תולדות יצחק/שמות/כה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תולדות יצחק שמות כה

ב

ויקחו לי תרומה יש בזה ספקות:
הספק הא' היה ראוי שיאמר ויתנו לי תרומה:
הספק הב' אחר שאמר ויקחו לי תרומה למה כפל ואמר תקחו את תרומתי:
הספק הג' למה אמר תרומה לא בכינוי ואח"כ אמר תקחו את תרומתי בכינוי. והתשובה שקיחה עניינו קנין כלומר תקחו ותקנו מישראל תרומה שאני אפרע להם הרבה בשבילה שכשיעשו מקדש אשכון בתוכם או יהיה הכוונה לשון ליקוחין שהקב"ה יהיה חתן וישראל כלה בשביל התרומה או ירצה שלפעמים הנותן נחשב כאלו יהיה מקבל והוא כשהמקבל אדם חשוב כמו שאמרו במס' קידושין נתנה היא ואמר הוא אם הוא אדם חשוב מקודשת ואם כן ויקחו לי תרומה רוצה לומר ויקחו ממני תרומה שבנותנם לי תרומה מקבלים ממני ואני הוא הנותן והם המקבלים ומה שאמר תרומה ותרומתי לפי שהעשיר אינו אלא ממונה ופקיד עלהממון שכולו משל הקב"ה ואם האדם ממונה חשוב ונותן הממון לצדקה וכיוצא בו הממון הוא שלו ואם לאו הוא מהקב"ה ואמר מאת כל איש אשר ידבנו לבו לפי שיש אברים מקבלים ואינם נותנים ויש נותנים ואינם מקבלים ויש מקבלים ונותנים ויש שאין נותנים ולא מקבלים והלב נותן ואינו מקבל כמו שכתבו חכמי הרפואה לזה יחס הנדיב ללב שהנדיב הוא הנותן ואינו מקבל ואמר לבו בכינוי לפי שיש מתנדבים לא מלבם אלא מלב אחרים שרואים לאחרים שמתנדבים ולכן הם מתנדבים מפני הבושה ולזה אמר ידבנו לבו ואמר נדיב לבו:

ג

זהב וכסף ונחשת מה שהזכיר זהב בראש לומר שנמחל עון העגל שהיה של זהב וכן שור או כשב או עז לומר שבמה שחטאו נתרצו שנאמר ברעתם ישמחו מלך. ובמדרש זהב זו מלכות בבל דכתיב ביה אנת הוא רישא דדהבא. כסף מלכות מדי שנא' ועשרת אלפים ככר כסף. ונחשת יון שהוא פחות מכולם. עורות אלים מאדמים מלכות אדום שנאמר ויצא הראשון אדמוני. שמן למאור מלך המשיח שנאמר שם אצמיח קרן לדוד ערכתי נר למשיחי. בשמים לשמן המשחה שעתיד למשוח כהן גדול. אבני שוהם שנאמר ושמתי כדכוד שמשותיך. אבני מילואים שנאמר ושעריך לאבני אקדח. ועשו לי מקדש שיבנה במהרה בימינו ושכנתי בתוכם לעולם ושכנתי רמז למנין השנים שעמד בית ראשון ובית שני בית ראשון ת"י וזהו ושכן ת"י ובית שני ת"כ וזהו הוא ושכנתי ושני ת"כ:

יא

מבית ומחוץ תצפנו מכאן לתלמיד חכם שיהיה תוכו כברו וכן אמר צדק לבשתי וילבשני ואמרו ז"ל למה נמשלו דברי תורה לזכוכית מה זכוכית זך ומראה כל מה שבתוכו כך תלמיד חכם יהיה תוכו כברו:

ועשית עליו זר זהב בשלחן ומזבח הזהב אמר ועשית לו ובארון אמר עליו לפי שהשלחן רמז לכתר מלכות והקטרת לכתר כהונה ואלו ירושה שאין מלכות אלא לזרע דוד והכהונה לזרע אהרן אבל בארון שהוא רמז לתורה ואינה ירושה לא אמר לו שאינה ירושה לו ובמדרש אמרו בארון עליו לומר שכתר תורה עליון על כולם:

כג

ועשית שלחן טעם השלחן בלחם בבית השם לשתחול בו הברכה והיה נאכל לכהנים והיה מספיק מעט שכל כהן שהיה מגיעו כפול היה שבע וע"כ נקרא שלחן שה' שולח ברכתו בלחם שעליו ומשם משתלחת הברכ' בכל המזונות ובא שובע לכל העולם והברכה זו יש מיש לא מאין והעד אלישע אין לשפחתך כל בבית כי אם אסוך שמן ואליהו בכד הקמח ונ"ל שזהו סוד הפיאה וזה הוא שאמר אין שריד לאכלו על כן לא יחיל טובו. ובמדרש שטי"ם שלום טובה ישועה מחילה והשלחן מזבח כפרה לאדם והלחם שעל השלחן חשוב כקרבן אם מאכיל לעניים ואמרו רבותינו ז"ל והמזבח עץ ג' אמות וגו' וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה' פתח במזבח וסיים בשלחן אלא בזמן שבית המקדש קיים אדם מתכפר ע"י מזבח ועכשיו ע"י השלחן. ומנהג חסידים שבצרפת שעושים משלחנם ארון לקבורה לומר שהאדם לא ישא מאומה בידו ולא ילונו בעמלו אלא הצדקה שעשה והטובה שמטיב על שלחנו וזהו אמרם המאריך על שלחנו מאריכין לו ימיו ושנותיו:

כד

וצפית אותו זהב טהור כאן רמז לג' ברכות המזון מן התורה זיי"ן ברכת הזן ה"א הארץ בי"ת בונה ירושלים:

לא

ועשית מנורת זהב טהור תנחומא ז' נרות המנורה כנגד שבעה כוכבים פירוש ששבעה כוכבים הם נרות ברקיעים ופועלים בשפלים ומנהיגים העולם השפל ביום ובלילה וכן שבעת הנרות היו דולקות ביום ובלילה לפני ה' תמיד והנר האמצעי כנגד גלגל חמה שהוא אמצעי לשבעה כוכבי לכת על דרך שצ"ם חנכ"ל וכן היום הד' הוא אמצעי בשבעה הימים. ובמנורה יש שלשה דברים כפתור גביע פרח כפתור עגול כנגד עולם המלאכים שמתענגים מזיו השכינה בתענוג שאין לו סוף ולזה אמרו ז"ל עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים לעתיד לבוא וכבודו ביניהם שהמחול עגול ואין לו ראש וסוף לומר שתענוג הנפשות אין לו סוף הגביע יש לו בית קבול ומשקה ומרוה כנגד עולם הגלגלים שמקבלים כחות העליונים ומשפיעים בעולם השפל הפרח כנגד עולם השפל שבו כל גדולי הארץ פרחים וציצים:
ויש לשאול מה רומז המשכן בכללו וכליו. תשובה המשכן נחלק לשלשה חלקים לפנים מהפרוכת וחוץ לפרוכת שהוא אהל מועד וחצר המשכן והוא כנגד שלשה עולמות. לפנים מהפרוכת שם ארון לוחות כרובים. כנגד עולם המלאכים וכנגדם באדם המוח ובאהל מועד שלחן מנורה מזבח הקטרת כנגד עולם הגלגלים שהעולם מתקיים בתנועתם וכנגדם באדם הלב שבו החיות. חצר שמשכן בו מזבח העולה ששם מקבלים הפסד הבעלי חיים ובאדם כנגדו מהטבור ולמטה. הנה לך רמז המשכן והכלים הם ה' ארון שלחן מנורה מזבח הזהב ומזבח הנחשת. והרמז בהם לחמשה מעלות שבאומה ישראלית כתר תורה כתר כהונה כתר מלכות מעלת הנבואה כללות ישראל. הארון רומז לנבואה שנאמר ודברתי אתך מבין שני הכרובים השלחן כנגד מלכי ישראל. המנורה כנגד התורה שמאירה לישראל. מזבח הזהב כנגד כתר כהונה שנאמר ישימו קטורה באפך. מזבח הנחשת כנגד כללות האומה שצריכים כפרה שבו מקריבים הקרבנות. עוד יש לשאול למה עשה בצלאל שלשה ארונות שנים של זהב והאחד של עץ ועוד מה רומזים הקרשים והיריעות ולזה נאמר בכלי המשכן רמז אחר והוא שהארון רומז לתלמיד חכם ואמרו ז"ל כל תלמיד חכם שאין תוכו כברו אינו תלמיד חכם ולפי שאולי יאמר האדם אי איפשר להשיג נפשי מעלה לעלות למדרגת מלאך לכן רמז שאם יהיו לו אמונות טובות מבפנים ומעשים טובים מבחוץ אע"פ שיש בו חומר שהוא עצי שטים יוכל להשיג מעלה ולהיות כמלאך שהכרובים רומזים למלאכים ובמשכן היה מנורה לדרום ושלחן לצפון לרמוז שאם החכם תוכו כברו יהיה לו שכר בעולם הזה ועושר שרומז לו השלחן וגם חיי העה"ב שלזה רומז המנורה שנאמר כי נר מצוה ותורה אור והאור גנוז לצדיקים לעתיד לבוא וז"ש שלמה ע"ה אורך ימים וגו' ומאין למד שלמה לומר כן אלא למד זה מן המשכן שמנורה לדרום ושלחן בצפון ומזבח הזהב רומז שמי שיש לו אמונה ומעשים טובים הוא זהב טהור ומעשיו וריחו עולה לפני הש"י שבמזבח הזהב היה הכהן מקטיר קטורת ולרמוז שהחכם לא יחטא ולפי שאם חטא ראוי לו שיודה על עונותיו ולא יאמר לא חטאתי לכן היה שם מזבח העולה שהוא לשיקרי' קרבן וכל זה רמז לחכם. והקרשים הם רמז לתלמידים שהתלמידים עומדים סביב הרב כקרשים סביב כלי המשכן והיריעות רומז לישראל שמעמידין לתלמידים ומגינים עליהם כמו היריעות שמגינים על הקרשים ואברהם ויצחק ויעקב כולם היו ראשי ישיבות שנאמר ויהי כי זקן יצחק וזקן הוא שקנה חכמה ולוי היה ראש ישיבה והיו לו שלשה בנים האחד קהת שמוליך הארון שהוא רומז לחכם. וגרשון מוליך יריעות רומז לישראל שמעמידים לחכמים. ומררי מוליך הקרשים רומז לתלמידים:
עוד יש להקשית למה בכל אמות הארון יש חצי אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קומתו. והטעם לפי שהחכם ראוי שיהיה שפל ולא יחשוב אם הוא בקי שהגיע לקצה הבקיאות ואם הוא מפולפל שהגיע לקצה הפלפול שארכו רומז לבקיאות ורחבו לפלפול שנאמר ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים. ומצאתי דברי הרמב"ם לר' אברהם בנו אמר דע בני אברהם ירחמך האל כי המשכן וכליו בא המשל על גוף נכבד והתחיל בארון דע כי הארון הוא משל על הלב בלי ספק והלוחות שהם נתונים בארון בא המשל בהם על השכל האנושי שהוא נתון בלב ואמרו והיו הכרובים פורשי כנפים למעלה בא המשל בזה על הריאה שהיא סובבת בכנפיה על הלב להחיותו והשלחן בא המשל בזה על הכבד כמו שהשלחן נתון עליו המאכל והמשתה כך הכבד שמקבל עליו האצטומכא המונחת עליו שהיא מלאה במאכל ובמשתה שהוא מבשלם ומחלקם לכל איברי הגוף והמנורה בא המשל בזה על המרה כי כמו שהמנורה מאירה במשכן כך המרה מאירה על הגוף כולו ומזבח העולה אשר נאמר בו אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה בא המשל בזה על החום הטבעי הנתון באדם שלעולם לא יחסר ממנו עד יום מותו ומזבח הקטורת בא המשל בזה על השפע הנשפע על השכל האלהי שהוא נתון במוח והמסך בא המשל בזה על המסך המבדיל בין איברי הנשימה לאיברי המאכל והאדנים הם משל על הגידים והעורקים והכיור והמים שבו משל על הלחיות הנגרות בגוף והיריעות בא המשל בזה העור המכסה את הגוף והקרשים הם משל על בשר הגוף שהוא מחזיקו ונראה שהקרשים גם כן משל על העצמות שהם דפני הגוף כולו:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.