גליוני הש"ס/סוטה/מט/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

גליוני הש"ס TriangleArrow-Left.png סוטה TriangleArrow-Left.png מט TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
באר שבע
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
קרן אורה
רש"ש
תורת הקנאות
גליוני הש"ס
מנחה חריבה

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


דף מ"ט ע"א

ואין דעת אלא תורה שנא' נדמו עמי מבלי דעת. נ"ב נזכר מזה דדעת היינו תורה ביומא ל"ח ב' וא"ר אלעזר כל המשכח דבר מתלמודו גורם גלות לבניו כו' ר' אבוה אמר מורידין אותו מגדולתו שנא' כי אתה הדעת מאסת ואמאסך מכהן לי והך דר' אלעזר דגורם גלות כו' הוא ג"כ מפאת דתורה הוא דעת ושכחתה הוא שכחת הדעת ולכן גורם גלות וכדאמר ר' אלעזר גופי' בסנהדרין צ"ב א' כל אדם שאין בו דיעה לסוף גולה שנא' לכן גלה עמי מבלי דעת וכן הך דכאן דכשאין נוחין זה לזה בהלכה אחד מת ואחד גולה עניין הגלות ג"כ לפי הנ"ל דכיון דאין נוחין זה לזה בהלכה ואין הדברי תורה מתבררין אצלם עי"ז כראוי כאשר היו נוחין זל"ז ומבררין הדברים יחד ונמצא שכל אחד מחסר להב' בירור תורה דהוא דעת ולכן יש בזה עונש גלות דבא על חסרון הדעת ועיין הקדמת פיה"מ להרמב"ם על טהרות דכ' והבן אמרם עתידה תורה שתשתכח מישראל משכחת (ר"ל מסבת שכחת) דיני הטומאה והטהרה וכן למה שציוה ד' יתברך הנביא בשאלה מזה אמר לו שאל נא את הכהנים תורה והנה הוא התורה בסתם הוא הלימוד בטומאה וטהרה וידיעת דינם כו' עכ"ל והוא ג"כ ע"ד גמ' שבת ל"א א' ודעת זה סדר טהרות ולכן נקרא סתם תורה כי דעת היינו תורה ועפ"י רמב"ם הנ"ל דטהרות הוא סתם תורה מובן ירושלמי נזיר פרק א' הלכה ב' כן יעשה על תורת נזרו את שנזירותו תורה יצתה נזירות שמשון שאינה תורה והיינו דכיון דנזיר שמשון מותר לטמא למתים ואין בו עניין הטהרה לכן אינו תורה ודו"ק:

רש"י ד"ה בר ברתך כ' ואין עלי לכבדך כבן. נ"ב עיין רש"י מכות י"ב א' ד"ה ה"ג ועיין מהרי"ק שורש ל' ושו"ת הלכות קטנות [ח"א] סי' ק"ו ועיין שאילת יעב"ץ ח"ב סי' קכ"ט ועיין ספר הפרדס לרש"י סי' ר"צ דכ' בשם רבינו שמואל כו' דבני בנים מחויבים באבילות כשנפטר זקינם מפני שהן חייבים בכבודו וזהו טעמו תחת אבותיך יהיו בניך וחביריו משיבין לו ההוא בברכה כתי' עכ"ל וכוונתו לגמ' ב"ב קנ"ט א' ועיין שו"ת שבות יעקב [ח"א] סי קס"ט וע"ע שם ח"ב סי' צ"ד:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף