הטור הארוך/במדבר/לג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־20:42, 31 ביולי 2019 מאת מי אדיר (שיחה | תרומות) (קטגוריה:פרשת מסעי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
מזרחי
מיני תרגומא
מלבי"ם
מנחת שי
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

הטור הארוך TriangleArrow-Left.png במדבר TriangleArrow-Left.png לג

א

אלה מסעי. פירש"י טעם שמפרש המסעות להודיע חסדי הב"ה אע"פ שגזר עליהם לטלטלם במדבר לא היו נעים ונדים תמיד ממקום למקום וכו'. והרמב"ן כתב טעם בזכירת המסעים האלה ואמר כי כל הנסים והאותות שנעשו להם היו אמיתיות לעיני רואיהם אבל לדורות הבאים יכזיבם השומע ועמידת ישראל במדבר מ' שנה בלא מקום זרע ומציאות המן בכל יום אינם דברים טבעיים לבני אדם ואולי יחשוב האדם כי עמידתם במדבר הזה היה מקום קרוב מן היישוב מקום שבני אדם שוכנים שם או מקומות שיש שם חריש וקציר ומעיינות מים ועל כן הרחיק מלבות בני אדם המחשבות האלה וחזק האותות כולם בזכרון המסעות כדי שיראו אותם הדורות הבאים וידעו האותות הגדולות איך עמדו בני אדם במקומות ההם מ' שנה:

יד

ויחנו ברפידים ולא היה מים לעם לשתות. כתב הרמב"ן לא הזכיר במרה נס המים ולא במדבר סין ענין המן אבל בעבור היות ענין רפידים דבר גדול שניסו את השם ונקרא שם המקום מסה ומריבה ונקדש לעיניהם להוציא להם מים מן הסלע ובאה להם מלחמת עמלק על כן הזכיר בקצרה ולא היה שם מים לעם לשתות כי הוא המקום הנזכר והנודע בזה:

מא

ויסעו מהר ההר ויחנו בצלמונה ויסעו מצלמונה ויחנו בפונן ויסעו מפונן ויחנו באובות. ולמעלה בפרשת חוקת אינו מזכיר כל אלה המסעות אלא אומר ויסעו מהר ההר ותקצר נפש העם בדרך עד שגומר כל הענין ואומר ויסעו בני ישראל ויחנו באובות ואינו אומר ויסעו ממקום פלוני ויחנו באובות וכתב הרמב"ן מפני שצלמונה ופונן הם סביב ארץ אדום ותקצר נפש העם שם בדרך ודברו באלקים ובמשה ושלח בהם נחשים השרפים ועשה משה נחש נחשת והיו מוליכין אותו בכל הדרך ובחנותם בצלמונה ופונן ולא סר מהם עד אשר חנו באובות על כן לא הזכיר חנייה כשסיפר המאורע כי בכל הדרך היה הענין וחושב מסע אחד כל המקומות שהיה בהם המאורע דהיינו משנסעו מהר ההר עד שחנו באובות:

נג

והורשתם את הארץ וישבתם בה. פי' הרמב"ן שהיא מצות עשה שמצוה אותם שירשו אותה וישבו בה ואם עלה בדעתם ללכת לארץ אחרת ולכובשה ולישב בה יעברו על מצות עשה ומחזיר המצוה הזאת כמה פעמים בואו ורשו את הארץ ומכאן הפליגו חכמים לדבר במצות ארץ ישראל ולדון במורדת האשה שאינה רוצ' ללכת עם בעלה לארץ ישראל וכן האיש. ורש"י לא פירש כן אלא פי' והורשתם אז תוכלו לישב בה ואם לאו לא תוכלו להתקיים בה:

נה

לשכים בעיניכם ולצנינים בצדיכם. פי' שיהיו לקוצים בעיניכם שיעורו עיניכם להטעותכם ולא תראו ולא תבינו ותלמדו ממעשיהם ואחר שתטעו לשוב מאחרי ה' יהיו צנינים בצדיכם שיכאיבו ויצערו אתכם לשלול ולבוז ויצררו אתכם ויביאו אתכם במצור ואני אגלה אתכם מפניהם גלות שלימה כי כאשר דמיתי לעשות להם על ידיכם שיגלו כולם מן הארץ ולא תותירו שם מהם ולא שמעתם בקולי כן אעשה גם לכם ולא אשאיר מכם בארץ גם אחד:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.