תולדות יצחק/שמות/י

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תולדות יצחק שמות י

י

דרשו רז"ל דצ"ך עד"ש באח"ב השתים בהתראה ושלישית בלא התראה ד"ץ בהתראה ך' בלא התראה ע"ד בהתראה ש' בלא התראה ב"א בהתראה ח' בלא התראה מכת בכורות בהתראה שחוזר לסדור הראשון. עוד השתים שהיו בהתראה באחת אומר הנה יוצא המימה ובאחת אומר בא אל פרעה שר"ל אל ביתו שבמכת הדם אומר ונצבת לקראתו על שפת היאור ובצפרדעים בא אל פרעה בכנים אין התראה בערוב הנה יוצא המימה ובדבר בא אל פרעה במכת השחין אין התראה ובברד השכם בבקר והתיצב לפני פרעה והכוונה הנה יוצא המימה. בארבה בא אל פרעה. חשך אין בה התראה. והטעם שבשלישית אין התראה דארז"ל מי שלקה ושנה מכניסין אותו לכיפה. והטעם שאחד ביאור ואחד בביתו לפי שנתגאה עם ביתו שנאמר ויבא אל ביתו ולא שת לבו גם לזאת מה צורך לומר שבא לביתו ידוע הוא שלא נשאר בשוק אלא לומר שנתגאה עם ביתו וכן נבוכד נצר נתגאה שנאמר הלא דא היא בבל די אנא בניתה לבית מלכו בתקף חסני וליקר הדרי וכתיב שלו הוית בביתי ורענן בהיכלי. ונתגאה ביאור שנאמר לי יאורי ואני עשיתיני ולכן מאלו השני מקומות בא מפלתו וכן נבוכד נצר שנתגאה ורצה לעלות ממדרגה האנושית למדרגה אלהית השפילו השם יתברך ממדרגה אנושית למדרגה בהמית עשבא כתורין יטעמוניה:

ראו כי רעה נגד פניכם יש פילוסוף ושמו אנוב שסברתו שיש שם שתי אלוהות אחד פועל הטובות ואחד פועל הרעות ואמר פרעה פועל הרעות הוא אלהיכם שמיום שבא למצרים לא עשה שום טובה אלא רעות ומכות וזהו שאמר משה למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם פועל הרעות הוציאם להרוג אותם בהרים פירוש אחר ראו כי רעה נגד פניכם הרעה שאתם חושבים לעשות הכרת פניכם ענתה בה. ונוכל לפרש שפרעה אמר לעבדיו ראו מה רשעות אומרים משה ואהרן לפניכם שאם יאמרו רשעתם בפני עמי הארץ אינו כל כך רע אבל נגד פניכם שאתם נבונים אומרים רשעות בחשבם שלא תבינו זה רע גדול וגאוה לחשוב שאין ביניכם מי שיבין רמאותם:

יא

כי אותה אתם מבקשים יש להקשות אינו כן שלא בקשו משה ואהרן אלא בנערינו ובזקנינו בבנינו ובבנותינו ופרש"י כי אותה אתם מבקשים עד הנה הייתם אומרים נזבחה לאלהינו ואין דרך הטף לזבוח עד כאן וא"כ היה לו לומר כי אותה בקשתם ונראה שזה כדרך הסוחר ששואל בסחורתו מנה ואומר הקונה אתן לך שמונים בעבורה שזה אתה מבקש שאם היית שואל שמונים הייתי נותן ששים אבל בעבור שאתה חפץ בשמונים שאלת מאה וכן אמר לכו נא הגברים שאתם שואלים הרבה בעבור שאתן הגברים שחשבת שאם הייתם שואלים גברים לא הייתי מודה בהם:

יג

רוח קדים לפי שהוא נקדם בפאות כי משם תחל השמש לזרוח ולכן נקרא מערב אחור שנא' ואחור ולא אבין לו:

יט

רוח ים כ' ר' אברהם נקרא מערב ים בעבור ים הגדול היוצא מספרד ועובר על מצרים לארץ ישראל והוא לפאת מערב ואינו ים אוקיאנוס כי ישראל לא ירשו כל כך ונקרא ים הגדול לפי שרחבו שלש מאות פרסאות ושאר הימים שבארץ ישראל כים סוף וים כנרת וים המלח אין בהם רחב שלשים פרסה:

לא נשאר ארבה אחד כתב רבינו חננאל מעת עתרת משה עד עכשיו אין ארבה מפסיד בכל גבול מצרים ואם יפול בארץ ישראל ויכנס בגבול מצרים אינו אוכל מיבול מצרים כלום וזה ידוע לכל ובצפרדעים שאמר ביאור תשארנה נשאר בו אל תמסח עד עכשיו אבל בארבה כתיב לא נשאר ארבה אחד בכל גבול מצרים ועל זה נאמר שיחו בכל נפלאותיו:

כג

ולא קמו איש מתחתיו יושב אין יוכל לעמוד ולא לפרוש ידיו עומד אינו יכול לישב ואם ידיו פרושות לא יוכל להשיבם אליו שהיה איד עב מאד שירד מן השמים ולז"א נטה ידך על השמים והיתה מכבה כל נר כאשר בכל החפירות העמוקות וכן העוברים בהרי חשך לא יעמוד נר ואש כלל והיה מורגש שהיה בו כמו ממש וזהו וימש. וכתב ר"א בים אוקיינוס יבא חשך עב שלא יוכל אדם להפריש אם יום ואם לילה ויעמוד זה פעמים ה' יום ואני הייתי שם פעמים רבות:

כד

רק צאנכם ובקרכם יוצג בזה הענין יש ספקות:
הספק הא' איך אמר פרעה צאנכם ובקרכם יוצג שלעולם אמרו דרך שלשת ימים נלך במדבר ונזבחה לה' אלהינו ואם היו הולכים בזולת בקר וצאן במה יעבדוהו ומה יזבחו לו:
הספק הב' למה אמר ב' פעמים ה' אלהינו ובפעם שלישית אמר ה' ולא אמר אלהינו שאמר ועשינו לה' אלהינו וגם מקננו ילך עמנו ולא תשאר פרסה כי ממנו נקח לעבוד את ה' אלהינו ואנחנו לא נדע מה נעבוד את ה':
הספק הג' אז"ל כצאתי את העיר לפי שכל הארץ מלאה גלולים ואיך תוך ביתו של פרעה דבר הקב"ה עם משה שהרבה מכות הביא עליו בלא התראה ויהיה זאת עמהם וכל שכן שקודם שיבא לפני פרעה היה יכול לומר לו זאת המכה:
הספק הרביעי למה אמר לו הקב"ה עתה בתוך אמירת המכה דבר נא באזני העם שם בפרשת משכו היה ראוי אבל בכאן אינו מקומו וכל שכן שפרעה אמר לו אל תוסף ראות פני ואין עתה מקום להאריך אלא שיאמר לו המכה לבד:
הספק הה' למה אמר כאן בתוך דיבור המכה ויתן ה' את חן העם בעיני מצרים אין כאן מקומו אלא שם בפרשת ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור שאמר שם וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלות והיה ראוי שיאמר שם וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלות ויתן ה' את חן העם בעיני מצרים:
הספק הו' למה סמך בכאן גם האיש משה גדול מאד ומה עניינו:
התשובה לספק הראשון אמר פרעה למשה מדבריך נראה שאלהיכם אינו פרטי אלא כולל שאמרת במכת הצפרדעים למען תדע כי אין כה' אלהינו לא כעבודות זרות שהם פרטיות ובשלמא אם עבודתו פרטית כמו מזל טלה תעבדוהו בטלאים ואם הוא מזל שור תעבדוהו בשור ותזבחוהו לו ואם מזל גדי תזבחו לפניו גדיים אבל אלהיכם אלוה כל המזלות והכוכבים והיסודות א"כ אין ראוי לעובדו בבקר ובצאן וא"כ צאנכם ובקרכם יוצג אלא בגופכם ונפשכם גם טפכם ילך עמכם לומר בנינו לך לעבדים ומשה השיב לו בשהודיע כוונת הקרבנות שאין הכוונה בערך השם אלא בערכנו והוא שאם אדם חייב סקילה משליכים השה לארץ דרך סקילה ואם חייב שרפה שורפין חלב השה ואם הרג שוחטים אותו ואם חנק אוחזין צואר הבהמה לשוחטו וזה הוא שאמר לו פן יפגענו בדבר או בחרב וכל זה בערכנו ולזה אמר גם אתה תתן בידינו זבחים ועולות ואמר לו עוד גם מה שאמרת שאלהינו כולל אמת כן הוא ובערכו אין אנו יודעים מה עבודה יחפוץ שיהיה כללית עד שיודיענה אלינו ולזה אמר שני פעמים ה' אלהינו והוא הספק השני. והכוונה שאמר גם אתה תתן בידינו זבחים ועולות ועשינו לה' אלהינו פי' לשיהיה אלהינו וימחול עונותינו ובערכנו יהיו הקרבנות לא בערכו וגם מקננו ילך עמנו לא תשאר פרסה כי ממנו נקח לזה התכלית עצמו וזה הוא שאמר עוד לעבוד את ה' אלהינו אבל אחר כך אמר ואנחנו לא נדע מה נעבוד את ה' כלומר לא ידענו מה עבודה כללית יצוה לנו בערכו וזהו שאמר מה נעבוד את ה' ובזה לא אמר אלהינו ולזה לא אמר כמה נעבוד שאם הכוונה כמה תכבד העבודה אולי ישאל יותר ממה שיש בידינו היה ראוי שיאמר כמה נעבוד ולפי שאמר לו משה טענה גדולה הוצרך השם ית' לחזק לבו ולז"א ויחזק ה' את לב פרעה ומצד חוזק לבו אמר אל תוסף ראות פני כי ביום ראותך פני תמות וכל כך כעס משה כנגד פרעה לפי שאמר לו דברי עלבונות עד שנתחזק משה עם השם יתברך כנגד פרעה לשיבוא לו דיבור להרוג לפרעה ולעבדיו ושלא יצטרך מקום מוכן לדבר לו הקב"ה המכה אלא יתנקם ממנו מיד בעמדו לפני פרעה ולזה אמר כשלחו גרש יגרש אתכם ולא די שיגרש אלא שאם תדבר באזני העם שישאלו כליהם יתנום וזה מצד השפעת השם יתברך שחלה על משה וישראל ליישב דעתו של משה על הדברים הרעים שדיבר פרעה כנגדו והיה ראוי שמצד שראו עבדי פרעה שכעס כנגד משה שיוציאו חרבותם להרוג למשה לזה אמר ויתן ה' את חן העם בעיני מצרים לומר ראוי שיבואו עלינו כל אלו המכות בעבור השיעבוד החזק ולא עוד אלא גם משה שכעס פרעה כנגדו לא עשו לו רעה אדרבה היה גדול מאד בעיני עבדי פרעה ובעיני העם ובזה הותרו כל הספקות:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.