שו"ת הריב"ש/תב: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
אברהם ברוכוביץ (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
'''השאלה''' השלישית לבאר הירושלמי {{ממ|רפ"י דפסחים}} דאמר רבי לוי האוכל מצה בערב הפסח כבא על ארוסתו בבית חמיו אם האסור הוא לבד במצה השמורה שהתקין לו ללילה הראשון לצאת בה או אם לכל המצות שהתקין לכל ימות הפסח ואם נאמר שאף בכל מצה קאמר אם מותר לאכול מצה עשירה כיון שהיא משונה מכל וכל בעשייתה ובשמה: | '''השאלה''' השלישית לבאר הירושלמי {{ממ|[[ירושלמי/פסחים/י/א|רפ"י דפסחים]]}} דאמר רבי לוי האוכל מצה בערב הפסח כבא על ארוסתו בבית חמיו אם האסור הוא לבד במצה השמורה שהתקין לו ללילה הראשון לצאת בה או אם לכל המצות שהתקין לכל ימות הפסח ואם נאמר שאף בכל מצה קאמר אם מותר לאכול מצה עשירה כיון שהיא משונה מכל וכל בעשייתה ובשמה: | ||
'''תשובה''' הא דרבי לוי בכל לחם מצה היא ואעפ"י שאינו שמור מעדן קצירה שהרי בכל אדם יוצא ידי חובתו בפסח ואעפ"י שאמרו בגמרא {{ממ|פסחים מ | '''תשובה''' הא דרבי לוי בכל לחם מצה היא ואעפ"י שאינו שמור מעדן קצירה שהרי בכל אדם יוצא ידי חובתו בפסח ואעפ"י שאמרו בגמרא {{ממ|[[בבלי/פסחים/מ/א|פסחים מ.]]}} שמור דלישה לא הוי שמור היינו לכתחלה אבל בשעת הדחק יוצא ידי חובתו אפילו בלקח קמח מן השוק דלא מחזקינן אסורא וכן כתב גאון ז"ל וכ"ש בלקח חטה מן השוק שזה אפילו לכתחלה יוצא בה כיון שיש כאן שמור קודם לישה משעת לקיחה דמאי דאמר להו רבא {{ממ|שם}} להנהו דמהפכי כיפי כי הפכיתו הפיכו לשם מצוה למצוה מן המובחר קאמר{{הערה|עי' בב"ח או"ח [[ב"ח/אורח חיים/תפב#ובה|סי' תפ"ב]] בד"ה ומ"ש ובה כתב ובחק יעקב שם {{ממ|[[חק יעקב/אורח חיים/תס#ב|סי' ת"ס סק"ב]]}} ועי' בפר"ח שם שהשיג על הב"ח. ועי' עוד בפר"ח שם {{ממ|[[פרי חדש/אורח חיים/תנג#ד|סי' תנ"ג סק"ד]]}} ובאור זרוע בהל' פסחים [[אור זרוע/רמט|סי' רמ"ט]].}} וכיון שבכלם יוצא בדיעבד ראוי ליאסר משום ארוסין דמצה וזהו שאמרו שם בירושלמי רבי לא הוי אכיל לא חמץ ולא מצה לא מצה מן הדא דר"ל ולא חמץ מן הדא דריב"ב ונראה שם שהיה מתענה שהרי אמרו שם טעם אחר משום דהוה בכור וא"כ נראה שבכל מצה אסור אבל מצה עשירה מותר [שהרי אינה ראויה לצאת בה ידי חובתו בפסח ואין בה משום אירוסין דמצה שהרי אין מצה זו ארוסתו] שהרי אינה ראויה להנשא אליו הלילה שזהו להיות יוצא בה{{הערה|עי' בב"ח או"ח [[ב"ח/אורח חיים/תעא#ומהו|סי' תע"א]] בד"ה ומ"ש ומהו. ובמג"א {{ממ|[[מגן אברהם/אורח חיים/תעא#ה|שם סק"ה]]}} ובפר"ח {{ממ|[[פרי חדש/אורח חיים/תעא#ב|שם סק"ב]]}} ובחק יעקב {{ממ|[[חק יעקב/אורח חיים/תסב#ב|סי' תס"ב סק"ב]]}} ובשו"ת תשב"ץ {{ממ|[[שו"ת תשב"ץ/ג/רס|ח"ג סי' ר"ס]]}} ועי' בבעל המאור ובמלחמות פ"ב דפסחים {{ממ|לו.}} בסוגיא דלחם עוני ובחי' מהר"ם חלאוה [[מהר"ם חלאווה/פסחים/לו/א|שם]]. ובספר הפרדס לרש"י ז"ל {{ממ|[[ספר הפרדס/קכח|סי' קכ"ח]]}} ובמכילתא {{ממ|סדר בא סס"י}}.}} וכ"כ בתוספות והעידו על ר"ת ז"ל שכשחל ע"פ להיות בשבת היה אוכל סעודה שלישית מצה הנילושה בבצים{{הערה|עי' תוס' פסחים {{ממ|[[תוספות פסחים/צט/ב#לא|צט:]] בד"ה לא}} וברא"ש {{ממ|שם}} וב[[טור/אורח חיים/תמד|טור]] וב"י או"ח [[בית יוסף/אורח חיים/תמד|סי' תמ"ד]] ובשו"ע ורמ"א {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/תמד#א|שם ס"א]]}}.}} וכ"כ בספר המצות לר"ם דקוצי ז"ל{{ממ|}}: | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{שולי הגליון}} | {{שולי הגליון}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | |||
[[קטגוריה:שו"ת הריב"ש]] | [[קטגוריה:שו"ת הריב"ש]] | ||
גרסה אחרונה מ־19:06, 23 ביוני 2021
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
השאלה השלישית לבאר הירושלמי (רפ"י דפסחים) דאמר רבי לוי האוכל מצה בערב הפסח כבא על ארוסתו בבית חמיו אם האסור הוא לבד במצה השמורה שהתקין לו ללילה הראשון לצאת בה או אם לכל המצות שהתקין לכל ימות הפסח ואם נאמר שאף בכל מצה קאמר אם מותר לאכול מצה עשירה כיון שהיא משונה מכל וכל בעשייתה ובשמה:
תשובה הא דרבי לוי בכל לחם מצה היא ואעפ"י שאינו שמור מעדן קצירה שהרי בכל אדם יוצא ידי חובתו בפסח ואעפ"י שאמרו בגמרא (פסחים מ.) שמור דלישה לא הוי שמור היינו לכתחלה אבל בשעת הדחק יוצא ידי חובתו אפילו בלקח קמח מן השוק דלא מחזקינן אסורא וכן כתב גאון ז"ל וכ"ש בלקח חטה מן השוק שזה אפילו לכתחלה יוצא בה כיון שיש כאן שמור קודם לישה משעת לקיחה דמאי דאמר להו רבא (שם) להנהו דמהפכי כיפי כי הפכיתו הפיכו לשם מצוה למצוה מן המובחר קאמר[1] וכיון שבכלם יוצא בדיעבד ראוי ליאסר משום ארוסין דמצה וזהו שאמרו שם בירושלמי רבי לא הוי אכיל לא חמץ ולא מצה לא מצה מן הדא דר"ל ולא חמץ מן הדא דריב"ב ונראה שם שהיה מתענה שהרי אמרו שם טעם אחר משום דהוה בכור וא"כ נראה שבכל מצה אסור אבל מצה עשירה מותר [שהרי אינה ראויה לצאת בה ידי חובתו בפסח ואין בה משום אירוסין דמצה שהרי אין מצה זו ארוסתו] שהרי אינה ראויה להנשא אליו הלילה שזהו להיות יוצא בה[2] וכ"כ בתוספות והעידו על ר"ת ז"ל שכשחל ע"פ להיות בשבת היה אוכל סעודה שלישית מצה הנילושה בבצים[3] וכ"כ בספר המצות לר"ם דקוצי ז"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |
- ↑ עי' בב"ח או"ח סי' תפ"ב בד"ה ומ"ש ובה כתב ובחק יעקב שם (סי' ת"ס סק"ב) ועי' בפר"ח שם שהשיג על הב"ח. ועי' עוד בפר"ח שם (סי' תנ"ג סק"ד) ובאור זרוע בהל' פסחים סי' רמ"ט.
- ↑ עי' בב"ח או"ח סי' תע"א בד"ה ומ"ש ומהו. ובמג"א (שם סק"ה) ובפר"ח (שם סק"ב) ובחק יעקב (סי' תס"ב סק"ב) ובשו"ת תשב"ץ (ח"ג סי' ר"ס) ועי' בבעל המאור ובמלחמות פ"ב דפסחים (לו.) בסוגיא דלחם עוני ובחי' מהר"ם חלאוה שם. ובספר הפרדס לרש"י ז"ל (סי' קכ"ח) ובמכילתא (סדר בא סס"י).
- ↑ עי' תוס' פסחים (צט: בד"ה לא) וברא"ש (שם) ובטור וב"י או"ח סי' תמ"ד ובשו"ע ורמ"א (שם ס"א).