שהזר חייב מיתה או מלקות דמה שאינו חייב זר לא הויא עבודה.

יא[עריכה]

כהן טבול יום ומחוסר כפורים שנטמא והוא מחוסר בגדים ושלא רחוץ ידים ורגלים ועבד חייב על כל אחת ואחת דאע"ג דאין איסור חל על איסור היכא דאיתא איסור מוסיף או כולל או בת אחת חייל כדילפינן בדוכתיה ואם היה זר אינו חייב אלא משום זרות דאיסורי אחריני לא חיילי עליה דלא שייכי אלא בכהן הראוי לעבודה. וכן בעל מום ששמש בטומאה שבאו לו בבת א' חייב על טומאה ובעל מום.

יג[עריכה]

מי שעבד ע"ז אפילו שוגג לא ישמש בכהונה דכתיב אשר ישרתו אותם לפני גלוליהם וגו' למכשול עון כלומר או שוגג או מזיד וכתיב בתריה לא יגשו אלי לכהן לי ונראה דלא פסיל מדאוריתא אלא היכא דעבד במזיד עבודה זרה דבשוגג הא גלי קרא וכפר הכהן על הנפש השוגגת בחטאה בשגגה דמשמע אפילו נפש כהן בחטאה בשגגה יכול להקריב קרבנו ולכפר על עצמו דההיא פרשתא בע"ז מישתעי כדכתיב וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות וגו' דהיינו ע"ז ששקולה כנגד כל המצות. וכהן ששמש בבית חוניו לא ישמש במקדש נראה דלא פסילי אלא מדרבנן.

טו[עריכה]

כל הפסולין לעבודה חללו חוץ מפרוע ראש וקרוע בגדים דדוקא למיתה איתקשו לשתויי יין ולא לחלול עבודה כדאמר' לעיל ושוחט לע"ז נמי עבודתו כשרה כדאמר':


< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.