רש"י/יבמות/יא/א: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←top: קישורים פנימיים) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (נבדק טכנית) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
'''{{עוגן1|קשיא}}.''' לרב ששת דשנייה הכי: | '''{{עוגן1|קשיא}}.''' לרב ששת דשנייה הכי: | ||
שורה 15: | שורה 15: | ||
'''{{עוגן1|אין}} לה עליו כלום.''' כר"ל דאמר האחין חייבין על החלוצה כרת: | '''{{עוגן1|אין}} לה עליו כלום.''' כר"ל דאמר האחין חייבין על החלוצה כרת: | ||
'''{{ | '''{{עוגן|עמד2|עמד}} אחד מן הילודים.''' אחר חליצה או אפילו אחר קדושין וכשמת זה החולץ קדשה אותו ילוד אין לה עליו כלום ולאו משום חליצה אלא משום דהויא אשת אחיו שלא היה בעולמו מנפילה ראשונה: | ||
'''{{עוגן1|כמאן}} כרבנן.''' דאמרי אפילו ייבם ולבסוף נולד אסירא: | '''{{עוגן1|כמאן}} כרבנן.''' דאמרי אפילו ייבם ולבסוף נולד אסירא: | ||
שורה 33: | שורה 33: | ||
'''{{עוגן1|סוטה}} דאורייתא.''' שזינתה והתורה אסרה בה: | '''{{עוגן1|סוטה}} דאורייתא.''' שזינתה והתורה אסרה בה: | ||
'''{{עוגן1|ואת}} אמרת לי סוטה דרבנן.''' דהא מדאורייתא שריא שניסת ע"פ ב"ד בעד אחד ואנוסה היא ורחמנא שריא דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/ה#|במדבר ה]]}} ועד אין בה תרי אלא אחד והיא לא נתפסה אסורה הא נתפסה מותרת ורבנן הוא דגזרו בה כי היכי דתידוק שפיר שמת בעלה עד שלא תנשא: | '''{{עוגן1|ואת}} אמרת לי סוטה דרבנן.''' דהא מדאורייתא שריא שניסת ע"פ ב"ד בעד אחד ואנוסה היא ורחמנא שריא דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/ה#יג|במדבר ה יג]]}} ועד אין בה תרי אלא אחד והיא לא נתפסה אסורה הא נתפסה מותרת ורבנן הוא דגזרו בה כי היכי דתידוק שפיר שמת בעלה עד שלא תנשא: | ||
'''{{עוגן1|ודקארי}} לה מאי קארי לה.''' הא לא אמר רב אלא בסוטה דאורייתא דכתיב בה טומאה: | '''{{עוגן1|ודקארי}} לה מאי קארי לה.''' הא לא אמר רב אלא בסוטה דאורייתא דכתיב בה טומאה: | ||
שורה 42: | שורה 42: | ||
'''{{עוגן1|לביתה}}.''' לבעלה שמא זינתה שרגלים לדבר שהרי קינא לה ונסתרה ואם כהנת היא אסורה בתרומה כדיליף במסכת סוטה {{ממ|[[בבלי/סוטה/כח/א|דף כח.]]}} נטמאה נטמאה ונטמאה ג' פעמים אחד לבעל ואחד לבועל ואחד לתרומה: | '''{{עוגן1|לביתה}}.''' לבעלה שמא זינתה שרגלים לדבר שהרי קינא לה ונסתרה ואם כהנת היא אסורה בתרומה כדיליף במסכת סוטה {{ממ|[[בבלי/סוטה/כח/א|דף כח.]]}} נטמאה נטמאה ונטמאה ג' פעמים אחד לבעל ואחד לבועל ואחד לתרומה: | ||
{{שומר דף בבלי|ולא}} | |||
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> |
גרסה אחרונה מ־15:29, 11 במרץ 2022
קשיא. לרב ששת דשנייה הכי:
רב אשי סבר לה כריש לקיש. דאמר בכרת וסיפא ניחא:
ומתרץ לה. לרישא דברייתא דקתני צריך חליצה באחים שנולדו לאחר חליצה וקדושין של שני וכר' שמעון דאמר ייבם ולבסוף נולד לא מהניא נפילתה מן הראשון למהוי עלה אשת אחיו שלא היה בעולמו הלכך זיקת ההיא נפילה לא אסרה לה עליה דהאי הואיל וכשנולד כבר קדשה זה:
רבינא סבר לה כרבי יוחנן. דאמר חייבי לאוין נינהו ורישא ניחא ומתרץ לסיפא דקתני אין לה עליו כלום באחין שנולדו לאחר מכאן וכרבנן דאמרי אשת אחיו שלא היה בעולמו היא ולא תקשי רישא לסיפא:
הילודים. שנולדו אחר קדושין של זה ולא איתסרא עלייהו בחליצתו דהא זיקה קמייתא לא רמאי קמייהו לייבומי ומשום אשת אחיו שלא היה בעולמו לא מיתסרא כר"ש דאמר ייבם ולבסוף נולד שריא:
עמד אחד מן הנולדים. שהיו בשעת חליצה ראשונה:
אין לה עליו כלום. כר"ל דאמר האחין חייבין על החלוצה כרת:
עמד אחד מן הילודים. אחר חליצה או אפילו אחר קדושין וכשמת זה החולץ קדשה אותו ילוד אין לה עליו כלום ולאו משום חליצה אלא משום דהויא אשת אחיו שלא היה בעולמו מנפילה ראשונה:
כמאן כרבנן. דאמרי אפילו ייבם ולבסוף נולד אסירא:
בעשה. בית אחד הוא בונה ואין בונה ב' בתים ולאו הבא מכלל עשה עשה:
ומ"ד בכרת כר"ל. דאמר לאו שליחות דאחים קעביד הלכך הוא ניהו דקאי עלה בעשה אבל אחים כדקיימי קיימי באיסור אשת אח:
מ"ד בעשה כרבי יוחנן. דאמר איהו שליחותא דאחין קעביד וכי היכי דלדידיה הויא צרה בעשה לאחים נמי הויא בעשה:
צרת סוטה אסורה. היה נשוי ב' נשים וזינתה האחת תחתיו ויש עדים ומת בלא בנים היא וצרתה פטורות אף מן החליצה מאי טעמא טומאה כתיב בה ונסתרה והיא נטמאה (במדבר ה יג):
כעריות. דכתיב אל תטמאו בכל אלה (ויקרא יח כד):
ביאתה או חליצתה וכו'. האשה שהלך בעלה למדינת הים ובאו ואמרו לה מת בעליך ונשאת ואח"כ בא בעלה תצא מזה ומזה מתו אחיו של זה ואחיו של זה חולצין ולא מייבמין רבי שמעון אומר ביאתה או חליצתה מאחיו של ראשון פוטרת היא לכתחלה את צרתה שהרי היא כשאר נשים לגבי יבם דלא קנסוה רבנן מיבם דודאי שריא ליה שאנוסה היתה ששמעה שמת. אלמא נבעלה תחת בעלה שריא צרתה לייבם ואפי' רבנן לא פליגי אר"ש אלא בדידה אבל בצרתה מודו:
סוטה דאורייתא. שזינתה והתורה אסרה בה:
ואת אמרת לי סוטה דרבנן. דהא מדאורייתא שריא שניסת ע"פ ב"ד בעד אחד ואנוסה היא ורחמנא שריא דכתיב (במדבר ה יג) ועד אין בה תרי אלא אחד והיא לא נתפסה אסורה הא נתפסה מותרת ורבנן הוא דגזרו בה כי היכי דתידוק שפיר שמת בעלה עד שלא תנשא:
ודקארי לה מאי קארי לה. הא לא אמר רב אלא בסוטה דאורייתא דכתיב בה טומאה:
קסבר. האי דפריך כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון ואי סוטה דאורייתא היא וצרתה אסורה הכי נמי הוו אסרי רבנן צרה מייבום ומצרכי לה חליצה:
נכנסה עמו. המקנא לאשתו ואמר לה אל תסתרי עם איש פלוני:
לביתה. לבעלה שמא זינתה שרגלים לדבר שהרי קינא לה ונסתרה ואם כהנת היא אסורה בתרומה כדיליף במסכת סוטה (דף כח.) נטמאה נטמאה ונטמאה ג' פעמים אחד לבעל ואחד לבועל ואחד לתרומה:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |