הטור הארוך/שמות/כג

הטור הארוך שמות כג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב

לא תענה על ריב. פי' על מריבה שבאה לפניך לנטותו אחרי רבים להטות משפט. י"מ לא תענה על ריב לנטות אלא אחרי רבים להטות כענין מה שאנו אומרים הלכה כרבים:

ה

וחדלת מעזוב לו. פי' חדל לך מעזוב לו המשא לבדו אלא עזוב תעזוב עמו שתסייעהו לפרק או להתיר הקשרים כדי שיפול המשא בארץ:

יא

תשמטנה ונטשתה. פירש"י תשמטנה מזריעה וחרישה ונטשתה מלזבל ולקשקש. והקשה הרמב"ן דכל שאר עבודות חוץ מזריעה וחרישה אינו אלא מדרבנן ופי' שחוזר על פסוק שלפניו שש שנים תזרע ואספתו ובשנה השביעית תשמטנה מלזרוע ונטשתה מלאסוף אלא תעזבנה ואכלו אביוני עמך. ור' אברהם פי' תשמטנה שמוט כל בעל משה ידו ונטשתה שלא תזרע:

יג

ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו. פירש"י ליתן אזהרה על כל מצות עשה. והקשה הרמב"ן דהשמר דעשה עשה א"כ לא תוסיף אלא עשה. ולפי הפשט זה הפסוק נקשר עם סופו פי' כל האזהרות שאמרתי אליכם מאלהים אחרים תשמרו מאד שלא תעבדום ולא תשתחוו להם ותחרימו הזובח להם ולא תעשו פסל וכל תמונה ועוד השמרו שלא תזכירו שם אלהים אחרים שלא להזכיר כמוש אלהי מואב וכיוצא בהם לכוונתם לגנאי:

ולא ישמע על פיך. אפי' בלא זכר אלהותו לא ישמע בפי עובדיו על פיך כענין שאמרו רבותינו לא יעשה שותפות עם הגוי כדי שלא ישבע לו בשם ע"ז. ויתכן שיהיה לא תזכירו יוצא לא תזכיר אותו לעובדיו לאמר לו באלהיך עשה עמי חסד:

טז

חג הקציר. כתב הרמב"ן כיון שלא הזכירם עדיין ולא ציוה בהם לא היה לו להזכירם בשם הידוע אלא ראוי שיאמר תחלה ועשית חג הקציר ביכורי מעשיך כאשר אמר במשנה תורה ועשית חג שבועות ואולי בעבור שאמר שלש רגלים תחוג לי בשנה ופירש חג המצות תשמור בחדש האביב חזר ואמר והאחר תשמור שיהיה חג הקציר בכורי מעשיך והשלישי אמר תשמור שיהיה חג האסיף בצאת השנה והנה כולם על שם מעשיו מן השדה לתת בהם הודאה לשם שהוא שומר חוקות הקציר ומוציא לחם מן הארץ ומשביע נפש שוקקה וזה טעם אל פני האדון ה' המפרנס לעבדיו ונוטלים פרס מלפניו יבואו אליו לראות מה יצוום:

כ

הנה אנכי שולח מלאך. פירש"י כאן נתבשרו שעתידין לחטוא ושכינה אומרת לא אעלה בקרבך. אע"פ שלא נתקיימה הגזרה הזאת כי משה בקש עליה רחמים ואמר אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה ונתרצה לו הקב"ה ואמר לו גם את הדבר הזה אשר דברת אעשה מ"מ לאחר מיתתו נתקיימה ששלח להם מלאך וזהו שאמר הכתוב ויהי בהיות יהושע ביריחו וישא עיניו וירא והנה איש עומד לנגדו ושאל לו יהושע מה אדוני מדבר אל עבדו ולא צוה אותו דבר שנגלה בעבורו רק אמר לו של נעלך ולא אמר לו למה בא אבל היתה המראה להודיעו כי מעתה יהיה מלאך שלוח לפניהם בצבא בבואם למלחמה וזהו שאמר לו עתה באתי אני הוא שבאתי בימי משה רבך ודחני ולא רצה שאלך עמו:

כד

לא תשתחוה לאלהיהם. הזהירה על ע"ז כמה פעמים אע"פ שהמקראות מיותרות ועשתה כן מפני חומר שבה כמו שאומר לעבדו זכור תמיד ולא תשכח העיקר הגדול שצויתיך שהכל תלוי בו. ויתכן שהזהיר בי' הדברות שלא יעשה ע"ז ויעבדנה ועתה מזהיר על ע"ז שמצאה עשוי' מעבודת הגוים שבארץ ישראל שלא יעבדוה אלא יעקרוה מהארץ:

ולא תעשה במעשיהם. היא אזהרה שלא ללכת בחוקי הגוים כמו דרכי האמורי. ונראה יותר לפרש שמזהיר על ע"ז שלא יעבדנה כדרכה ואפי' בעבודה שאינה דרך כבוד כי מתחלה אמר לא תעבדם והיינו עבודה שיעשה עבד לאדוניו לכבדו וחזר ואמר אפי' דבר שאינה עבודה אלא בזיון כגון פוער עצמו לפעור אם נהגו לעשות כן לא תעשנו כלל:

כה

ועבדתם את ה' אלהיכם. כתב הרמב"ן בעבור שרוב עובדי ע"ז מכירים כי השם הנכבד הוא אלהי האלהים ואין דעתם בע"ז רק שיחשבו כי בעבודה ההיא תהי להם הצלחה כגון עובדי השמש כדי שימציא להם ממשלה בתבואה והירח במעיינות וכיוצא בהם בכל צבא השמים על כן אמר הכתוב כי בעבודת הקב"ה לבדו תהי' לה' הצלחה ועקירת ע"ז לא תזיק אבל תוסיף להם טובה וברכה כי הקב"ה יברך את לחמך והוא כלל לכל המאכל ויברך את מימיך שהוא אב לכל המשקין והברכה הזאת היא תוספת בהם שיהי' לך מהם לרוב מאד:

והסירותי מחלה מקרבך. שיהיו המאכלי' והמשקי' טובים ובריאים ולא יולידו מחלה אלא ירפאו מהם:

כו

ולא תהיה משכלה. כי בהיות המשקים מבורכים יהיו הגופים בריאים ואיברי הזרע נכונים לעשות מעשהו כהוגן והזכיר הנקבות כי בהם ימצא השכול והעקור יותר מבזכרים. אי נמי האנשים הם בכלל והסירותי מחלה כי השכול הוא חולי בגוף ועם הזכרים דבר ואחר כן הזכיר הנשים. ואמר:

בארצך. להוסיף גם הבהמות. ואמר:

את מספר ימיך אמלא. שלא ימותו במלחמה או במגפה בשנוי האויר רק בזקנה שימלא הימים וכל אלה הם נסים שיעשה השם בשמים ובארץ בשביל עושי רצונו ואמר כאשר יעשה עמנו אות לטובה כן יעשה בשונאינו אות לרעה שיתן להם לב רגז ומחדרים אימה וישלח בהם הצרעה לגרשם מארצם מלפניך והזכיר החוי והיבוסי והחתי דרך קצרה וה"ה לכולם. ויתכן כי גם אלה לא יצאו רובם במלחמה ולא נפלו להם בחרב והיו בהם נשגבים במבצריהם ושלח בהם הצרעה והוא מין ידועה מפיל בהם ארס וממיתם. ור אברהם פי' הוא מין חולי בגוף מגזרת צרעת:

לב

לא תכרות להם ולאלהיהם ברית. כפשטי' שלא יכרות להם להחיותם ולאלהיהם לעבדם. וכתב הרמב"ן ויתכן עוד לפרש שלא יכרות להם ברית ולאלהיהם כאחד פי' בעודם עובדים אלהיהם לא יכרות להם ברית אבל אם קבלו עליהם שלא לעבוד ע"ז רשאי לקיימם:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.