שולחן ערוך/אורח חיים/יד
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
א ציצית (א) שעשאו עכו"ם פסול דכתיב דבר אל בני ישראל לאפוקי עכו"ם האשה כשרה לעשותן: הגה ויש מחמירין (ב) * להצריך אנשים (ג) שיעשו אותן (ד) * וטוב לעשות כן (ה) לכתחלה (מרדכי ה"ק) והגהות מיימון מהלכות ציצית ותוס' דף מ"ב:
ב * הטיל ישראל ציציות בבגד (ו) * בלא כוונה אם אין ציציות אחרים (מצוים) להכשירו יש לסמוך (ז) על הרמב"ם שמכשיר אבל (ח) * לא יברך עליו:
ג השואל מחבירו טלית שאינה מצוייצת (ט) פטור מלהטיל בה ציצית כל ל' יום דכתיב כסותך ולא של אחרים אבל אחר שלשים יום חייב (י) מדרבנן מפני שנראית כשלו: הגה ואם החזירו תוך שלשים יום וחזר ולקחו אינו מצטרף רק בעינן ל' יום רצופים (נמוקי יוסף הלכות ציצית): * שאלה כשהיא מצוייצת (יא) מברך עליה (יב) מיד:
ד * מותר ליטול (יג) טלית חבירו (יד) ולברך עליה ובלבד (טו) שיקפל אותה אם מצאה מקופלת: הגה וה"ה בתפילין (נ"י פרק הספינה) אבל אסור ללמוד מספרים של חבירו (טז) בלא דעתו דחיישינן שמא יקרע אותם בלמודו. נ"י הלכות קטנות:
ה * טלית (יז) של שותפין (יח) חייבת בציצית דכתיב על כנפי בגדיהם: