ערך/קדושת הארץ

מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי קדושת הארץ

קדושה ראשונה וקדושה שניה

דעת הרמב"ם (פ"ו מביה"ב הט"ז ובכ"ד) שקדושה ראשונה קדשה לשעתה ולא קדשה לעתיד לבוא. וקדושה שניה קדשה גם לעתיד לבוא. ובביאור החילוק בין הקדושות כתב הרמב"ם (שם) שקדושה ראשונה היתה ע"י כיבוש, וכיון שבטל הכיבוש בטלה הקדושה משא"כ קדושה שניה שנתקדשה הארץ על ידי ישיבתם בה, לא בטלה אף כשגלו מהארץ.

ודעה נוספת יש בראשונים שאף קדושה שניה לא קדשה לעתיד לבוא. ודעה זו מובאת בטור, וכ"כ החזו"א בשם הרשב"א.

מצוות התלויות בארץ בזמן הזה

המשנה למלך (פ"י ממאכלות אסורות הי"א) הביא דברי התוספות בפרק הערל (דף פא ד"ה מאי) שלמאן דאמר שקדושה שניה לא קדשה לעתיד לבוא, ממילא כלאי הכרם בזמן הזה אף בא"י אינם אלא מדרבנן. והוסיף המל"מ לחדש לפי זה שלמאן דאית ליה חדש בחו"ל מדרבנן, הוא הדין שבזמן הזה בא"י אין איסור חדש אלא מדרבנן. וכן לגבי ערלה דקי"ל דבחו"ל ספיקה מותר, משום שכך נאמרה ההלכה למשה מסיני. הוא הדין בזמן הזה אפילו בארץ ישראל יהיה ספיקה מותר.

אמנם החזו"א (ערלה סימן ד) פליג על מסקנת המל"מ ולדעתו אין בערלה בארץ ישראל שום קולא מקולות ערלת חו"ל אף לא בזמן הזה.

מעבר לתחילת הדף