אלשיך/במדבר/כח

אלשיך במדבר כח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב

צו את בני ישראל וכו' את קרבני וכו'. ראוי לשום לב למה כפל צו ואמרת. וגם מה ענין ריבוי האת. וגם אומרו קרבני ואומרו לחמי. ועוד אומרו ואמרת פעם שנית. אך הנה בפרשת ויקרא כתבנו כי עיקר הקרבן הוא מה שהוא חוץ למציאותו בתוספת עליו הוא מה שיכוין האדם בהקריבו הקרבן שהוא כי את עצמו הוא מקריב ומי יתן והי' הוא כדאי להיות הוא עצמו קרבן כיצחק. ולכן מעתה הוא מצדיק עליו את הדין שכל מה שנעשה בבעל חי כשחיטה והפשט וניתוח וכל יתר עבודות היו ראוי ליעשות בו וכך הוא מקבל על עצמו ומודה לו יתברך שנותן בעל חי תמורתו ונמצאו בקרבן שני דברים. א' במחשבה. ב' המעשה. והוא מאמר הכתוב ככתוב אצלינו במקומו באומרו אדם כי יקריב מכם ממש יעשה קרבן לה' במחשבתו ואח"כ מן הבהמה וכו' תקריבו את קרבנכם שהוא המעשה. וזה יאמר פה צו את בני ישראל דבר אחד ואח"כ ואמרת אליהם דבר שני. הדבר הראשון הוא את קרבני לחמי וכו' והוא כי יש קרבן בפועל ויש קרבן נוסף והוא מה שהאדם מקריב עצמו במחשבה והיא רבוי האת. ואמר מה שהוא את קרבני הוא רבוי הנוסף על הב"ח הוא הנקרא לחמי שאני מקבל כלחם לי שהיא הרצון טוב שהוא מה שאדם מקריב עצמו במחשבה ויש. שני והיא לאישי הוא הניתן בפועל באש המזבח. והנה ריח ניחוחי שאני מריח וערב לי שהוא הראשון הוא מה שתשמרו להקריב לי במועדו והנה זה הוא אשר עליו אמר צו את בני ישראל שהוא מה שאני עושה עיקר. אך מה שאמרתי ואמרת אליהם הוא מציאות הקרבן על זה אני חוזר ומפרש ואומר ואמרת להם זה האשה וכו' שהוא מה שהוא לאיש בפועל אשר תקריבו וכו':

< הקודם · מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.