גליוני הש"ס/סוטה/מט/א: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עוגנים ועיצוב) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (שיפור) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
{{מרכז|'''דף מ"ט ע"א'''}} | {{מרכז|'''דף מ"ט ע"א'''}} | ||
'''{{עוגן1|ואין}} דעת אלא תורה שנא' נדמו עמי מבלי דעת.''' נ"ב נזכר מזה דדעת היינו תורה ביומא ל"ח ב' וא"ר אלעזר כל המשכח דבר מתלמודו גורם גלות לבניו כו' ר' אבוה אמר מורידין אותו מגדולתו שנא' כי אתה הדעת מאסת ואמאסך מכהן לי והך דר' אלעזר דגורם גלות כו' הוא ג"כ מפאת דתורה הוא דעת ושכחתה הוא שכחת הדעת ולכן גורם גלות וכדאמר ר' אלעזר גופי' בסנהדרין צ"ב א' כל אדם שאין בו דיעה לסוף גולה שנא' לכן גלה עמי מבלי דעת וכן הך דכאן דכשאין נוחין זה לזה בהלכה אחד מת ואחד גולה עניין הגלות ג"כ לפי הנ"ל דכיון דאין נוחין זה לזה בהלכה ואין הדברי תורה מתבררין אצלם עי"ז כראוי כאשר היו נוחין זל"ז ומבררין הדברים יחד ונמצא שכל אחד מחסר להב' בירור תורה דהוא דעת ולכן יש בזה עונש גלות דבא על חסרון הדעת | '''{{עוגן1|ואין}} דעת אלא תורה שנא' נדמו עמי מבלי דעת.''' נ"ב נזכר מזה דדעת היינו תורה ביומא ל"ח ב' וא"ר אלעזר כל המשכח דבר מתלמודו גורם גלות לבניו כו' ר' אבוה אמר מורידין אותו מגדולתו שנא' כי אתה הדעת מאסת ואמאסך מכהן לי והך דר' אלעזר דגורם גלות כו' הוא ג"כ מפאת דתורה הוא דעת ושכחתה הוא שכחת הדעת ולכן גורם גלות וכדאמר ר' אלעזר גופי' בסנהדרין צ"ב א' כל אדם שאין בו דיעה לסוף גולה שנא' לכן גלה עמי מבלי דעת וכן הך דכאן דכשאין נוחין זה לזה בהלכה אחד מת ואחד גולה עניין הגלות ג"כ לפי הנ"ל דכיון דאין נוחין זה לזה בהלכה ואין הדברי תורה מתבררין אצלם עי"ז כראוי כאשר היו נוחין זל"ז ומבררין הדברים יחד ונמצא שכל אחד מחסר להב' בירור תורה דהוא דעת ולכן יש בזה עונש גלות דבא על חסרון הדעת ועיין הקדמת פיה"מ להרמב"ם על טהרות דכ' והבן אמרם עתידה תורה שתשתכח מישראל משכחת (ר"ל מסבת שכחת) דיני הטומאה והטהרה וכן למה שציוה ד' יתברך הנביא בשאלה מזה אמר לו שאל נא את הכהנים תורה והנה הוא התורה בסתם הוא הלימוד בטומאה וטהרה וידיעת דינם כו' עכ"ל והוא ג"כ ע"ד גמ' שבת ל"א א' ודעת זה סדר טהרות ולכן נקרא סתם תורה כי דעת היינו תורה ועפ"י רמב"ם הנ"ל דטהרות הוא סתם תורה מובן ירושלמי נזיר פרק א' הלכה ב' כן יעשה על תורת נזרו את שנזירותו תורה יצתה נזירות שמשון שאינה תורה והיינו דכיון דנזיר שמשון מותר לטמא למתים ואין בו עניין הטהרה לכן אינו תורה ודו"ק: | ||
'''{{עוגן1|רש"י}} ד"ה {{עוגן1|בר}} ברתך''' כ' '''ואין עלי לכבדך כבן.''' נ"ב | '''{{עוגן1|רש"י}} ד"ה {{עוגן1|בר}} ברתך''' כ' '''ואין עלי לכבדך כבן.''' נ"ב עיין רש"י מכות י"ב א' ד"ה ה"ג ועיין מהרי"ק שורש ל' ושו"ת הלכות קטנות [[הלכות קטנות/א/קו|[ח"א] סי' ק"ו]] ועיין שאילת יעב"ץ [[שאילת יעב"ץ/ב/קכט|ח"ב סי' קכ"ט]] ועיין ספר הפרדס לרש"י סי' ר"צ דכ' בשם רבינו שמואל כו' דבני בנים מחויבים באבילות כשנפטר זקינם מפני שהן חייבים בכבודו וזהו טעמו תחת אבותיך יהיו בניך וחביריו משיבין לו ההוא בברכה כתי' עכ"ל וכוונתו לגמ' ב"ב קנ"ט א' ועיין שו"ת שבות יעקב [[שבות יעקב/א/קסט|[ח"א] סי קס"ט]] וע"ע שם [[שבות יעקב/ב/צד|ח"ב סי' צ"ד]]: | ||
<noinclude>{{דיקטה}} | <noinclude>{{דיקטה}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־03:30, 27 בספטמבר 2024
גליוני הש"ס 
סוטה מט א
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף באר שבע חי' הלכות מהרש"א חי' אגדות מהרש"א קרן אורה רש"ש גליוני הש"ס מנחה חריבה |
ואין דעת אלא תורה שנא' נדמו עמי מבלי דעת. נ"ב נזכר מזה דדעת היינו תורה ביומא ל"ח ב' וא"ר אלעזר כל המשכח דבר מתלמודו גורם גלות לבניו כו' ר' אבוה אמר מורידין אותו מגדולתו שנא' כי אתה הדעת מאסת ואמאסך מכהן לי והך דר' אלעזר דגורם גלות כו' הוא ג"כ מפאת דתורה הוא דעת ושכחתה הוא שכחת הדעת ולכן גורם גלות וכדאמר ר' אלעזר גופי' בסנהדרין צ"ב א' כל אדם שאין בו דיעה לסוף גולה שנא' לכן גלה עמי מבלי דעת וכן הך דכאן דכשאין נוחין זה לזה בהלכה אחד מת ואחד גולה עניין הגלות ג"כ לפי הנ"ל דכיון דאין נוחין זה לזה בהלכה ואין הדברי תורה מתבררין אצלם עי"ז כראוי כאשר היו נוחין זל"ז ומבררין הדברים יחד ונמצא שכל אחד מחסר להב' בירור תורה דהוא דעת ולכן יש בזה עונש גלות דבא על חסרון הדעת ועיין הקדמת פיה"מ להרמב"ם על טהרות דכ' והבן אמרם עתידה תורה שתשתכח מישראל משכחת (ר"ל מסבת שכחת) דיני הטומאה והטהרה וכן למה שציוה ד' יתברך הנביא בשאלה מזה אמר לו שאל נא את הכהנים תורה והנה הוא התורה בסתם הוא הלימוד בטומאה וטהרה וידיעת דינם כו' עכ"ל והוא ג"כ ע"ד גמ' שבת ל"א א' ודעת זה סדר טהרות ולכן נקרא סתם תורה כי דעת היינו תורה ועפ"י רמב"ם הנ"ל דטהרות הוא סתם תורה מובן ירושלמי נזיר פרק א' הלכה ב' כן יעשה על תורת נזרו את שנזירותו תורה יצתה נזירות שמשון שאינה תורה והיינו דכיון דנזיר שמשון מותר לטמא למתים ואין בו עניין הטהרה לכן אינו תורה ודו"ק:
רש"י ד"ה בר ברתך כ' ואין עלי לכבדך כבן. נ"ב עיין רש"י מכות י"ב א' ד"ה ה"ג ועיין מהרי"ק שורש ל' ושו"ת הלכות קטנות [ח"א] סי' ק"ו ועיין שאילת יעב"ץ ח"ב סי' קכ"ט ועיין ספר הפרדס לרש"י סי' ר"צ דכ' בשם רבינו שמואל כו' דבני בנים מחויבים באבילות כשנפטר זקינם מפני שהן חייבים בכבודו וזהו טעמו תחת אבותיך יהיו בניך וחביריו משיבין לו ההוא בברכה כתי' עכ"ל וכוונתו לגמ' ב"ב קנ"ט א' ועיין שו"ת שבות יעקב [ח"א] סי קס"ט וע"ע שם ח"ב סי' צ"ד:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |