יש סדר למשנה/כלאים/ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יש סדר למשנה ‏ כלאים ב

א

תוי"ט ד"ה ימעט ירושלמי וכו' וכה וכו' ע"ש. פי' והכא. ובירושלמי שלפני דאמ"ש איתא ברם הכא:

ה

תי"ט ד"ה אין מחייבין אותו וכו' וזה שכתבו התוס' משמע שאין איסור בהנאתו שיטת הרשב"ם וכו' ע"ש המהרש"א כתב פירוש לדבריהם דאין מחייבין משמע שאינו אסור בהנאה אף לא יטלם לעתיד ועוד לפירושו אף יטלם לעתיד יהיה אסור בהנאה כיון שמתייאש ומתעצל כמו לכשאחזור ואלקטנו דאסור ע"כ. ובזה בין תבין מאשר לפניך דברי התי"ט. והוי יודע דבסוגיא דב"ק פ"א למימר' דתלתן מעלה לה עשבים. ורמינהו תלתן שעלתה עם מיני עשבין אין מחייבין אותו לעקור וכו' הנה במסורת הש"ס לא ציין שום מראה מקום על תלתן שעלתה וכו' ואני בתיקוני כלי שר"ת הצבתי ציון להראות מקומו. כלאים פ"ב מ"ה. הגם דבמשנה דכלאים תנן קצת בנוסח' אחרת. תלתן שהעלתה מיני צמחים אין מחייבין אותו לנכש. מ"מ היא היא. וכבר כתבו תוס' בכורות כ"ז. ד"ה וכי הזאה וכו' דרך הש"ס להאריך ולקצר כשמביא משניות מטהרות ומזרעים ומשנה הלשון וכו' וכ"כ תוס' סוכה ד' ד"ה בית וכו' שדרך הש"ס לקצר משניות של סדר טהרות וכו'. ואין לומר דהך דמייתי הכא ברייתא היא דאין לו להביא מן הברייתא כיון שיכול להביא מן המשנה וכו' ע"ש [ואתן תוד' מול הקורא ענין שיוצא לתועלת לתרוצי סוגיא דעלמא. דזה שכתבו תוס' בזרעים וטהרות. לא תימא דוקא כתבו הכי שהרי בשבועות י"ט ד"ה שבועות שתים כתבו תוס' דרך הגמ' לקצר משנה וכו' ע"ש. והתם איירינן משנה דנדרים. וכ"כ תוס' בעירובין ע"ח ד"ה והתנן וכו' והש"ס מביאה בקוצר וכן דרך הש"ס בכמה מקומות. ואין לומר דהך דאימתי ברייתא היא. דאין להביא ברייתא כיון שיכול להביא המשנה. ובתוס' דעירובין וכן בתוס' דסוכה ה"ג איכא למידק קצת דלא הוכיחו דמשנה היא ממאי דאמר והתנן ואי הוי ברייתא הוי ליה לומר והתניא. ובמקומות אחרים הארכתי. וכ"כ תוס' נזיר ל"ד ד"ה והתניא. וכ"כ הר"ן בנדרים י"ט ומוחק הגירסא ע"ש ד"ה ליטמא ושלא להאריך בעסק שאינו מענין החיבור הלזה אמרתי לקצר פה] ואשר ע"כ המעיין לא יכזב דהך דתלתן דמייתי הש"ס אע"ג דנשתנה בלישנא קצת מלשון המשנה דכלאים מ"מ ע"כ דלאותו המשנה נתכוון הש"ס דאין לו להניח משנה ולהביא ברייתא כמבואר למעלה. וגם מצאתי עד אחד נאמן כבי מאה הר"ש שכתב במשנה זו תלתן שהעלה מיני צמחים אין מחייבין אותו לנכש דסופו לעקרו בעל כורחו דקשה להו. ובשילהי מרובה פריך מעשרה תנאים שהתנה יהושע דמלקטין עשבים בכל מקום חוץ משדה תלתן אלמא תלתן מעלי להו עשבים ומשני לה התם עכ"ל [קצת יש לתמוה הפיר' שכתב הר"ש היינו כפירש"י שלא השגיח בזה שהשיגו תוס' [דמייתי התי"ט] ולא אידכר בתרי תמיהו' שהקשו על פירש"י] המורם מן האמורים למעלה איכא לתמוה קצת במ"ש תוס' שם בא"ד אין מחייבין אותו לעקור וכו' והא דנקט תלתן שעלתה עם מיני עשבים. ולא נקט תלתן שעלו עמו עשבים וכו'. דמשמע מדבריהם דמאי דמייתי הש"ס ורמינהי תלתן וכו' אינה מן המשנה דתנן בכלאים לפ"ז קשיא למה הניח הש"ס המשנה וכדאמרן. עוד בהנך עייננו שכתבו תוס' ד"ה כאן לזירין וכו' וא"ת כיון דאיכא איסור כלאים אמאי אסור ללקוט והא אמר במועד קטן דף ו' שתיקנו שיהיו מפקירין כל השדות שיש בו כלאים וי"ל דהכא בדליכא שיעורא. כדתנן במס' כלאים פ"ב ומייתי לה בהמוכר פירות דף צ"ד כל סאה שיש בו רובע ממין אחר ימעט ע"כ. כתבתי בתכ"ש דאיכא למידק דלא כתבו תוס' ומייתי לה במועד קטן ו' באותו סוגיא שהזכירו תוך כדי דיבורם וגם יש לבא על העיון שהרמב"ם בפ"ה מהל' נזקי ממון כתב ומלקטין עשבים בכל מקום חוץ מתלתן. ולא ירד לחלק דדוקא בדליכא שיעורא (כמו שהכריחו תוס' והביאו הרמב"ם בסוף פרק שני מהל' כלאים) וכל נושאי כליו מזה לא הערו:

< הקודם · מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.