קרן אורה/סוטה/מט/א

קרן אורה סוטה מט א

דף מ"ט ע"א

גמ' ואלא אמאי קאים עלמא כו' נראה לפרש דברי מתניתין הא דתנן מיום שחרב ביהמ"ק אין לך יום שאין קללתו מרובה כו' ולא ירד הטל לברכה וניטל טעם הפירות וזה כי עמידת העולם וקיומו הוא על הדין ועל האמת ועל השלום וע"י מדות הטובות האלו יושפע בעולם מדות העליונות חב"ד כאמור ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה ובדעת כו'. כי עיקר חיות העולם ושלימותו הוא בשכון בו אלו המדות העליונות ע"י הכשר העבודה בג' דברים שהעולם עומד עליהם וקיום העולם הוא בהיות ביהמ"ק על תלו מקום משכן כבודו ית' וכאשר גבר החטא ונחרב נסתלק שפע הטוב וחיות העולם ונשאר העולם באין מעמד וידוע כי מדת החד"ר מרכבה הם למדות החב"ד וע"ז אמרו ז"ל כי בהעדר שפעם הטוב ח"ו יהיה להיפך כי אין לך יום שאין קללתו כו' תחת אשר היה בהיות המקדש בנוי חסד כו' כל היום עתה מדת הדין מתגברת בכל יום וחמת המלך לא שככה מפני אשר אין זכות להפכה למדת הרחמים והחסד ולא ירד הטל לברכה כי אפי' טל דלא מיעצר והוא ירמוז למדת החסד אשר לא תמוש ח"ו לגמרי בכל עת וזמן וכמו שיבואר לקמן בירמיהו ודניאל שלא אמרו גבור ונורא אבל גדול אמרו גם הם כי לולי שפע מדה זו המתמדת שפעה לא היה העולם קיים כרגע ועכ"ז בסיבת החורבן לא פעל פעולתו בהתגלות ולא ירד הטל לברכה וניטל טעם הפירות ונודע כי הטעם הוא בחינת הדעת כמו שנאמר טוב טעם ודעת כו' ובהיות המקדש על תלו נשפע השפע הטוב הזה בכל הבריאה ועמד טעמם בו ובחורבנו פסק השפע הטוב הזה וניטל טעם הפירות. ויש לכוין בזה משאז"ל לא בסבי טעמא ולא בדרדקי עצה כי הטעם והעצה יצמחו ממדת הדעת מדה הממוזגת ביחוד הקצוות אשר הם כמתנגדים וע"י הטעם והעצה יהיו לאחדים ע"כ לא בסבי טעמא. כי הזקן מצד התגברות טבע החסד במדתו. ע"כ לא בו הוא הטעם ליחד המדות כולם ולא בדרדקי עצה כי הילד מצד התגברות טבע הגבורה בו אין בו עצה ותחבולה למזגה ולהפכה למדת הרחמים והבן ולזה הלוים שומרי משמרת המקדש בעלי מלחמת ה' ישובו מצבא העבודה מבן חמשים ומעלה כי עד שנת חמשים כח הגבורה בתקפו וזה נצרך לשומרי משמרת המקדש ובעלי מלחמתו כמבואר בזוה"ק ומשנת החמשים והלאה הם בעלי עצה מדה ממוזגת. ע"כ ישובו מצבא העבודה:

אשר אמרו ז"ל כי בחורבן בית קדשנו נתרופפו עמודי עולם להכי שאיל הש"ס ואלא עלמא אמאי קאים אקדושא דסידרא ואיהא שמיה רבא דאגדתא יבואר על פי דבריהם ז"ל באנשי כנה"ג שהחזירו עטרה ליושנה כי ירמיה ודניאל לא אמרו גבור ונורא וגדול אמרו כולם וזה כי ג' אלו הם שבחי פעולתנו יתברך ע"י מדות החד"ר גדול הוא על מדת חסדו ית' גבור הוא על פעולת גבורותיו ומדת דינו לטוב לנקום נקמתו ונקמת עמו מאויביהם נורא הוא על מדת הרחמים מדה המכרעת כנודע ולזה גדול אמרו כולם כי חסד ה' מעולם ועד עולם לעתים בהתגלות ולעתים בהסתרה וכל ברואיו לעולם חיים וקיימים בחסדו הגדול אבל גבור ונורא אמרו בניו הם בשעבוד איה גבורותיו גוים מרקדים בהיכלו איה נוראותיו. ואנשי כנה"ג החזירו עטרה ליושנה הן הן גבורותיו הן הן נוראותיו ועכ"ז הזהירו ז"ל לתקן המעשה ולהפך לטוב פועל ב' עמודים אלו כמשאז"ל הוו מתונים בדין כי ע"י דין אמת למטה אין דין למעלה ומתהפך הוא למדת הרחמים והעמידו תלמידים הרבה ועשו סייג לתורה כי אין לך דבר מעורר התגלות נוראותיו לטוב כמו עסק התורה. כי שרש התורה מהמדה הזאת. כמבואר בדבריהם ז"ל בג' עמודי עולם תורה ועבודה וג"ח עבודה וג"ח הם הקצוות והתורה מכרעת היא וכן דין אמת ושלום דין הוא מעין עבודה סגולה אחת להם להפך הכל לטוב אמת הוא מעלת התורה כי תורת אמת היא שלום הוא משרש החסד וכמדתו של אהרן הכהן ע"ה איש החסד והיה רודף שלום ע"כ באו להזהיר על הכשר המעשה למען יגלה פעולות גבורותיו ונוראותיו ית' לטובה ובימי שמעון הצדיק נתבסס העולם על ג' עמודיו בשלימות כמש"א על ג' דברים העולם עומד כו' וכ"ז היה בראשית בנין בית שני אבל בשעת חורבנו בעו"ה חזרו ונתרופפו עמודי העולם ועמוד החסד אשר לא ימוש לעולם ג"כ ברכתו נסתרה כמשאז"ל ולא ירד הטל כו' וזה מפני התגברות הקללה בכל יום מצד מדת הדין ומפני אשר ניטל הטעם בחינת הדעת המכרעת ליחד ולמזוג כל המדות לטובה ע"כ מריבוי הקללה אין לברכה מקום לשכון ואמאי קאים עלמא וקאמר הש"ס אקדושה דסידרא ואיהא שמיה רבא דאגדתא כי עי"ז יחזקו עמוד התורה והעבודה למען יושפע שפע מדתם לטובה קדושה דסידרא הוא מעין עבודה כי עתה התפלה וקדושת שמו הגדול כנגד עבודה וקדושה דסידרא נתקנה גם בלשון ארמי למען יקדישו שמו יתברך אחר התפלה כללות ישראל מגדולם ועד קטנם ויהא שמיה רבא דאגדתא הוא לחיזוק עמוד התורה. כי כולם היו באים לשמוע הדרשא. ונחשב להם כאילו כולם עוסקים בתורה ובהתחזק עמוד התורה והעבודה ממילא יקבלו גמילות חסדו ית' לברכה ולקיום העולם בכל עמודיו אבינו שבשמים חזק נא לבב כל עמך ישראל בתורה ועבודה באמת ובלב שלם והראנו בבנין בית קדשנו ותפארתנו וטובך הגנוז וברכתך ישכון בתוכנו במהרה בימינו אמן:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף