אבי עזר/שמות/י
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אעריכה
בפסוק בא אל פרעה. דע דמניח הלשון בחר במלת הליכה על הריחוק כמו והלכת אליו. ומלת בא על הקרוב כמו בא אלי העבד. בוא אלי. ולא נכון לומר לך אלי או בוא אליו. אולם אצל השם ב"ה לא שייך ריחוק כלל כי מלא כל הארץ. על כן על נכון נאמר בוא אל פרעה. כי ריחוק וקירוב אצלו שוים ונוכל להשתמש באיזה מלה שנרצה ומה שכתב הרב בדקדוק שיתו בינו שומו. כבר פירש בעל המסלול בסוף מסלת הפעלים מה שיש בו די. גם הרז"ה בקורי עכביש שנה ופירש דבריו והמה נכוחים:
ועריכה
ומלאו זו המלה. דעת הרב כי ענינה מנפעל כמו שתרגום מפרש ויתמלון בתיך ובתי כל עבדיך ובנינה מקל: וכן דרך כל אחיו ורעיו. והנכון שחסר את. כמו וכבוד ה' מלא את המשכן. גם משונה בדקדוק מלאו ארבע כדים מים. שבנינו דגוש ונקודתו מקל כמו מלאו ידכם היום לה'. כי מצינו מלאו את המים בימים:
ידעריכה
על פי נבואה וכו'. לא ידעתי מאי רבותא משמיע הרב בזה. כי גם לפניו לא היה כן נכתב על פי נבואה. וכל אות ונקודה שבתורה נכתב על פי נבואה באספקלריא המאירה כמו שהעידה התורה ואחריו לא קם. ולדעתי גם בדברים האלה שגה תלמיד הטועה כתב רבינו חננאל ז"ל מעת עתרת משה רבינו עליו השלום ועד עכשיו אין ארבה מפסיד בכל גבול מצרים ואם יפול בארץ ישראל ויבא ויכנס בגבול מצרים אינו אוכל מכל יבול הארץ כלום. וזה דבר ידוע לכל. עיין מכלול לרד"ק:
כאעריכה
וימש חושך כמו וימיש. דהיינו שהוא מנחי עי"ן והוראתה לשון הסרה. כמו שפירש התרגום. ודע מה שנכתב לפנינו בדברי הרב וידע ויבא וכו' הוא טעות בעל המדפיס או הכותב. ומה שכתב הרב ויש אומרים שחסר אל"ף וכו'. ואין טעם לפירושם עד כאן לשונו. פירוש אף שהמלה סובל הוראתו. אבל אין לו פתרון לפי הענין. וכתב הרב ואין טענה בעבור שהוא מפעלי הכפל וכו'. לכאורה קושיות הרב כיון שלא נכתב שני שיני"ן. ואף שרוב כפולים מצינו באות אחת כמו ויסב ויגל. אבל טענת הרב כיון דשורש ממש לרוב נכתב בשני שיני"ן כמו וימשש לבן. כמו מששת ממשש בצהרים. כאשר ימשש. ובלילה ימששו. וכל אחיו ובית אביו באו כן. לכן כתב הרב דאין זו טעות. כיון שמצינו פעם בשי"ן אחת לא איכפת לן. ואף לדעת האומרים שהוראתו ממש אף על פי כן גזרתו מוש מנחי עי"ן ע"ש. ואין זה רחוק:
כחעריכה
תמות. אתה תהיה חייב מיתה. כי ידוע שיש שני מיני עתיד. המצוה ועתיד המורשה. כמו שהוזכרו בספר אהל משה. וכאן לא שייך עתיד המצוה. לפי שהוא פועל לא עומד ויוצא. על כן פירש הרב אתה תהיה חייב מיתה. לפי שמרדת במלכות. ולאחר העיון ראיתי כי הדברים האלה נפרכים מכל צד. ודברי הרב כפשוטו שמפרש מלת תמות כי הוא נתינת טעם כמה דתימר אם תוסיף עוד ראות פני אצוה להמיתך:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |