משך חכמה/שמות/כה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

משך חכמה שמות כה

פרשת תרומה

ב

ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי. פירוש מאת כל איש ולא מאת כל אשה, שמאשה שיש לה בעל אין מקבלין גבאי צדקה דבר מרובה כדתניא סוף ב"ק דף קי"ט, ובפ"ק דשקלים דריש לזה על תרומת שקלים, ונשים וקטנים אין שוקלין ודו"ק.

ו

בשמים לשמן המשחה ולקטרת הסמים, עיין רמב"ן וראב"ע, ובאמת גוף הדבר פלא די"א סממנים נאמרו למשה מסיני, ובקרא בתשא לא נאמר לפום פשטיה דקרא כפי מה שפירשו הקדמונים הראב"ע ורשב"ם רק שלשה סממנים וחלבנה עד כי הרמב"ן אמר שהסממנים שלא נתפרשו אין פירושן מי המה רק מדבריהם. ולדעתי נראה עפ"י מה דאמר בריש יומא דקח לך סמים פירושו משלך, והוא שיהיה משל משה, לכן נראה לי דשלשה סמנים נטף ושחלת וחלבנה ולבנה הם היו משל משה, והשאר שלא נתפרשו רק בע"פ למשה מסיני היו משל ישראל, והמה היו נקראים בשמים, ולכן אמר וזאת התרומה אשר תקחו מאתם הוא מאת בני ישראל בשמים לשמן המשחה ולקטרת הסמים שהיו משל משה. ולפ"ז יתכן דהבשמים שהיו משל ישראל גם לשמן המשחה לא נזכרו בכתוב רק נאמר למשה בסיני ולא נמסר לחכמים מה הוא משום דלא היו עושין רק של משה וכולו קיים לעתיד לבוא, וזה מחוור מאוד בפשט הכתוב. והקבלה והפשט תואמים יחדיו להך מ"ד דקח לך משלך ודו"ק.

ט

וכן תעשו. בגמרא. אין מוסיפין על העיר ועל העזרות אלא במלך ונביא וכ"ג ואורים ותומים כו'. ובתוס' ד"ה וכן תעשו לדורות ועוד אע"ג דאהרן היה בבנין משכן וכי נשאלו באורים ותומים לעשות משכן, הלא קודם שנתכהן אהרן נעשה המשכן עכ"ל. ודבריהם תמוהים דהא הקידוש לא היה בעשיית המשכן רק במשיחתו וגדולה מזו כתבו תוספות בע"ז ל"ד גבי משה במה שמש ז' ימי המלואים, דכל ימי המלואים לא היה רק קדושת במה, וכן אמרו בשבת דף פ"ח דלא נפסל ביוצא עד שמיני למלואים מפני שקדושת המחיצות והמשכן בכלל לא היה עד יום שמיני שהקימו ולא פרקו ואז כבר היה האו"ת על אהרן מז' ימי המלואים, יעו"ש ראשון לאכילת קדשים וברש"י שם ודו"ק. אמנם מה דאמרו בגמרא ובירושלמי שמשתי לחמי תודה אחת נאכלת ואחת נשרפת עפ"י נביא תמוה, כיון דחושבים לקידוש מקדש מצוה לדורות ולתוספות העיר, א"כ אין נביא רשאי לחדש דבר מעתה. ויעוין רמב"ם שכתב דילפינן דאחת מהם נאכלת ואחת מהם נשרפת רק שהנביא חידש איזו נאכלת יעו"ש.

ונראה לדעתי דכמו דאמרו בפ"ק דיומא דכאשר עשה ביום הזה צוה ד' לעשות אליכם לדורות ביוהכ"פ דומיא דמילואים, ואמר דנכנסו מים תחת דם, כן הכא הגם דלדורות העיר מתקדשת בתודה והעזרה בשירי מנחה דברים הנאכלים בהם, כן המשכן נתקדש אז בשני חטאות חטאת דאהרן וחטאת דישראל בשמיני למילואים, רק לדורות שאין חטאת באה נדבה ילפינן למנחה דבר הבא בנדבה, והאחד מהם היה נאכל והאחד מהם נשרף, שעגל בן בקר דאהרן נשרף, ושם וברש"י, שלא מצאנו חטאת חצונה נשרפת אלא זו בלבד ושל העם היה נאכל, א"כ לדורות נכנסו מנחות תחת החטאות ותודות בעיר תחת החטאות רק שאיזו מהן נאכלת, זה עפ"י נביא ולזה כוון רמב"ם ודו"ק. ובפירוש הר"ח דתודות ממלואים ילפינן כונתו משמיני דמלואים, והרשב"א לא פירש בדבריו כן ותמה עליו יעו"ש.

ודע דאמרו דבעי נביא ואו"ת, ובירושלמי תני תמן אם יש נביא או"ת למה אני צריך אשכח תני ר' יהודה אומר צריך או"ת. נראה דטעמו משום דאמרו בפרק בא לו ביומא דף ע"ב דאעפ"י שגזירת נביא חוזרת, גזרת או"ת אינה חוזרת ולכן היה צריך או"ת שלא יהיה חוזר ודומיא דמשפט וקדשתו לעולם ודו"ק. וא"ש דבירושלמי פרק בא לו אמר אורים כו' ותומים שהן מתמין דבריהם, שבעת שהיו ישראל תמימין היו מכונין להם הדרך שכן מצאנו שבדו להן בגבע בנימין אמר ר' יודא ח"ו לא בדו להם כו' שבראשונה אמר עלה ול"א נתתיו כו' הרי דלתנא דחוזר כמו גזרת נביא, א"כ למה צריך או"ת, ור"י לטעמו דאינו חוזר לכן צריך או"ת ודו"ק.

ונראה לדעתי, דמעלת משה שנתנבא בזה הדבר שדבריו אינם יכולים להתבטל וזה מנצחיות התורה וגם גזירתו אינו חוזר, לכן כשיצאו למלחמה לא נמלכו באו"ת ויעוין סנהדרין י"ו בזה [וכל מלחמותיו של מצוה] ולכן נאמר בשל תורה זה הדבר, וכשהיה משה לא היה צריך או"ת לקדוש המשכן, דנבואת משה הוא כמו אורים ותומים ודו"ק כי הוא ענין נפלא בס"ד.

ושם בירושלמי, אח"ז א"ר אבוה איתפלגין ר"י ור"ל ח"א בונין ואח"כ מקדשין פירוש הקרבנות כו' מ"ד כו' כולו הן עולות. פירוש שהמחיצות עולות אעפ"י שנחרבו דקדושת המחיצות לא בטלה, והיינו, דאי בעי או"ת הלא בימי עזרא לא היה או"ת ורק לזכר בעלמא עביד, וקדושת המחיצות היו לעולם, אבל ממלך לא קשה ליה דנחמיא היה במקום מלך וכמו שפרשו הקדמונים עליו מלכך יבוא לך, ודלא כשיטת אבא שאול דנחמיה לא היה מלך ודו"ק.

י

הנה בארון לא נצטוו על זהב טהור רק ארון וכפרת, אבל הזר והבדים אם כי לא יסורו ממנו, אינן רק זהב לא טהור. והוא כי הטהרה הוא ההכנסה לכור לצורפן וכמפורש בירושלמי דשקלים פ"ז הל' ג' ונמצא דההכנסה לכור הוא כמו עבוד בעור, לכן הארון עצמו הוא כמו עור הקלף שכותבין עליו תפילין שצריך עבוד לשמה. אבל הזר זהב והבדים המה כעור הבתים שלשיטת רמב"ם אין צריך לעבדם לשמה משום שהעבוד אינו מוכרח כמו שמפורש בבאורי הגר"א, לכן לא היה צריך להתיכן לשם ארון העדות. והכרובים לא הי' צריך לכתוב שהם של זהב טהור כיון שהם מקשה מגוף הכפרת והכפרת היה זהב טהור א"כ גם הכרובים הם זהב טהור כמו"ש רבינו בפ"ג הל"י מהלכות בית הבחירה גבי נרות המנורה יעו"ש.

טו

בטבעות הארון יהיו הבדים לא יסורו ממנו, ואמרו ז"ל המסיר בדי ארון לוקה. והנה במזבח כתיב והיו הבדים בשאת אותו, וכן בשולחן, משא"כ בארון הבדים הם קבועים בו תמיד הלא דבר הוא. ונראה עפ"י מדרש שהארון רומז לכתר תורה שהוא מונח לכל הרוצה ליקח, והנה הת"ח צריך סעד לתומכו שיהא עשיר מטיל מלאי לכיסו וכתודוס איש רומי ובזה תורתו מתקיים, וכן אמרו ז"ל גם על הארון ביומא דף ע"ב כתיב ועשית כו' מכאן לת"ח שהצבור מצווין לעשות מלאכתו, ולזה באו הבדים שלעולם הבדים הם המחזיקים בה, הם הסומכים ידי הת"ח שהוא הארון לעדות ד' ותורותיו, ומהראוי שיהיו תמיד אוחזים בארון הברית לא יסורו ממנו וכמו שהפליגו רז"ל בירושלמי פ"ז דסוטה לא למד ולא לימד לא שמר ולא עשה ולא היתה בידו להספיק וכו' לכן באו הבדים קבועים בו תמיד. (ומצאתי באשיך).

וע"ד המושכל. הנה נודע שיטת רמב"ם דצריך להדליק הנרות גם ביום שזהו בכלל הטבת הנרות לדידיה, ושיטתו מושכלת, דכמו שאמרו ז"ל וכי לאורה הוא צריך כו' ולהראות כי הוא אין צריך להאיר רק שזה חוק דתיי הוצרך להדליק גם ביום, כמו שההדלקה ביום אינו להאיר כן ההדלקה בלילה שלשניהם ענין אחד, כן הארון שהוא נושא את נושאיו (סוטה דף ל"ה) ואין הבדים לשאת אותו שהוא נושא את עצמו כי הוא משכן כבוד הנושא העולמים, לכן צוה כי הבדים בל יסורו ממנו להורות כמו שאין ענין להבדים בעת היותו מונח באוהל מועד, ככה בשעה שנושאין אותו על הכתף אין זה ענין הנצרך להכבוד הנשוא כביכול, לכן לא יסורו הבדים ממנו תמיד כמו שהנרות בהיכל דולקים תמיד ודו"ק.

כא

ואל הארון תתן את העדות אשר אתן אליך. הנה כל הכלים עשו במקדש שני לבד הארון, כי הלוחות נגנזו והלוחות מעכבים הארון ובקדשים כל מקום ששינה הכתוב לעכב, לכן תנא ביה קרא דאינו ארון עד שיותן בו העדות, וכיון שבמקדש שני לא היו בו לוחות לא היה ארון ודו"ק. ויפה כתב רמב"ם שאם נשבר הארון צריך לעשותו מחדש שכ"ז שיש לוחות הוא מ"ע לדורות.

ויתכן כי הכתוב שאח"ז ונועדתי לך שם וכו' הוא מאמר המוסגר, ואת כל אשר אצוה אותך הוא סיום המאמר, ואל הארון תתן את העדות אשר אתן אליך את כל אשר אצוה אותך אל בנ"י, שכל הס"ת יתן בארון או מצד הארון כמו שאמר בסוף וילך ועיין ב"ב יו"ד ודו"ק. ולר' יודא דארון באמה חמש טפחים וס"ת מונח אבראי בדפא דהוי נפיק מני' א"ש דמתחלה אמר ונתת אל הארון את העדות כו' המה לוחות העדות בארון ואח"כ יכסהו בכפורת ונתת הכפורת על הארון כו' ואמר ואל הארון מבחוץ תתן את העדות אשר אתן אליך זה הס"ת שנקרא עדות כמו שאמר בוילך לקוח את ס"ת הזה ושמתם אותו מצד כו' והי' בך לעד כו'. וזה מבואר בירושלמי שקלים פרק ו' יעו"ש.

כח

ונשא בם את השולחן. במזבחות ובארון לא כתב רק לשאת בשאת כו' וכאן כתב ונשא בם, פירש שמצוה לישא את השולחן אף שלא לצורך בהיותו במקדש להראותו לעולי רגלים ראו חבתכם לפני המקום, ומשו"ה לא הוי כלי העשוי לנחת כמו"ש סוף חגיגה ויעוין תוספות שם ודו"ק.

לא

ועשית מנרת וכו'. בפרק שתי מידות דף פ"ח פליגי תנאי אם נרות באין מן הככר, ובמלקחים ובמחתות מודו כ"ע יעו"ש, ומפרש תמן טעמו יעו"ש. וטעם של התנא דסובר דאין נרות מן הככר, נראה, משום דבראש ויקהל כתיב ואת מנורת המאור ואת כליה [מלקחים ומחתות] ואת נרותיה ואת שמן המאור, אפסקיה קרא לכלים קודם נרות המערכה, ושמע מיניה, דכמו כלים הן דברים שהן חוץ לככר, כן הנרות הם דברים שחוץ לככר, ולכן בכ"מ כתיב לקמן סוף ויקהל תרי זימני, דעשייה היה הנרות קודם למלקחים ומחתות, ורק משה שנה בפעם אחד להודיעם שאין הנרות מן הככר, ולכן לא כתוב ואת כל כליה כמו דכתיבא גבי שולחן ומזבח ולקמן במנורה, משום דהיכי דכתוב בסוף כתיב ואת כל כליה כמסיים הדבר, אבל כאן שכתב אח"כ הנרות לא מצי לכתוב כל כליה ודו"ק.

גביעים כפתורים ופרחים היו ארבעים ושנים ואחד מהם מעכב וכשהיא באה של זהב, אבל אם של שאר מתכות אין עושין גביעים כו"פ, הלכות בה"ב פ"ג. ונראה דמרמז נגד שם מ"ב ואין מוסרין אותו אלא למאן דלא מיכול מבר נש כלום כדאמר בירושלמי פרק אמר להם הממונה הלכה ז' ולכן כשהם עניים שעושין מנורה של שאר מתכות אינה באה גביעים כו"פ, שאז אינם ראוים להיות רגילים בשם מ"ב וזה רמז נאה ודו"ק.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.