ערך/נזיר
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
נזיר
|
יש לאחד את הערך ערך/נזירות עם ערך זה. | ||
איסור גברא או חפצאעריכה
בשו"ת מהרשד"ם (יו"ד סימן עו) חקר אם נזירות הוי כנדר דמתפיס חפצא או כשבועות שאסר נפשו מחפצא. וכתב שאפילו הרא"ש מודה דהוי כנזיר, וכוונת הרא"ש רק לסדר המשנה שסדרו נזירות אחר נדרים ושבועות, כיון שהוא מין אמצעי שדומה לשבועה במה שאוסר עצמו, ורק דממילא נאסרו עליו הדברים בקבלת הנזירות על עצמו, אבל סוף סוף הרי הוא כנדר שהאיסור חל בחפצא.
גם ר"י באסאן (הו"ד במהרי"ט יו"ד סימן נד) נקט שנזיר הוא איסור חפצא, אלא שהחפץ שהוא אוסר עליו אינו היין וכיו"ב אלא אברי גופו, היינו שאוסר פיו לשתות יין ושערו לתגלחת וידיו לנגיעה במת וכו'. ולכך דמי במקצת לאיסור גברא שרוב אבריו או כולם אסורים בדברים אלו. ומאידך הוא איסור חפצא בהגדרתו, ולכן נשנה אחר שבועות ונדרים.
אמנם המהרי"ט (שם סימן נג) כתב שחלוק דין נזיר משבועה, שבשבועה אין האיסור חל בגופו רק שאסר את החפץ על הגברא, וקרינן ליה איסור גברא רק לענין שלא חל האיסור על החפץ כבנדר, אך לא חל דבר בגופו. משא"כ נזיר שהוא עצמו נתפס בנדר ונתקדש גופו דומיא דכהן. ולכך בראה נזיר והתפיס עצמו בו ואמר 'ואני כמוך' הוי נזיר, ואילו אם נשבע אדם ואמר לנשבע 'ואני כמוך' אינו כלום, שבשבועה לא חל דבר בגופו של אדם. ויעויין בשלמי נדרים שהביא השיטות בזה.
ובאבני מילואים (שו"ת, סימן טו) הביא דברי המהרי"ט וביארם, וז"ל: מה שכתב מהרי"ט לבאר ענין איסורי נזיר מה הן, דיש מי שסובר דנזירות איסור חפצא כמו נדר, דהוי כאוסר פיו ליין ושערו לתגלחת וגופו לטומאה. ויש מי שסובר דנזירות הוי איסור גברא, כמו שבועה דאקרקפתא דגברא מנח. ומהרי"ט שם האריך בראיות והעלה לא כדברי זה דנזירות לאו איסור גברא כשבועה, ולאו איסור חפצא כנדרים, אלא איסור תורה דרמיא רחמנא על הנזיר בהנך שלשה דברים האסורים בנזיר. והוא ענין תואר נזיר שהוא קדוש ואסרה תורה על תואר נזיר הנך ג' מינין, וכמו שאסרה תורה כמה איסורין על קדושת כהן ע"ש, ע"כ. דהיינו ששם נזיר חל בחפצא, אך שם נזיר אינו גוף האיסור, והאיסורים הם דיני תורה החלים על מי שיש לו תואר נזיר. ונמצא שאיסורי נזיר הם איסורי גברא ואעפ"כ שפיר יכול להתפיס בו באומר 'הריני כזה', שכן ההתפסה אינה באיסורים אלא בשם נזיר. והביא נדון זה המנחת חינוך (מצוה שסח אות א).
תגלחת זקנועריכה
דעת הרשב"א (שו"ת ח"א תז) שאין נזיר אסור בגילוח זקנו ולא קפיד קרא אלא על תגלחת הראש. וכמו כן אין מצווה לגלח זקנו בתגלחת מצוה.
אמנם בזוהר (נשא דף קכז.) איתא: בעי דיתרבי שער רישיה ודיקניה, ע"כ[1].
בתוספתא כפשוטה (נזיר א ח) הביא מתשובות הגאונים שנזיר חייב על תגלחת זקנו משום תער לא יעבור על ראשו.
בתוספתא (פ"ד הי"ב) איתא אבל על הזקן אין חייב אלא על שיבלת של זקן בלבד. וכתב בביאור הגר"א דהיינו לגבי איסור השחתת זקן האמור בכהן, אבל נזיר חייב בכל הזקן. ומבואר דס"ל דאף זקן בכלל תער לא יעבור על ראשו[2]
ראיות לדין זהעריכה
א. הרשב"א כתב מסברא שלא מצינו שהקפיד הכתוב אלא על שער שבראש, דגבי איסור גילוח נזיר כתיב (במדבר ו ה) תער לא יעבור על ראשו. וכן בתגלחת מצוה כתיב (במדבר ו ט) וגלח את ראשו ביום טהרתו. ולא הזכיר בכל הפרשה זקנו כי אם ראשו.
ב. הרשב"א הוכיח שאין נזיר חייב בגילוח זקנו מדאמרינן בנזיר (כח:) האיש מדיר את בנו בנזיר, ולריש לקיש טעמו כדי לחנכו במצות, ומקשינן בגמרא הא קעביד הקפה, ומשני קסבר הקפת כל הראש דרבנן ואתי חנוך דרבנן ודחי הקפה דרבנן. ותמוה הא קא עביד השחתת זקן ועל זה אין שייכת דחיית הגמרא, ומוכח שאינו חייב בגילוח זקן וממילא אינו עובר בהשחתת זקן.
ג. עוד הביאו להוכיח שאין נזיר חייב בגילוח זקנו מהא דאיתא בתוספתא (נזיר פ"א ה"ח): חומר כו' ובמצורע שאין בנזיר כו' מצורע מגלח ראשו וזקנו וגבות עיניו מה שאין כן בנזיר. ומבואר לכאורה שבנזיר אין תגלחת זקנו וגבות עיניו[3]
ד. עוד הביאו להוכיח שאין נזיר חייב בגילוח זקנו מדברי הגמרא בנזיר (נז:) שגבי ספק נזיר הקשו והא קא עביד הקפה וגבי נזיר ספק מצורע הקשו והא קא עביד השחתה, ומבואר דבנזיר ליכא השחתה[4].
ועי' ג"כ בדברי בעל הטורים (ויקרא יג לג): והתגלח, גימ"ל גדולה שג' צריכין גילוח גדול בכל מקום שיש שער, נזיר ומצורע ולוים. וראו מה שהביא להקשות וליישב בזה בהערות "שוהם יקר" על בעל הטורים (מהדורת פלדהיים תשנ"ו, הערה 21.).
בדין הפלאה בנזירות ובידות נזירותעריכה
עי' חדש על ה(מ)דף (נדרים ה).
גדר "ימים הראשונים" בנזיר שנטמאעריכה
עי' חדש על ה(מ)דף (נדרים פג).
דין נזיר בענבי ויין מעשר שני ותרומהעריכה
עי' חדש על ה(מ)דף (נזיר ג).
'בל יחל' בנזירות שחלה יותר מדיבורועריכה
עי' חדש על ה(מ)דף (נזיר ז).
תגלחת כל שלושים בנזיר כעפר הארץעריכה
עי' חדש על ה(מ)דף (נזיר ח).
הוספת קרבנות על קרבנות נזירעריכה
עי' חדש על ה(מ)דף (נזיר י).
הריני נזיר לכשיהיה לי 'בן' ונולדה 'בת'עריכה
עי' חדש על ה(מ)דף (נזיר יג).
נזיר עולם מיקל בתערעריכה
עי' חדש על ה(מ)דף (נזיר יד).
נוזר בבית הקברותעריכה
עי' חדש על ה(מ)דף (נזיר טז).
'אי עביד לא מהני' בנזיר בבית הקברותעריכה
עי' חדש על ה(מ)דף (נזיר יז).
הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן הייןעריכה
עי' חדש על ה(מ)דף (נזיר כב).
אין האשה מדרת את בנה בנזירעריכה
עי' חדש על ה(מ)דף (נזיר כח).
חצי שיעור וכדי אכילת פרס באכילת חרצןעריכה
עי' חדש על ה(מ)דף (נזיר לד).
אם איסור נזיר 'שווה בכל'עריכה
עי' חדש על ה(מ)דף (נזיר נח).
שיסוף אגג על ידי שמואל הנזירעריכה
עי' חדש על ה(מ)דף (נזיר סו).
- ↑ הזוהר איירי על איסור נזיר בגילוח תוך ימי נזירותו, אך בפשוטו הוא הדין בתגלחת מצוה, וכמו שדימה הרשב"א. ובטעם הדמיון עי' פירוש ארזי לבנון על תוספות נזיר (כט. אות רלא).
- ↑ כן הוכיח במשנת טהרות (נגעים פ"י מ"ט). וע"ע מה שהוכיח מהתוספתא שם בתוספתא כפשוטה (נזיר א ח) וכתב שאינה ראיה גמורה.
- ↑ כן העיר במשנת ר' יעקב להגר"י שור (עמוד 36. ושו"ת דברי יעקב (שור) סי' צ"ו). ועי' תוספתא כפשוטה (נזיר שם) שהעיר שבתוספתא לא נאמר אלא שאינו מגלח זקנו בשעת תגלחת מצוה אך אכתי אפשר שלפני כן אסור לו לספר אף את הזקן. אך כבר מבואר ברשב"א שדימה הדברים.
- ↑ כ"כ במשנת טהרות (נגעים פ"י מ"ט) בשם הגר"ד לנדו.