משנה/כלאים/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (מערכת העביר את הדף משניות/כלאים/ב לשם משנה/כלאים/ב בלי להשאיר הפניה) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מטקסט בנחלת הכלל - ספריא) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{הועלה אוטומטית}} | |||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{עוגןמ|א}} כל סאה שיש בו רובע ממין אחר ימעט רבי יוסי אומר יבור בין ממין אחד בין משני מינין רבי שמעון אומר לא אמרו אלא ממין אחד וחכמים אומרים כל שהוא כלאים בסאה מצטרף לרובע: | |||
{{עוגןמ|ב}} במה דברים אמורים תבואה בתבואה וקטנית בקטנית תבואה בקטנית וקטנית בתבואה באמת אמרו זרעוני גנה שאינן נאכלין מצטרפין אחד מעשרים וארבע בנופל לבית סאה רבי שמעון אומר כשם שאמרו להחמיר כך אמרו להקל הפשתן בתבואה מצטרפת אחד מעשרים וארבעה בנופל לבית סאה: | |||
{{עוגןמ|ג}} היתה שדהו זרועה חטים ונמלך לזרעה שעורים ימתין לה עד שתתליע ויופך ואחר כך יזרע אם צימחה לא יאמר אזרע ואחר כך אופך אלא הופך ואחר כך זורע כמה יהא חורש כתלמי הרביעה אבא שאול אומר כדי שלא ישייר רובע לבית סאה: | |||
{{עוגןמ|ד}} זרועה ונמלך לנוטעה לא יאמר אטע ואחר כך אופך אלא הופך ואחר כך נוטע נטועה ונמלך לזורעה לא יאמר אזרע ואחר כך אשרש אלא משרש ואחר כך זורע אם רצה גומם עד פחות מטפח זורע ואחר כך משרש: | |||
{{עוגןמ|ה}} היתה שדהו זרועה קנבוס או לוף לא יהא זורע ובא על גביהם שאינן עושין אלא לשלשה שנים תבואה שעלה בה ספיחי אסטיס וכן מקום הגרנות שעלו בהן מינין הרבה וכן תלתן שהעלה מיני צמחים אין מחייבין אותו לנכש אם נכש או כיסח אומרים לו עקור את הכל חוץ ממין אחד: | |||
אין | |||
{{עוגןמ|ו}} הרוצה לעשות שדהו משר משר מכל מין בית שמאי אומרים שלשה תלמים של פתיח ובית הלל אומרים מלא העול השרוני וקרובין דברי אלו להיות כדברי אלו: | |||
הרוצה לעשות שדהו | |||
{{עוגןמ|ז}} היה ראש תור חטים נכנס בתוך של שעורים מותר מפני שהוא נראה כסוף שדהו שלו חטים ושל חבירו מין אחר מותר לסמוך לו מאותו המין שלו חטים ושל חבירו חטים מותר לסמוך לו תלם של פשתן ולא תלם של מין אחר ר' שמעון אומר אחד זרע פשתן ואחד כל המינין רבי יוסי אומר אף באמצע שדהו מותר לבדוק בתלם של פשתן: | |||
כל | |||
{{עוגןמ|ח}} אין סומכין לשדה תבואה חרדל וחריע אבל סומכין לשדה ירקות חרדל וחריע וסומך לבור ולניר ולגפה ולדרך ולגדר גבוה עשרה טפחים ולחריץ שהוא עמוק עשרה ורחב ארבעה ולאילן שהוא מיסך על הארץ ולסלע גבוה עשרה ורחב ארבעה: | |||
תבואה נוטה על גבי תבואה | |||
{{עוגןמ|ט}} הרוצה לעשות שדהו קרחת קרחת מכל מין עושה עשרים וארבעה קרחות לבית סאה מקרחת לבית רובע וזורע בתוכה כל מין שירצה היתה קרחת אחת או שתים זורעם חרדל שלש לא יזרע חרדל מפני שהיא נראית כשדה חרדל דברי ר' מאיר וחכמים אומרים תשע קרחות מותרות עשר אסורות ר' אליעזר בן יעקב אומר אפילו כל שדהו בית כור לא יעשה בתוכה חוץ מקרחת אחת: | |||
{{עוגןמ|י}} כל שהוא בתוך בית רובע עולה במדת בית רובע אכילת הגפן והקבר והסלע עולין במדת בית רובע תבואה בתבואה בית רובע ירק בירק ששהטפחים תבואה בירק ירק בתבואה בית רובע ר' אליעזר אומר ירק בתבואה ששה טפחים: | |||
{{עוגןמ|יא}} תבואה נוטה על גבי תבואה וירק על גבי ירק תבואה על גבי ירק ירק על גבי תבואה הכל מותר חוץ מדלעת יונית ר' מאיר אומר אף הקשות ופול המצרי ורואה אני את דבריהן מדברי: | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | |||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | |||
[[קטגוריה:משנה: כלאים]] |
גרסה מ־20:24, 23 באפריל 2018
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
< הקודם · הבא > מפרשי הפרק רע"ב מפרשי המשנה פירוש המשנה לרמב"ם |
(א) כל סאה שיש בו רובע ממין אחר ימעט רבי יוסי אומר יבור בין ממין אחד בין משני מינין רבי שמעון אומר לא אמרו אלא ממין אחד וחכמים אומרים כל שהוא כלאים בסאה מצטרף לרובע:
(ב) במה דברים אמורים תבואה בתבואה וקטנית בקטנית תבואה בקטנית וקטנית בתבואה באמת אמרו זרעוני גנה שאינן נאכלין מצטרפין אחד מעשרים וארבע בנופל לבית סאה רבי שמעון אומר כשם שאמרו להחמיר כך אמרו להקל הפשתן בתבואה מצטרפת אחד מעשרים וארבעה בנופל לבית סאה:
(ג) היתה שדהו זרועה חטים ונמלך לזרעה שעורים ימתין לה עד שתתליע ויופך ואחר כך יזרע אם צימחה לא יאמר אזרע ואחר כך אופך אלא הופך ואחר כך זורע כמה יהא חורש כתלמי הרביעה אבא שאול אומר כדי שלא ישייר רובע לבית סאה:
(ד) זרועה ונמלך לנוטעה לא יאמר אטע ואחר כך אופך אלא הופך ואחר כך נוטע נטועה ונמלך לזורעה לא יאמר אזרע ואחר כך אשרש אלא משרש ואחר כך זורע אם רצה גומם עד פחות מטפח זורע ואחר כך משרש:
(ה) היתה שדהו זרועה קנבוס או לוף לא יהא זורע ובא על גביהם שאינן עושין אלא לשלשה שנים תבואה שעלה בה ספיחי אסטיס וכן מקום הגרנות שעלו בהן מינין הרבה וכן תלתן שהעלה מיני צמחים אין מחייבין אותו לנכש אם נכש או כיסח אומרים לו עקור את הכל חוץ ממין אחד:
(ו) הרוצה לעשות שדהו משר משר מכל מין בית שמאי אומרים שלשה תלמים של פתיח ובית הלל אומרים מלא העול השרוני וקרובין דברי אלו להיות כדברי אלו:
(ז) היה ראש תור חטים נכנס בתוך של שעורים מותר מפני שהוא נראה כסוף שדהו שלו חטים ושל חבירו מין אחר מותר לסמוך לו מאותו המין שלו חטים ושל חבירו חטים מותר לסמוך לו תלם של פשתן ולא תלם של מין אחר ר' שמעון אומר אחד זרע פשתן ואחד כל המינין רבי יוסי אומר אף באמצע שדהו מותר לבדוק בתלם של פשתן:
(ח) אין סומכין לשדה תבואה חרדל וחריע אבל סומכין לשדה ירקות חרדל וחריע וסומך לבור ולניר ולגפה ולדרך ולגדר גבוה עשרה טפחים ולחריץ שהוא עמוק עשרה ורחב ארבעה ולאילן שהוא מיסך על הארץ ולסלע גבוה עשרה ורחב ארבעה:
(ט) הרוצה לעשות שדהו קרחת קרחת מכל מין עושה עשרים וארבעה קרחות לבית סאה מקרחת לבית רובע וזורע בתוכה כל מין שירצה היתה קרחת אחת או שתים זורעם חרדל שלש לא יזרע חרדל מפני שהיא נראית כשדה חרדל דברי ר' מאיר וחכמים אומרים תשע קרחות מותרות עשר אסורות ר' אליעזר בן יעקב אומר אפילו כל שדהו בית כור לא יעשה בתוכה חוץ מקרחת אחת:
(י) כל שהוא בתוך בית רובע עולה במדת בית רובע אכילת הגפן והקבר והסלע עולין במדת בית רובע תבואה בתבואה בית רובע ירק בירק ששהטפחים תבואה בירק ירק בתבואה בית רובע ר' אליעזר אומר ירק בתבואה ששה טפחים:
(יא) תבואה נוטה על גבי תבואה וירק על גבי ירק תבואה על גבי ירק ירק על גבי תבואה הכל מותר חוץ מדלעת יונית ר' מאיר אומר אף הקשות ופול המצרי ורואה אני את דבריהן מדברי:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |