מהר"ם חלאווה/פסחים/לו/א

מהר"ם חלאווה פסחים לו א

דף ל"ו ע"א

ור' עקיבא מי כתיב עוני עני כתי' ואע"ג דשמעינן ליה לר' עקיבא במסכת סנהדרין דאית ליה יש אם למקרא. ה"מ ביכא דסתרי אהדדי אבל היכא דלא סתרי אהדדי מקר' ומסור' מסורת נמי דרשינן:

תנו רבנן כו' אין לשין את העיסה בפסח ביין ושמן ודבש ואם לש ר"ג אומר ישרף מיד. מדקתני אין לשין ואם לש ישרף מיד על כרחין יותר ממהר להחמיץ משאר עיסה שנילושה במים בלבד עד שהחמירו כאן ואמרו דאין לשין לכתחילה שקרוב הדבר שתחמיץ מיד. והיכי דמי אי בלא מים והא לכולהו אמוראי מי פירות אין מחמיצין כלל או אין מחמיצין כל כך מיד כמים ואפילו לפירש"י ז"ל דמי פירות חמץ נוקשה הוי. ועוד דקתני אע"פ שאין לשין בו מקטפין בו אתאן לת"ק דמשמע לת"ק הוא דאשמועינן היתרא אבל לרבנן כיון דשרו בלישה כל שכן בקיטוף וקיטוף על כרחין על ידי מים הוא ואם איתא דלישה בלא מים דוקא מאי קאמר אתאן לת"ק אפי' לרבנן נמי איצטריך דעד כאן לא שרו לישה אלא בלא מים אבל קיטוף דבמים לא אלא ש"מ דכולה ברייתא על ידי מים הוא. ור"ג סבר דאם לש ישרף מיד דאי אפשר לשמרן שלא יחמיצו ואעפ"י שאין לשין בו מקטפין בו ורבנן קמאי שרו בין בלישה בין בקיטוף בדיעבד מיהא כדקתני אין לשין ותאפה מיד.ורבנן בתראי אסרי בין בלישה בין בקיטוף כדקתני את שלשין בו מקטפין בו דהיינו מים בלבד את שאין לשין בו דהיינו בתערובות מי פירות אין מקטפין בו. ושלש מחלוקת בדבר אי נמי דרבנן בתראי היינו רבנן קמאי אלא דבהא פליגי דר"ג אסר לישה אפי' בדיעבד ושרי קיטוף אפי' לכתחלה ורבנן אסרי תרוייהו לכתחלה ושרו תרוייהו בדיעבד ושתי מחלוקות בדבר. וא"כ הראיה שכתבנו מקיטוף ליתא אבל אידך איתא וזה עיקר דכל מאי דאפשר למעוטי בפלוגתא ממעטי' ור' עקיבא דאמר לשתי להם עיסה ביין ושמן ודבש על כרחין ע"י מים היא דאת"ק קאי. ואקשי' דידיה אדידיה דהא אמר פרט לעיסה שנילושה ביין ושמן ודבש ומשום מצה עשירה ומפרקי' לא קשיא הא ביום ראשון הא ביום שני כדאמר להו ר' יהושע בן לוי לבריה יומא קמא לא תלושו לי בחלבא מכאן ואילך לושו לי. ואידך לישנא בדובשא ואע"ג דלכאור' הא דר' יהושע בן לוי משום אתקפתא דמצה עשירה מייתי לה. מ"מ אי משום הא מלתא לחוד לא הוה צריכ' ליה דכיון דשני כאן ביום ראשון כאן ביום שני תו לא צריך מידי דליכא מאן דסבר דמצה עשיר' בשאר יומי אסירי דמעוני נפקא לן דהיינו במצת חובה אלא דמהא דר' יהושע שמעי' נמי סיעת' לכולה מילתא דר' עקיבא דמצה עשירה בשאר יומי שריא ואפילו ע"י מים נמי כסברתיה דר' עקיבא. וכל שכן לאידך לישנא דדובש ואין דרך ללוש לעולם בדבש בלא מים. ועוד דאי בלא מים מאי אריא משום מצה עשירה תיפק ליה דדברים שאינן באין לידי חימוץ אין אדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח. ואפילו תימא דדברים לאו דוקא אלא מינין אכתי לא סגי דתיפק לי דבעי שמירה לשם מצה והכא לא צריך ולעכב נמי אמרי' הכי גרסינן בירושלמי יכול יוצא אדם ידי חובתו ברבוכה ת"ל ושמרתם את המצות מצה שצריכה שימור יצאתה זו שאינה צריכה שימור. וההיא דר' עקיבא דאמר פרט לעיסה שנילושה ביין ושמן ודבש ודאי על ידי מים היא נמי תדע מדמקשי עלה מהא ברייתא דלשתו להן ואם איתא מאי קושיא התם בלא מים וחשיבה עשירה הכא על ידי מים לא חשיבה עשירה אלא ש"מ כולהו על ידי מים. והלכך כיון דאשכחן ר' עקיבא ור' יהושע בן לוי דעבדי עובדא להתירא כותייהו קיימ"ל. וכן דעת הראב"ד ז"ל והרמב"ן ז"ל ובזה נתקיים פסקו של הרב אלפסי ז"ל והר"ז ז"ל תפס לו בעיקר דברי רבוותה דאמרי הלכה כחכמים דאסרי לכתחילה בין בלישה בין בקיטוף. ופי' הרב דר' יהושע בדובשא לחוד בלא מים. ולמסקנא דאסיקנא בחלבא כעין תורא אפילו על ידי מים מותר דלא אשכחן איסור' אלא ביין ושמן ודבש אבל חלב אינו ממהר להחמיץ וסייעתא דר' יהושע היינו למצה עשירה לחוד. והא לא נהיר כדאמרן ולא שנא נמי חלב לא שנא שאר משקין תדע דתניא בתוספתא אין לשין את העיסה בשאר משקין ואם לש יאפה מיד. והרמב"ם ז"ל כדברי הרב אלפסי ז"ל. והוסיף עוד על דבריו דמצה שלשה בשאר מי פירות חוץ מיין ושמן ודבש וחלב לא הוי עשירה ואדם יוצא בה לכתחילה ולדבריו עיסה שנילושה בבצים יוצאין בה בפסח. ומה שאמרו דביום ראשון אינו יוצא ה"מ בשתי לילות לדידן ובמצת חובה אבל שאר פתו לא שנא יום ראשון ולא שנא שאר ימים מותר:

ציבור שאני מנחת העומר שהיא מנחת ציבור ורבים משמרין אות'.

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף