הטור הארוך/בראשית/לג

הטור הארוך בראשית לג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ה

מי אלה לך. שאל על הנשים ועל הילדים:

הילדים אשר חנן אלקים את עבדך. דרך מוסר כי לא רצה לומר שהם נשיו והבין עשו שהם אמות הילדים.

ו

ותגשן השפחות הנה וילדיהן ותשתחוין. הכא לא קאמר וישתחוו כדקאמר בתר הכי גבי רחל ולאה. וי"מ לפי שלא השתחוו אלא השפחות ולא בניהם שאמרו אם השתחוו השפחות אנו שאנו בני יעקב לא נשתחו' כשראו לבני לאה ורחל שהשתחוו השתחוו גם הם:

ח

מי לך כל המחנה הזה אשר פגשתי. שעבדי יעקב עברו לפניו עם המחנה ולא רצה לקבלם מיד או באגותו לא דבר עמהם ולא שאלם למי אתם והם יראו מגשת אליו ואמר עתה מי לך כל המחנה כי חשב שהם מיעקב מדברי המלאכים הראשונים ופי' מי לך מי הוא גדול לך שתשלח לו כל אלה ואמר לו למצוא חן בעיני אדוני לומר אתה הוא האדון הגדול בעיני:

י

כראות פני אלהים ותרצני. פירש"י על שנתרצית לי למחול סרחוני פי' נתפייסת לי. וכתב הרמב"ן שלא היה יעקב מזכיר לו עתה העון אלא פי' ותרצני כמו יהי רצוי אחיו לשון חפץ שאמר לו קח נא את מנחתי בעבור שראיתי את פניך שהם לי כראות פני אלקים והייתי רצוי לך:

יא

קח נא את ברכתי. פי' מנחתי כי המנחה שאדם שולח מרצונו נקראת ברכה לפי ששולח מרצונו מאשר ברכו ה' והמנח' שמביאין למלך נקראת מס:

ויפצר בו ויקח. במדרש יש שלכך הפציר בו כל כך לפי שכשהיו מריבין על שני עולמות והתנו שיעקב יהיה לו עולם הבא ועשו העולם הזה ועתה כשראה עשו ליעקב כל כך קנין ורכוש מעתה אמר אחזור בי מהתנאי שהרי לקחת חלק בעולם הזה ולכך הפציר בו יעקב שיקח ממנו את הכל אם ירצה ויתקיים תנאו ונתרצה עשו אלא שאמר אציגה נא עמך מן העם אשר עמי שבקש ממנו שאם יבואו משלו להתגייר שיקבלם:

יג

ומתו כל הצאן. ולא אמר ומתו כולן שלא רצה להזכיר מיתה על הילדים ומטעם זה נמי לא אמר סתם שיהיו גם הילדים בכלל אלא הזכיר הצאן ולא רצה להאריך ולומר והבקר דממילא גם הם בכלל. א"נ הזכיר הצאן שהם בהמה דקה אבל הבקר לא ימותו שלא יזיק להם טורח הדרך:

טו

למה זה אמצא חן בעיני אדוני. שלא רצה בחברתו והוא סימן לדורות לרחק מחברת אנשי המלכות שאין מקרבין לו לאדם אלא להנאתן:

יז

ויבן לו בית. פי' אפשר שלא היה שם עיר והוצרך לבנו' לו בית א"נ שבנה לו בית חזק ומגדל עז מפני עשו אחיו:

יח

ויבא יעקב שלם. י"מ שהוא מקום ומשם הלך לעיר שכם שנ' האנשים האלה שלמים הם אתנו כלומר ממקום שלם באו ונתיישבו אתנו. ור' אברהם פי' שבא בשלום ולא אירע לו שום דבר רע ועתה מתחיל לספר שאירע לו מעשה דינה. והרמב"ן פי' שלכך אמר שלם עיר שכם כי כל זמן היותו בסוכות היה מפחד מעשו ולא שקט לבו עד בואו ארץ כנען כי אז ידע שלא יגע בו כי אביו קרוב משם או יעזרוהו אנשי הארץ לכבוד אביו או שתעמוד לו זכות ארץ ישראל ולכך אמר עתה שבא בשלום אל ארץ מגורי אבותיו כי הצילו השם מכף כל אויביו בדרך:

ויחן את פני העיר. כי החזיק בה וקנה שדות וכרמים ולא רצה להיות באכסנייא והוא סימן לבניו שיכבשו אותו המקום תחלה טרם הוריש יושבי הארץ מפני זרעו. ור' אברהם פי' כי הזכיר זה למעלת ארץ ישראל לומר מי שיש לו חלק בה חשוב הוא כחלק העולם הבא:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.