מגן אברהם/אורח חיים/יד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מגן אברהםTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png יד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



מפרשי המג"א
פרי מגדים מחצית השקל

טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
נתיב חיים
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד



מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) שעשאו וכו'. פי' שהטילן בבגד פסול אפי' ישראל עע"ג דאלו בטויה כשר להרא"ש כמ"ש סי' י"ד ס"א:

(ב) כשרה. צ"ע דהא בכל דוכתי דרשי' בני ישראל ולא בנות ישראל כדאי' בקדושין ד' ל"ו ובמנחו' ד' ס"א ממעטי' עכו"ם ונשים מבני ישראל:

(ג) ויש מחמירין. ולדידהו כל מצות שאין האשה מחויבת בהן כגון לולב וסוכה אינה רשאי לעשות' ועמ"ש סי' תרמ"ט סס"א ונ"ל דקטן דינו כאשה עסי' ל"ט:

(ד) ציצית אחרים. וא"ת יתירם מהבגד ויחזור ויתלם בבגד בכוונה וצ"ל דמיירי בשבת[1] א"נ כגון שנפסק א' מהראשים ואם יתירם יהא אסור לחזור וליתנם בבגד כמ"ש רסי' ט"ו:

(ה) פטור. ואם הטיל בה ציצית כתבו התו' והרא"ש דהמברך לא הפסיד כמו נשים שמברכות על מ"ע שה"ג ע"ש:

(ו) מברך. ויש"ש בחולין פ"ח סימן נ"ג כתב דאם לובשו לעלות לתורה או לעבור לפני התיבה אינו מברך כיון שאינו לובשו לשם מצוה אבל ברא"ש ריש ה' ציצית משמע שהעובר לפני התיבה מברך וכ"כ במנחות בפסקי תו' סי' קס"א דכהנים המתעטפים בטלית שאינו שלהם כשעולים לדוכן מברכין:

(ז) טלית חבירו. כתב הב"ח דוקא באקראי אבל בקביעות אסור וכ' היש"ש דאסו' ליקח אותן מביתו לב"ה או אפכא:

(ח) ולברך. וצ"ע בשלמא ליטלו שרי דניחא ליה לאינש למיעבד מצוה בממוני' אבל למה יברך עליו בשלמ' כששאלו מדע' ה"ל כאלו נתנו לו במתנה ע"מ להחזיר וכמ"ש הרא"ש וה"ה בלולב אם השאילו לצאת בו יוצא וכמ"ש בא"ע סי' כ"ח סי"ט ובח"מ סי' קצ"ה סס"ד אבל ליקח בלא דעתו אסור, כמ"ש שם וכ"כ לקמן סי' תרמ"ט ס"ה בהג"ה וא"כ למה שרי כאן וצ"ל כמש"ל דאע"ג דפטור מציצית רשאי לברך כמו הנשים:

(ט) שיקפיל. אפי' שלא כסדר קפולו הראשון ובשבת אפי' אין מקפלו כלל שרי כנ"ל ע' בכ"ה סי' ש"ב:

(י) דחיישי'. שמא יקרא בהן הרבה עד שיקרען מרוב תשמישו עכ"ל נ"י ומשמע מזה דאפי' באקראי אסור ללמוד מהם ואף על גב דבסי' תל"ז ס"ג אמרינן דניחא ליה למיעבד מצוה בממוני' אפי' בחסרון כיס שאני התם דדבר מועט הוא ועבח"מ סי' רצ"ב ס"כ בהג"ה ובסמ"ע שם אפי' הפקיד ספרים אצל ת"ח אסור ללמוד הימנו אי ידעי' דהמפקיד מקפיד ע"ז, והש"ך שם חולק עליו וכתב דשרי ודבריו נראים בפי' דברי המרדכי אבל ממ"ש הב"י כאן בשם הפוסקים משמע דהוי שואל שלא מדעת ועבח"מ סי' ע"ב ס"א וסי' קס"ג ס"ו ובי"ד סי' קע"ב ס"א:



שולי הגליון


  1. צ"ע דאם איירי בשבת מדוע העמיד השו"ע רק באופן שאין לו ציצית אחרים, דמשמע שאם יש לו ציצית אחרים יטילם בכנפי בגדו, וכיצד יעשה כן בשבת. עיין זרע אמת (ח"א סימן ד) שהאריך בזה והעלה שני אופנים: א' דדעת השו"ע דאף קשר של קיימא אם אינו של אומן אינו אלא מדרבנן, ולצורך מצוה שרי. אך להתיר ולתלות אינו יכול, כי ההתרה אסורה שאינה מצוה אלא רק גרמא למצוה. ב' שיקשור באופן שאינו של קיימא, ויחתוך החוטים ולא יתירם כדין שובר אדם מגופת חבית.


Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >