ערך/בשר בחלב

מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי בשר בחלב

בישול אחר בישול

נחלקו הפוסקים אם אמרינן 'אין בישול אחר בישול' בבשר בחלב. ראה הרחבה בערך *אין בישול אחר בישול.

כשכוונתו לאיבוד

האחרונים דנו להתיר בישול בשר בחלב כשמבשל בשר בחלב בדרך של כילוי ולא לצורך אכילה. ובכלל נדונים אלו דנו בכיבוס בגדים יחד במכונת כביסה כשיש בהם בליעות או ממשות של חלב ובשר, שריפת פחים כשיש בפח מאכלי חלב ובשר, שריפת חמץ כשיש בו מאכלי חלב ובשר, בדיקת כימאים למרכיבי מאכל ועוד.

דעת השואל בשבות יעקב (סימן לח) שאין לאסור מטעם בשר בחלב כשמבשל דרך כילוי, ואף השבות יעקב שם נראה שמסכים לסברא זו אלא שאוסר מחמת אותו הזמן שקודם שמתחיל להתכלות שאז עובר על איסור בישול בשר בחלב.

ובברוך טעם (שער הואיל ומתוך) ובהגהות יד אברהם (יו"ד סוס"י פז) כתבו להוכיח שמותר לשרוף בשר בחלב מדברי הגמרא בתרומה (לד.) שדעת רבי יהודה שמותר לשרוף איסורי הנאה שדינם בקבורה, ומשמע שאף בשר בחלב שדינו ליקבר מותר לשורפו וע"כ שאינו עובר בכך על איסור בישול.

אמנם דעת החתם סופר (יו"ד סימן צב) שיש איסור בישול בשר בחלב אף בדרך כילוי

מנהגו של הגר"ש דבליצקי היה נזהר בזה בשריפת חמץ ובפרט אלו שמחתים באש בשעת השריפה שיש בכך חשש בישול בשר בחלב.

בשו"ת יד אברהם (סימן פז) כתב לגבי בישול במכונת כביסה שאין זה דרך בישול.

וכעין זה כתב בספר חוקי דעה (עמוד מב) בשם הגרח"פ שיינברג, שבמקום שכוונתו להפך מבישול, כגון שכוונתו לאיבוד, אין דרך בישול בכך ואינו עובר על איסור בישול בשר בחלב.

ובשו"ת דובב מישרים (סימן ל) דן להתיר לכימאים לבדוק שוקולד אם יש בו תערובת בשר בחלב, ובדיקה זו נעשית על ידי בישול, שמאחר שמחזר עליו לבודקו ולבער לאיסור אין חשש שמא יאכלנו, וכל איסור בישול בבשר בחלב הוא מחשש שמא יאכלנו. ובהר צבי (יו"ד סימן עט) הקשה על דבריו מהדלקת נר חנוכה שדנו האחרונים אם מותר להדליקו בחמאה האסורה בבשר בחלב ולא התירו מטעם זה שכיון שהוקצה למצותה אין חשש שיאכלנה. ובחוקי דעה (שם) רצה להתיר כיון שיש לו כוונה הפכית מבישול לאכילה ואין דרך בישול בכך.

עוד בעניין זה עיין בשו"ת יביע אומר (ח"ז יו"ד סימן ה).

---

---

שולי הגליון

---

---

מעבר לתחילת הדף