רלב"ג - ביאור המילות/במדבר/כז
רלב"ג - ביאור המילות במדבר כז
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ג[עריכה]
אבינו מת במדבר והוא לא היה וגו'. חשבו שאם היה שם היה ראוי שיענש שלא יהיה מזרעו חלק ונחלה בארץ:
כי בחטאו מת ובנים לא היו לו. ר"ל שחטאו היה סבה שמת בלא בנים כי כל עונש ראוי שייוחס אל החטא:
ד[עריכה]
למה יגרע שם אבינו מתוך משפחתו כי אין לו בן וגו'. לפי שהמתים היו יורשים החיים בזאת הירושה כמו שזכרנו אמרו כן כי לא היו בזרע צלפחד פקודים וזה יהיה סבה אל שיגרע שמו מתוך משפחתו בזאת הנחלה אם לא תשוב הירושה לאבי אביהן ולזה שאלו להם שתשוב הירושה לאבי אביהן כדרך שתהיינה יורשות ירושת אביהן:
ז[עריכה]
כן בנות צלפחד דוברות. דבר ראוי וצודק הן אומרות:
נתון תתן להם אחוזת נחלה בתוך אחי אביהן. כאלו אחי אביהן ואביהן יורשים אבי אביהן והוא חפר אלא שזאת הירושה תהיה לאחי אביהן ואביהם לפי הפקודים אשר בהם בזה המספר אשר נמנו בערבו' מואב ואח"כ יחלקו הנחלה ביניהן כראוי לפי מה שזכרנו:
ח[עריכה]
ואל בני ישראל תדבר לאמר איש כי ימות ובן אין לו וגו'. לפי שהתחיל על דבר בנות צלפחד לבאר קצת דיני הנחלה רצה להשלים ביאורם וביאר בז שאם שם בן קודם לבת ולזה לא תהיה הבת יורשת בין האחים אך אם אין שם בן הנה תהיה הבת יורשת נחלת אביהן ואם אין לו בת חזרה הנחלה לאביו ולזה מחלקין אותה אחיו מאביו ביניהם וכבר יתבאר שלא תבא הירוש' לאחיו מאמו מאמרו אחר זה לאחי אביו מורה שכבר דקדק שיהיה מהאב ואמר גם כן שאם אין אחים לאביו תנתן נחלתו ליותר קרוב אליו מאביו ממשפחתו ולזה לא יאמר כי אם על משפחת האב כי משפחת האב קרויה לבדה משפחה אמר למשפחותם לבית אבותם ולזה תמצא כי בכל המשפחות שזכרה התורה זכר לבד המשפחות המסתעפות מהאב ואל האב ייחס תמיד שם המשפחה:
י[עריכה]
ואם אין לו אחים ונתת' את נחלתו לאחיו אביו. וזה כי הירושה תשוב לאבי האב וממנו תהיה לבניו הראויים לירשו:
יא[עריכה]
ואם אין אחים לאביו ונתתם את נחלתו וגו'. הנה הירושה תשוב לאבי אבי האב וירשו זאת הירושה כל הראויים לירשו וכן בזה הדרך יעלה ממדרג' אחר מדרגה בדרך שתהיה הירושה ליותר קרוב לו ממשפחתו ומזה יתבאר שכמו שהבן יורש האב כן האב יורש את הבן ואם אי אפשר שתשוב הירושה לאב כי אין לו יורש וכבר מת הנה תשוב הירושה לאבי האב וירשו זאת הירושה כל הראויים לירשו כן ימשך בזה הדרך עניין הנחלה לשוב לאבי אבי האב או למעלה ממנו עד שתגיע לקרוב אליו ממשפחתו וראוי שיתבאר מזה שאם שבה הירושה דרך משל לבן בן הבנות ומת בלא יורש חזרה הירושה לאביו וממנו תשוב לבנותיו שהם אחיות המת כי אין לו בן אך אם נשאר לו אח הה תהיה הירושה לאח כמו שנזכר בזה המקו' ואולם אם תירש האם את הבן אם לא הנה יתבאר מזה המקום שאין האם יורשת הבן שאם היתה האם יורשת את הבן הנה ראוי שתשוב הנחלה לאחיו מאמו אם אין לו אחים מאביו והתורה דקדקה בהפך זה ר"ל שלא תצא הנחלה ממשפחת אביו ולזה אמר שאם אין לו אחים תשוב הנחלה לאחי אביו ואול' אם ירש הבן את אמו אם לא הנה זה ממה שיתבאר בג"ה בסוף פרשת אלה מסעי והנה לא נתבאר מן התורה אם הבעל יורש את אשתו אם לא אבל חכמי' תקנו שיהיה הבעל יורש את אשתו:
יד[עריכה]
כאשר מריתם פי וגומ'. הנה המרי היה שלא הקדישו השם יתעלה במים לעיני העדה לפי שהם הבינו ממה שאמר להם השם יתעלה ודברתם אל הסלע בזולת כונה שכיון בו השם יתעלה והיה זה סבה אל שלא יקדישוהו במים ההם באופן שהיה רצון השם יתעלה בו:
טז[עריכה]
יפקוד יי' אלהי הרוחות לכל בשר וגו'. לפי שהיה שואל ממנו דבר הוא מיוחס אל ההשגחה הפרטית והיא תהיה מצד השכל קראו אלהי הרוחות לכל בשר ר"ל מנהיג הנפשות אשר לכל אחד מהאנשים והנה שאל ממנו שיתן לישראל מנהיג ורועה יצא לפניהם במלחמה ויבא לפניהם ויוציאם כשירצה ויביאם בדרך שתהיה הנהגתם שלמה ויהיו כלם בהסכמה אחת ולא תהיה עדת השם יתעלה כצאן אשר אין להן רועה והנה צוה לו השם יתעלה שיקח את יהושע בן נון וישימהו רועה אל העם:
יח[עריכה]
איש אשר רוח בו. ר"ל רוח אלהים כי הוא היה ראוי לנבואה:
וסמכת את ידך עליו. להעיר שאליו תתן הגדולה והשררה שיש לך כמו שיסמוך האדם על קרבן להעיר שעליו נתן את חטאיו:
יט[עריכה]
והעמדת אותו לפני אלעזר הכהן ולפני כל העדה. כדי שיתפרסם להם שאתה מקים אותו להיות במקומך ולזה גם כן צוהו השם יתעלה שיצוה את יהושע לעיניהם איך יתנהג בהנהגה הזאת:
כ[עריכה]
ונתת מהדך וגומר. ר"ל מיופי תכונותיך ועניניך בהנהגה והודם להגיע בה הטוב למונהגים ביותר שלם שאפשר:
למען ישמעו כל עדת בני ישראל. ר"ל הנה תצוה אותו לעיניהם ותתן מהודך עליו גם כן לעיני העדה למען ישמעו כל עדת בני ישראל אל דבריו מפני ידיעתם שאתה הקמות אותו תחתך והנה לפני אלעזר יעמד ר"ל על דבר הגדת העתידות:
כא[עריכה]
ושאל לו במשפט האורי' לפני יי'. הנה הוצרך לזה יהושע לפי שלא היה כחו בנבואה ככח משה רבינו ע"ה שתגיע לו הנבואה בהקיץ בכל מה שירצה ולזה היה צריך אל שיעזר בשאלותיו באורים ותומים על ידי אלעזר שהיה כהן גדול והיה נושא החשן והאפוד לפני יי' ר"ל אצל בית קדשי הקדשים:
על פיו יצאו ועל פיו יבאו. ר"ל על פי יהושע יצאו ויבאו אע"פ שהוא שואל העתידות לאלעזר במשפט האורים והוא מה ששאל משה אשר יוציאם ואשר יביאם:
הוא וכל בני ישראל אתו. הוא מה ששאל משה אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם כי הוא יצא או יבא וכל בני ישראל יהיו אתו בדרך שיצא לפניהם ויבא לפניהם ובצאתו ובבאו יהיו כל בני ישראל אתו וכל העדה יצאו ויבאו על פיו אף על פי שלא יצא ויבא לפניה' או יהיה הרצון באמרו וכל העדה סנהדרי גדולה כי הם נקראו עדה כמו שביארנו באמרו ואם כל עדת ישראל ישגו או יהיה הרצון באמרו הוא וכל בני ישראל אתו שאלעזר הכהן יצא גם כן על פי יהושע ויבא וכל בני ישראל אתו וכל העדה שהם הסנהדרין כולם יצאו ויבאו ע"פ יהושע כי לו נתנה ההנהגה בזה ואף על פי שהוא שואל במשפט האורים לאלעזר או יהיה אמרו וכל העדה שב לעדה מיוחדת שבישראל שאם יצוה לה לצאת ולבא יחויב לה לשמוע בקולו ואף על פי שלא יצוה זה לכל ישראל והמשל שאם רצ לשלח במלחמה אלף או אלפים או כמה שירצה יחוייבו בם לשמוע בקולו והנה עשה משה כאשר צוהו השם יתע'. ולא היתה עינו צרה בתת שררתו ליהושע בן נון. זה ביאור דברי זאת הפרשה הצריכים אל ביאור.
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |