שו"ת הרשב"א/א/תז
שו"ת הרשב"א 
א תז
|
< הקודם · הבא > |
מונטפשליר
שאלת נזיר אם הותר בתספורת זקנו אם אין. מי אמרינן דמותר מדהקפיד הכתוב במצורע נזיר בראשו וזקנו מכלל דשאר נזירים מותר:
תשובה מסתברא שלא הקפיד הכתוב בנזיר אלא בשער שבראש דכתיב (במדבר ו ה) תער לא יעבור על ראשו. ובשעת תגלחת לא כתיב אלא ראשו דכתיב (במדבר ו ט) וגלח את ראשו ביום טהרתו. וכתיב (במדבר ו יח) וגלח הנזיר פתח אהל מועד את ראש נזרו ולקח את שער ראש נזרו ונתן על האש וכו'. הנה שלא הזכיר בכל הפרשה זקנו אלא ראשו לבד. ושנינו בפרק מי שאמר הריני נזיר ושמע חבירו (נזיר כח:) האיש מדיר את בנו בנזיר ואיפליגו בטעמא בגמרא רבי יוחנן הלכה היא בנזיר וריש לקיש אמר כדי לחנכן במצות וגרסינן התם בשלמא לרבי יוחנן דאמר הלכה היא בנזיר מגלח ועביד הקפה אלא למאן דאמר כדי לחנכן במצות הא קא עביד הקפה ודחה קסבר הקפת כל הראש דרבנן ואתי חנוך דרבנן ודחי הקפה דרבנן. אלמא שמעינן מיהא דאין תגלחת זקן בכלל דאם איתה ליקשי למאן דאמר כדי לחנכן הא עביד הקפה והשחתת זקן דמי לא עסיקינן דהביא זקן העליון מיד כשהביא זקן התחתון ולא הוה מצי לדחויי בזקן כדדחי בהקפה דהשחתת זקן באיש דאוריתא היא[1]:
- ↑ כדברי רבינו כאן הביאו להוכיח מהא דאיתא בתוספתא (נזיר פ"א ה"ח): חומר כו' ובמצורע שאין בנזיר כו' מצורע מגלח ראשו וזקנו וגבות עיניו מה שאין כן בנזיר. ומבואר ג"כ שבנזיר אין תגלחת זקנו וגבות עיניו, אלא ששם הנדון תגלחת מצוה ונדון רבינו הוא באיסור גילוח דנזיר, אמנם רבינו דימה הדברים כדמוכח מראייתו מנזיר כח:. ומכל מקום הביאו שבזוהר (נשא דף קכז.) מבואר לכה"פ דמצות גידול פרע שער ראשו כוללת ג"כ הזקן: בעי דיתרבי שער רישיה ודיקניה. ע"כ. ובפשוטו מכלל זה גם מצות תגלחת בזקן, וכמו שדימה רבינו עצמו. ועי' ג"כ בדברי בעל הטורים (ויקרא יג לג): והתגלח, גימ"ל גדולה שג' צריכין גילוח גדול בכל מקום שיש שער, נזיר ומצורע ולוים. וראו מה שהביא להקשות וליישב בזה בהערות "שוהם יקר" על בעל הטורים, מהדורת פלדהיים תשנ"ו, הערה 21. וע"ע תוספתא כפשוטה (תוספתא נזיר שם) שהביא מתשובות הגאונים שנזיר חייב על תגלחת זקנו משום תער לא יעבור על ראשו. ובתוספתא (פ"ד הי"ב) איתא אבל על הזקן אין חייב אלא על שיבלת של זקן בלבד. וכתב בביאור הגר"א דהיינו לגבי איסור השחתת זקן האמור בכהן, אבל נזיר חייב בכל הזקן. ומבואר דס"ל דאף זקן בכלל תער לא יעבור על ראשו. וע"ע משנת טהרות (נגעים פ"י מ"ט) שהביא מהגר"ד לנדו ראיה לדברי רבינו מהגמרא בנזיר (נז:) שגבי ספק נזיר הקשו והא קא עביד הקפה וגבי נזיר ספק מצורע הקשו והא קא עביד השחתה, ומבואר דבנזיר ליכא השחתה.