רש"י/בראשית/לג
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ב[עריכה]
ואת לאה וילדיה אחרנים. אחרון אחרון חביב:
ג[עריכה]
עבר לפניהם. אמר אם יבא אותו רשע להלחם ילחם בי תחלה:
ד[עריכה]
ויחבקהו. נתגלגלו רחמיו, כשראהו משתחוה כל השתחואות הללו:
וישקהו. נקוד עליו. ויש חולקין בדבר הזה בבריתא דספרי, יש שדרשו נקדה זו שלא נשקו בכל לבו, אמר רבי שמעון בן יוחאי, הלכה היא בידוע שעשו שונא ליעקב, אלא שנכמרו רחמיו באותה שעה ונשקו בכל לבו (ספרי במדבר):
ה[עריכה]
מי אלה לך. מי אלה להיות שלך:
ז[עריכה]
נגש יוסף ורחל. בכלן האמהות נגשות לפני הבנים, אבל ברחל יוסף נגש לפניה, אמר אמי יפת תאר, שמא יתלה בה עיניו אותו רשע, אעמד כנגדה ואעכבנו מלהסתכל בה. מכאן זכה יוסף לברכת עלי עין:
ח[עריכה]
מי לך כל המחנה. מי כל המחנה אשר פגשתי, שהוא שלך, כלומר למה הוא לך, פשוטו של מקרא על מוליכי המנחה, ומדרשו כתות של מלאכים פגע, שהיו דוחפין אותו ואת אנשיו ואומרים להם של מי אתם, והם אומרים להם של עשו, והם אומרים הכו, הכו, ואלו אומרים הניחו, בנו של יצחק הוא, ולא היו משגיחים עליו. בן בנו של אברהם הוא, ולא היו משגיחין. אחיו של יעקב הוא, אומרים להם אם כן, משלנו אתם:
ט[עריכה]
יהי לך אשר לך. כאן הודה לו על הברכות (בראשית רבה):
י[עריכה]
אל נא. אל נא תאמר לי כן:
אם נא מצאתי חן בעיניך ולקחת מנחתי מידי כי על כן ראיתי פניך וגו'. כי כדאי והגון לך שתקבל מנחתי על אשר ראיתי פניך, והן חשובין לי כראית פני המלאך, שראיתי שר שלך, ועוד על שנתרצית למחל על סרחני. ולמה הזכיר לו ראית המלאך, כדי שיתירא הימנו ויאמר ראה מלאכים ונצל, איני יכול לו מעתה:
ותרצני. נתפיסת לי, וכן כל רצון שבמקרא לשון פיוס, אפייצימנ"טו בלעז, כי לא לרצון יהיה לכם (ויקרא כב), הקרבנות באות לפיס ולרצות, וכן שפתי צדיק ידעון רצון (משלי י'), יודעים לפיס ולרצות:
יא[עריכה]
ברכתי. מנחתי, מנחה זו הבאה על ראית פנים ולפרקים אינה באה אלא לשאלת שלום, וכל ברכה שהיא לראית פנים, כגון ויברך יעקב את פרעה (בראשית מ״ז:ז׳), עשו אתי ברכה דסנחריב (מלכים ב י"ח), וכן לשאל לו לשלום ולברכו דתעי מלך חמת (שמואל ב ח'), כלם לשון ברכת שלום הן, שקורין בלעז שלו"איר, אף זו ברכתי מו"ן שלו"ד:
אשר הבאת לך. לא טרחת בה ואני יגעתי להגיעה עד שבאה לידך (בראשית רבה):
חנני. נו"ן ראשונה מדגשת, לפי שהיא משמשת במקום שתי נוני"ן, שהיה לו לומר חננני, שאין חנן בלא שתי נוני"ן, והשלישית לשמוש, כמו עשני, זבדני:
יש לי כל. כל ספוקי. ועשו דבר בלשון גאוה יש לי רב, יותר ויותר מכדי צרכי:
יב[עריכה]
נסעה. כמו שמעה, סלחה, שהוא כמו שמע, סלח, אף כאן נסעה כמו נסע, והנו"ן יסוד בתבה, ותרגום של אנקלוס טול ונהך, עשו אמר ליעקב נסע מכאן ונלך:
ואלכה לנגדך. בשוה לך. טובה זו אעשה לך, שאאריך ימי מהלכתי, ללכת לאט כאשר אתה צריך, וזהו לנגדך, בשוה לך:
יג[עריכה]
עלות עלי. הצאן והבקר, שהן עלות, מטלות עלי לנהלן לאט:
עלות. מגדלות עולליהן, לשון עולל ויונק (איכה ב'), עול ימים (ישעיהו ס"ה), ושתי פרות עלות (שמואל א ו') ובלעז אנפנטיי"ש:
ודפקום יום אחד. ליגעם בדרך במרוצה ומתו כל הצאן :
ודפקום. כמו קול דודי דופק (שיר השירים), נוקש בדלת:
יד[עריכה]
יעבר נא אדני. אל נא תאריך ימי הליכתך, עבר כפי דרכך ואף אם תתרחק:
אתנהלה. אתנהל, ה"א יתירה, כמו ארדה, אשמעה:
לאטי. לאט שלי, לשון נחת, ההולכים לאט, לאט לי לנער (שמואל ב י"ח). לאטי הלמ"ד מן היסוד, ואינה משמשת, אתנהל נחת שלי:
לרגל המלאכה. לפי צרך הליכת רגלי המלאכה המטלת עלי להוליך:
ולרגל הילדים. לפי רגליהם שהם יכולים לילך:
עד אשר אבא אל אדני שעירה. הרחיב לו הדרך, שלא היה דעתו ללכת אלא עד סכות. אמר אם דעתו לעשות לי רעה, ימתין עד בואי אצלו, והוא לא הלך. ואימתי ילך, בימי המשיח (בראשית רבה), שנאמר ועלו מושעים בהר ציון לשפט את הר עשו (עובדיה א'). ומ"א יש לפרשה זו רבים:
טו[עריכה]
ויאמר למה זה. תעשה לי טובה זו שאיני צריך לה:
אמצא חן בעיני אדני. ולא תשלם לי עתה שום גמול:
טז[עריכה]
וישב ביום ההוא עשו לדרכו. עשו לבדו, וד' מאות איש שהלכו עמו נשמטו מאצלו אחד אחד, והיכן פרע להם הקב"ה, בימי דוד, שנאמר כי אם ארבע מאות איש נער אשר רכבו על הגמלים (שמואל א ל') (בראשית רבה):
יז[עריכה]
ויבן לו בית. שהה שם י"ח חדש, קיץ וחרף וקיץ (מגילה י"ז), סכות, קיץ. בית, חרף, סכות, קיץ:
יח[עריכה]
שלם. שלם בגופו, שנתרפא מצלעתו. שלם בממונו, שלא חסר כלום מכל אותו דורון. שלם בתורתו, שלא שכח תלמודו בבית לבן (שבת ל"ג):
עיר שכם. כמו לעיר, וכמוהו עד בואנה בית לחם (רות א'):
בבאו מפדן ארם. כאדם האומר לחברו יצא פלוני מבין שני אריות ובא שלם, אף כאן ויבא שלם מפדן ארם, מלבן ומעשו שנזדוגו לו בדרך:
יט[עריכה]
קשיטה. מעה. אר"ע כשהלכתי לכרכי הים היו קורין למעה קשיטה (ותרגומו חורפן, טובים, חריפים בכל מקום, כגון עובר לסוחר):
כ[עריכה]
ויקרא לו אל אלהי ישראל. לא שהמזבח קרוי אלהי ישראל אלא על שם שהיה הקב"ה עמו והצילו קרא שם המזבח על שם הנס, להיות שבחו של מקום נזכר בקריאת השם, כלומר מי שהוא אל, הוא הקב"ה, הוא לאלהים לי, ששמי ישראל. וכן מצינו במשה ויקרא שמו ה' נסי (בראשית יז), לא שהמזבח קרוי ה', אלא על שם הנס קרא שם המזבח להזכיר שבחו של הקדוש ברוך הוא, ה' הוא נסי. ורבותנו דרשו שהקב"ה קראו ליעקב אל (מגילה י"ח). ודברי תורה כפטיש יפצץ סלע (ע' שבת פ"ח), מתחלקים לכמה טעמים, ואני לישב פשוטו של מקרא באתי:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |