רשב"א/ראש השנה/כו/ב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רמב"ן רשב"א ריטב"א חידושי הר"ן יום תרועה פני יהושע טורי אבן ערוך לנר רש"ש |
שופר של ראש השנה של יעל פשוט. פירש רש"י ז"ל יעל בוקאי שטיין שהוא חיה. ושל זכרים היינו של איל כדמתרגמינן (בראשית כג, יג) איל דוכרא. ואי נמי יובל דאיקרי דיכרא, כדאמרינן בגמרא (כו, א) ומנא לן דהאי יובלא לישנא דדכרא הוא, והרב בעל הערוך פירש, יעל כשבה נקבה. ונראין דברי רש"י ז"ל כדמתרגמינן (דברים יח, ד) ואקו ודישון יעלא ורומא, וכתיב (תהלים קד, יח) הרים הגבוהים ליעלים, דאלמא יעל מין חיה הוא.
יש מפרשים דכולה מתניתין פלוגתא נינהו ולעכובא תנינן, כלומר, תנא קמא סבר דכל השופרות כשרין חוץ משל פרה, ור' יוסי הכשיר אפילו של פרה, ואידך תנא סבר דשל ראש השנה אין כשר בו אלא של יעל פשוט, משום נשא לבבינו אל כפים (איכה ג, מא), והוא הדין לשל יובל משום דשביעי שביעי לגזירה שוה, כדאיתא בפרקין לקמן (לד, א). ור' יהודה סבר בראש השנה בשל זכרים כפופין, משם דכתיב (מלכים-א ט, ג) והיו עיני ולבי שם כל הימים. וביובלות בשל יעלים. משום דהוי סימן לחירות. ואי נמי כטעמא דגרסינן בירושלמי (מכילתין פ"ג ה"ה) תקנו את המצוי למצוי ושאינו מצוי לשאינו מצוי. והדין פירושא לא מסתבר, דאם איתא היכי מסתים סתומי ותני שופר של ראש השנה של יעל פשוט, דמשמע דהני תנאי דלעיל מודו בהא, דאי לא, הוה ליה לפרושי ור' פלוני אמר של ראש השנה של יעל, ואי נמי אחרים אומרים, ודכותה לא אשכחן בשום דוכתא. ועוד, דבקרא לא כתיב ביה פשוט ולא כפוף, אלא תעבירו שופר כתיב ביה, וכולהו איקרו שופר. ור' יהודה נמי דאמר, דשל ראש השנה לא מכשרינן ביובל ושל יובל לא מכשרינן בראש השנה מנא ליה.
אלא ודאי כולהו למצוה קאמרינן ומדרבנן. ות"ק ור' יוסי לא שייכא בפלוגתא דר' יהודה ות"ק דידיה, דר' יוסי ותנא קמא פליגי בהכשר שופרות ופסולן, דת"ק סבר כולהו כשרין חוץ משל פרה שהוא פסול לפי שהוא קרן, ור' יוסי מכשיר אפילו של פרה. ואחר כך נחלקו אידך תנאי במצוה מן המובחר, דת"ק למצוה מן המובחר של ראש השנה של יעל פשוט, והוא הדין לשל יובלות משום גזירה שוה. ור' יהודה סבר דשל ראש השנה כל מה דכאיף טפי עדיף, ושל יובלות משום דלחירות קא אתי, כל מה דפשיטי טפי עדיף. ואע"ג דגמרינן שביעי שביעי לגזירה שוה, הא מילתא לאו דאורייתא הוא, דאי מדאורייתא הני והני כשרין בין בשל יובל בין בשל ראש השנה, ואנן הוא דאמרינן מסברא הי מיניהו עדיף טפי לסימנא בעלמא, לזכור לישא לבבינו אל כפים, שלא יהא בלב כפיפות ועקמימות. או להיות הלב כפוף ונכנע, והלכך לגזירה שוה לית לה דוכתא בהא מילתא. ותדע לך דלמצוה אמרינן, מדאמר ר' לוי בגמרא (כאן) מצות שופר של ראש השנה ושל יום הכפורים בכפופים, אלמא כולה מילתא למצוה קאמר ולא לעיכובא. ור' אבהו נמי דקאמר בפרקין קמא (טז, א) למה תוקעין בשופר של איל, למצוה מן המובחר קאמר, והא דקאמר אמר הקב"ה תקעו לפני בשופר של איל כדי שאזכור לכם עקידת יצחק, טעמי נינהו למאי דתקינו רבנן. ואע"ג דר' לוי אמר ביובל נמי בשל כפופים משום גזירה שוה דראש השנה, לא קשיא מידי, דר' לוי הכי קאמר, כיון דבראש השנה טפי עדיף בכפופים, ובשל יובל לא אכפת לן בין האי להאי, ובכולה מיליהו שוה ראש השנה ויובל, לענין כפוף ופשוט נמי טפי עדיף למעבד בכפוף כראש השנה, דכיון דאפשר למעבד האי כי האי, עבדינן.
הא דאמר ר' לוי: של כל השנה בפשוטין. תמיהא לי ר' לוי דאמר כמאן, דהא תנא קמא דמתניתין בכפופים קאמר, ור' יהודה לא משמע דפליג אלא בשל ראש השנה ושל יובל, הא בשל תעניות לא. ושמא ר' לוי לאו דוקא פשוטין קאמר, אלא אפילו בפשוטין, לאפוקי דלא בעינן דוקא בכפופין כראש השנה ויובל. ואי נמי בפשוטין דוקא להיכירא בעלמא, דאינו אלא לכנופיא.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |