ערך/קדושה

מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי קדושה

ערך זה עוסק ב'קדושה', הנאמרת בחזרת הש"ץ ובה מקדישים ישראל את שמו ית' בעולמו. לשאר ענייני קדושת ה' הנלמדים מ"ונקדשתי בתוך בני ישראל", ע"ע *קידוש השם. לענין מצות קדושת הגוף בישראל, ע"ע *קדושים תהיו. לענין קדושת ארץ ישראל והמסתעף, ע"ע *קדושת הארץ, *קדושה ראשונה, *קדושה שנייה ו*קדושת שביעית. לענייני קדושה בקדשי גבוה, ע"ע *הקדש, *קדושת מזבח וקדושת בדק הבית ו*קדושת המקדש.

מעלתה

המשנה ברורה (סימן קכה סק"ד) כתב שע"י כוונה בה יזקכה שישרה עליו השם יתברך קדושה מלמעלה.

עוד כתב (שם סק"ה) בשם ספר היכלות, שהקב"ה אומר כי אין לי הנאה בעולם כאותה שעה שעיניהם נשואות בעיני ועיני בעיניהם, באותה שעה אני אוחז בכסא כבודי בדמות יעקב ומחבקה ומנשקה ומזכיר זכותם וממהר גאולתם.

ברכות קריאת שמע

אם קדושה שקודם קריאת שמע מותר ליחיד לאומרה או אסור דתנן כל דבר שבקדושה אינו בפחות מעשרה. שו"ת מן השמים (סימן פ) לאסור.

בשומע באמצע תפילת העמידה

השומע קדושה באמצע תפילת העמידה, נחלקו הראשונים כיצד ינהג. דעת רש"י (סוכה לח:) שישתוק וישמע 'קדוש', 'ברוך' ו'ימלוך' ויצא בכך ידי חובה. וכן הביאו התוספות (שם) בשם רב יהודאי גאון בעל ה"ג. והתוספות כתבו שלא ישתוק אלא ימשיך להתפלל, כי אם יצא מדין שומע כעונה חשיב הפסק.

ואם שומע קדושה כשהוא במקומו, דהיינו שהגיע למחיה המתים, עונה עם הש"ץ (שו"ע או"ח קיט ב וביאור הלכה). ומבואר מדברי מאמר מרדכי (או"ח סימן קכה סק"ב בתוך דבריו 'וא"ש לפ"ז...') שעונה בלחש ולא בקול. עי' עוד בזה בס' נפש שמשון - סדור התפילה, עמ' שפא-שפב.

מעבר לתחילת הדף