שולחן ערוך/אורח חיים/טו

שולחן ערוך ‏ אורח חיים טו

סימן טו אם להתיר ציצית מבגד לבגד ודין נקרע הטלית ובו ו' סעיפים

א מותר להתיר ציציות מטלית זה (א) וליתנם (ב) בטלית אחר אבל שלא להניחם (ג) בבגד אחר לא: הגה ודוקא בטלית של (ד) בר חיובא אבל מותר להתיר ציצית מטלית של מתים (מרדכי ותוס' פרק ב"מ דף כ"ב):

ב (ה) אינו יכול ליקח הכנף כמו שהוא (ו) עם הציצית ולתופרו (ז) בבגד אחר משום דעל כנפי בגדיהם בעינן וכנף זה לא היה מבגד זה בשעת עשייה:

ג * טלית מצויצת כהלכתה שחלקוה לשתים (ח) ובכל חלק יש בו כשיעור להתעטף ונשאר לכל אחת מהם ציצית אחת או שתים (ט) אין בו משום תעשה ולא מן העשוי:

ד נקרע הטלית (י) תוך ג' אצבעות סמוך לשפת הכנף אינו רשאי לתופרו ופירש"י דחיישינן שישתייר מחוט התפירה ויניחנו ויוסיף עליו שבעה חוטין לשם ציצית * ולטעם זה אפילו נקרע כל שהוא לא יתפור. ולפי זה טלית של צמר שנקרעה תוך שלשה מותר לתפור האידנא דאין דרך לתפור (יא) * בחוטי צמר ורב עמרם פירש דטעמא (יב) משום דנקרע תוך שלשה לית ביה תורת בגד וכמאן דליתיה דמי ואע"ג דתפריה כמאן דפסיק חשוב (יג) ואי עביד ביה ציצית לא פטרה לטלית ולפירוש זה אם נקרע ונשתייר (יד) כל שהוא * כשר (טו) וי"א דלרב עמרם לא נפסל אלא ציצית שהיו בו בעת שתפרו אבל אם אחר שתפרו הטיל בו ציצי' כשר וירא שמים (טז) יצא את כולם (יז) היכא דאפשר:

ה אם נקרע (יח) מנקב שהציצית תלוי בו ולמטה אם קדם הטלת ציצית לקרע שאותו ציצית היה שם בשעת הקרע כשר * ואם נקרע ונשתייר ממנו כל שהוא ותפרו ואח"כ הטיל בו ציצית אם הוא של צמר (יט) כשר לכ"ע ואם הוא של שאר מינים שדרך לתפור בחוטין של אותו המין (כ) לא יתפור לדעת רש"י (כא) ואם נקרע ותפרו ואח"כ הטיל בו ציצית * איכא לספוקי:

ו התופר חתיכת בגד בכנפי הטלית וכן מה שנוהגים לתפור סביב הנקב שהציצית בו אם הטלית (כב) של משי ותפרו (כג) בחוט משי (כד) לבן יש לחוש בדבר לדעת רש"י שלא תהא שום תפירה (כה) למטה מג' ולמעלה מקשר גודל: הגה וה"ה (כו) בכל מקום שתופר בחוט שהוא מין הציצית דחיישינן שמא יקח אותו חוט לחוט הציצית (ת"ה סי' מ"ו בשם הגהות מיימוני):

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף