רש"י/ויקרא/ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רש"י ‏ ויקרא ח

ב

קח את אהרן. פרשה זו נאמרה שבעת ימים קדם הקמת המשכן, שאין מקדם ומאחר בתורה:

קח את אהרן. קחנו בדברים ומשכהו:

ואת פר החטאת וגו'. אלו האמורים בענין צואת המלואים בואתה תצוה, ועכשיו ביום ראשון למלואים חזר וזרזו בשעת מעשה:

ג

הקהל אל פתח אהל מועד. זה אחד מן המקומות שהחזיק מעט את המרבה (ויקרא רבה י'):

ה

זה הדבר. דברים שתראו שאני עושה לפניכם, צוני הקב"ה לעשות, ואל תאמרו לכבודי ולכבוד אחי אני עושה. כל הענין הזה פרשתי ב"ואתה תצוה":

ח

את האורים. כתב של שם המפרש:

ט

וישם על המצנפת. פתילי תכלת הקבועים בציץ נתן על המצנפת, נמצא הציץ תלוי במצנפת:

יא

ויז ממנו על המזבח. לא ידעתי היכן נצטוה בהזאות הללו:

יב

ויצק, וימשח. בתחלה יוצק על ראשו ואחר כך נותן בין ריסי עיניו ומושך באצבעו מזה לזה (הוריות י"ב):

יג

ויחבש. לשון קשירה:

טו

ויחטא את המזבח. חטאו וטהרו מזרות לכנס לקדשה:

ויקדשהו. בעבודה זו:

לכפר עליו. מעתה כל הכפרות:

טז

הכבד. לבד הכבד, שהיה נוטל מעט מן הכבד עמה:

כב

איל המלאים. איל השלמים, שמלואים לשון שלמים, שממלאין ומשלימין את הכהנים בכהנתם:

כו

וחלת לחם שמן. היא רבוכה שהיה מרבה בה שמן כנגד החלות והרקיקין, כך מפרש במנחות (דף פ"ט):

כח

ויקטר המזבחה. משה שמש כל שבעת ימי המלואים בחלוק לבן (עבודה זרה ל"ד):

על העלה. אחר העולה, ולא מצינו שוק של שלמים קרב בכל מקום חוץ מזה:

לד

צוה ה' לעשת. כל שבעת הימים. ורבותינו דרשו, לעשת , זה מעשה פרה, לכפר , זה מעשה יום הכפורים, וללמד שכהן גדול טעון פרישה קדם יום הכפורים שבעת ימים, וכן הכהן השורף את הפרה (ספרא):

לה

ולא תמותו. הא אם לא תעשו כן הרי אתם חיבים מיתה:

לו

ויעש אהרן ובניו. להגיד שבחן, שלא הטו ימין ושמאל:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.