רשב"א/ראש השנה/כו/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
רמב"ן
רשב"א
ריטב"א
חידושי הר"ן
יום תרועה
פני יהושע
ערוך לנר
רש"ש
שיח השדה

מראי מקומות
שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


רשב"א TriangleArrow-Left.png ראש השנה TriangleArrow-Left.png כו TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


אפילו תימא ר' עקיבא עד כאן לא אמר ר' עקיבא אלא בדיני נפשות דכתיב (במדבר לה, כד) ושפטו העדה והצילו וגו'. איכא למידק, דהא במכות בפרק אלו הן הגולין (יב, א) נפקא לן מקרא אחרינא דאמרינן התם, תניא ר' עקיבא אומר מנין לסנהדרין שראו באחד שהרג את הנפש שאין ממיתין אותו עד שיעמדו בבית דין אחר תלמוד לומר (במדבר לה, יב) עד עמדו לפני העדה למשפט עד שיעמוד בבית דין אחר. ומסתברא דכיון דבעלמא דרשינן עדה שופטת ועדה מצלת, נקט הכא האי טעמא, דכיון דלחד ענינא סליק בהדי ההיא דרשא דדריש ר' עקיבא מעד עמדו. ואורחא דתלמודא בהכין דלא למיחש לאתויי עיקר קרא דמיניה מידרש מילתא, כיון דכולי מילתא סלקא לחד ענינא. וטובא אייתי דכותה בפירקין קמא (לעיל ד, א) בשמעתא דחייבי הדמים הערכין והצדקות. ולהאי טעמא נמי דנסיב הכא לר' עקיבא, בין דחזו בליליא בין דחזו ביממא כולן נעשין עדים לר' עקיבא, דהא בעינן עדה שופטת ועדה מצלת, וכל היכא דחזו דקטל נפשא, בין דדייני אסהדותא דאחריני כגון דחזו בלילה דמקצתן נעשין דיינין, בין דדייני אראייתן כגון דחזו ביממא, לעולם ליכא עדה מצלת, ואנן בעינן לעולם והצילו העדה וליכא. והא דאקשינן בפרק החובל (ב"ק צ, ב) למימר דעד נעשה דיין והא תניא סנהדרין שראו באחד שהרג את הנפש וכו' ואפילו ר' טרפון לא קאמר אלא דמקצתן נעשין עדים ומקצתן נעשין דיינין, אבל עד אינו נעשה דיין, ופרקינן בשראוהו בלילה לאו למימר דלר' עקיבא נמי בשראוהו בלילה דוקא, הא ראוהו ביום בין לר' טרפון בין לר' עקיבא עד נעשה דיין, דלא מתרץ התם הכין אלא לר' טרפון, ור' יהודה דאמר הא אנא דחזיתך כר' טרפון. כך נראה לי.

אבל הרב בעל המאור ז"ל כתב, דלהאי דרשא דהכא דוקא בשראוהו בלילה, הא ראוהו ביום שדנין על פי ראייתן ליכא למימר עדה מצלת. והא דהכא ר' עקיבא לטעמיה דר' טרפון קאמר ליה, כלומר לדידי אין עד נעשה דיין לעולם בדיני נפשות ואע"פ שראוהו ביום, מדכתיב עד עמדו לפני העדה, אלא לדידך דאמרת בשראוהו ביום שממיתין אותן בראייתן בלא עדות, ולא סבירא לך משמעות מדרש דעד עמדו, היכא דראוהו בלילה מיהא, דאמרת מקצתן נעשין עדים ומקצתן נעשין דיינין, אמאי אודי איזי מיהת כיון שראו בשעה שאינן ראויין לדין אלא להעיד, הרי כולם נעשין עדים, ואין עד כי האי נעשה דיין בדיני נפשות, משום דכתיב ושפטו העדה והצילו העדה, שיש להם לבדוק בעדות העדים כדי להציל הרוצח, והני כיון דחזו דקטל נפשא, לא בדקיה להו לעדים בדיקה יפה. ואמר ליה ר' טרפון לא. ואינו מחוור בעיני כלל. חדא כדאמרן דאפילו חזו ביממא נמי בעינן עדה מצלת וליכא, ועוד דאכתי מאי טעמא קא נסבי בעלי הגמרא הכא האי טעמא, דכיון דשמעינן ליה לר' עקיבא דאמר בהדיא טעמא אחרינא, מאי טעמא נסבי' אנן מדעתא דנפשין טעמא אחרינא ונימא דר"ע אמר ליה טעמא אחרינא לטעמיה דר' טרפון, דאטו מי שמעינן ליה לר' עקיבא דאמר האי טעמא בהדיא, דניצטריך למימר דלטעמיה דר' טרפון אמר ליה, אנן הוא דאמרינן, ומאי דחוקין לאוקומיה טעמא דר' עקיבא בטעמא דלא סבירא ליה.

מתני': כל השופרות כשרין חוץ משל פרה מפני שהוא קרן. פירוש, כל השופרות החלולין, אבל השאר שאינן חלולין, כגון של ראם ושל שאר החיות כקרני הצבי ודומיהן, לא איצטריך ליה למעוטי, דפשיטא דלאו שופר נינהו, אלא אותן שהן חלולין מלשון שפופרת. ותדע לך דהא קדחו בזכרותו נמי אי לאו דמין במינו אינו חוצץ הוה פסלינן ליה, וזכרותו נמי ודאי אי אפקיה לבר וקדחו ותקע בו לא יצא דלאו שופר הוא.

גמרא: והא תנא מפני שהוא קרן קאמר חדא ועוד קאמר. הקשה הר"מ ב"ן נ"ר, מאי טעמא דחקי ומוספי בה במתניתין ואמרינן חדא ועוד קאמר. ותירץ משום דמתחזי להו טעמא דרבנן דמתניתין חלוש, דכיון דאשכחן כולהו דאיקרו קרן ואיקרו שופר, שמע מינה היינו קרן והיינו שופר, לפיכך עשו לו סניפין מהנך טעמי.


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.