נחל קדומים/ויקרא/כג: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מ (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
== ב == | == ב == | ||
'''מועדי ה'.''' | '''מועדי ה'.''' פרש"י עשה מועדות וכו' על גליות שנעקרו ממקומן לעלות לרגל וכו' לפום ריהטא משמע דיושבי חו"ל חייבים לעלות לרגל והוא הפך התוס' בריש פסחים אמנם יש לדחות ועיין מרכבת המשנה למהר"א אלפאנדרי פ"ד דקדוש החדש ואין כאן מקום להאריך. והקדוש רבינו שלמה אסתרוק ז"ל פירש בפסוק אשר תקראו אותם מקראי קדש אלה הם מועדי דהכונה שנמסר בידכם הקביעות כמו שאמר אשר תקראו אתם. עכ"ז אני מעלה עליכם כמו שאני הוא הקובע זמנם וז"ש אשר תקראו אתם אלה הם מועדי: | ||
== ה == | == ה == | ||
'''בארבעה עשר לחדש.''' | '''בארבעה עשר לחדש.''' ס"ת שרה כי בניסן נפקדה שרה. פסח לה' עת רחמים הוא לפני הקב"ה ורגיל לרחם על בריותיו בעת הזו מבראשית עד היום. וה"ט שאז"ל דמחיית עמלק תהי' בע"פ וזה טעם משז"ל בניסן עתידין ליגאל ואז"ל דהגאולה תהיה בזכות אברהם ושרה וזה רמז שרה בס"ת כנזכר ור"ת הראשון בארבעה עשר לחדש בעלה רמז לאברהם אע"ה. פסח לה' עם האותיות גימטריא רד"ו סוד זה מסר יעקב לבניו פקוד יפקוד אלהים אתכם. פה סח פה שבמרכבה סח ואמר לפני הקב"ה הגיע העת שתגאל את ישראל כי אותיות שבמרכבה מלמדין סניגוריא על ישראל. רבינו אפרים ז"ל בפרישתו כ"י: | ||
== לט == | == לט == | ||
'''אך בחמשה עשר יום וגו' ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר וגו'.''' | '''אך בחמשה עשר יום וגו' ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר וגו'.''' יש לדקדק תיבת אך שהיא מיעוט ולפי פשוטו אפשר במ"ש רז"ל ביום הראשון ראשון לחשבון עונות כי ביום הכפורים ישראל נקיים שעלו מן הרחצה לכל עון ולכל חטאת וד' ימים שבינתים עסוקים במצות ותפלות והכנה לחג ובט"ו יום טוב כימים אשר נחו בהם היהודים והוא ראשון לחשבון עונות. ולזה אמר רחמנא אך בחמשה עשר למעט בעניני העוה"ז ולבער היצה"ר וגם לזה אהניא ג"ש דט"ו ט"ו מחג המצות כשם שצריך לבער השאור והחמץ בפסח והוא רמז לבער היצה"ר גם בט"ו לסוכות שמתעורר היצה"ר להחטיאו. וזה רמז ולקחתם לכם ביום הראשון כלומר תקחו ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם גם ביום הראשון הזה תבער היצה"ר שאור שבעיסה מבתיכם בתי הנפש וזה רמז פרי עץ הדר ס"ת יצר לבער היצה"ר ודוק. ומצאתי בס' קדמון כ"י אתרוג לולב הדס ערבה גימטריא אלף כ"ד והמזבח היה ל"ב אמות כשתחשוב בהכפלה ל"ב פעמים ל"ב הוא אלף כ"ד וזהו מ"ש חז"ל כל המקיים לולב באגודו והדס בעבותו מעלה עליו הכתוב כאלו בנה מזבח. וזהו תשב אנוש עד דכ"א ר"ת אל"ף כ"ד דעד יום הושענא רבה מועיל תשובה. כמ"ש חלו נ"א פני אל. נ"א יום מר"ח אלול עד הושענא רבה שהם ימי סליחה. גם מניסן עד עצרת נ' יום ימי תשובה והם ק' ימים לבטל כח הקליפה שהיא ק'. אבל ק"א כח הקדושה גימטריא מיכאל וז"ש פרק ערבי פסחים הוה עובדא עד ק"א ופקע שידא. חנות פתוחה חנות ר"ת חדש ניסן וחדש תשרי אז נפתחו שערי ג"ע. זהו תורף דבריו ועם האמור מובן מ"ש בזהר כי קץ ימים הוא סט"א כי ימים גי' מאה ודוק היטב: | ||
== מד == | == מד == | ||
גרסה אחרונה מ־09:06, 19 ביולי 2020
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ב[עריכה]
מועדי ה'. פרש"י עשה מועדות וכו' על גליות שנעקרו ממקומן לעלות לרגל וכו' לפום ריהטא משמע דיושבי חו"ל חייבים לעלות לרגל והוא הפך התוס' בריש פסחים אמנם יש לדחות ועיין מרכבת המשנה למהר"א אלפאנדרי פ"ד דקדוש החדש ואין כאן מקום להאריך. והקדוש רבינו שלמה אסתרוק ז"ל פירש בפסוק אשר תקראו אותם מקראי קדש אלה הם מועדי דהכונה שנמסר בידכם הקביעות כמו שאמר אשר תקראו אתם. עכ"ז אני מעלה עליכם כמו שאני הוא הקובע זמנם וז"ש אשר תקראו אתם אלה הם מועדי:
ה[עריכה]
בארבעה עשר לחדש. ס"ת שרה כי בניסן נפקדה שרה. פסח לה' עת רחמים הוא לפני הקב"ה ורגיל לרחם על בריותיו בעת הזו מבראשית עד היום. וה"ט שאז"ל דמחיית עמלק תהי' בע"פ וזה טעם משז"ל בניסן עתידין ליגאל ואז"ל דהגאולה תהיה בזכות אברהם ושרה וזה רמז שרה בס"ת כנזכר ור"ת הראשון בארבעה עשר לחדש בעלה רמז לאברהם אע"ה. פסח לה' עם האותיות גימטריא רד"ו סוד זה מסר יעקב לבניו פקוד יפקוד אלהים אתכם. פה סח פה שבמרכבה סח ואמר לפני הקב"ה הגיע העת שתגאל את ישראל כי אותיות שבמרכבה מלמדין סניגוריא על ישראל. רבינו אפרים ז"ל בפרישתו כ"י:
לט[עריכה]
אך בחמשה עשר יום וגו' ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר וגו'. יש לדקדק תיבת אך שהיא מיעוט ולפי פשוטו אפשר במ"ש רז"ל ביום הראשון ראשון לחשבון עונות כי ביום הכפורים ישראל נקיים שעלו מן הרחצה לכל עון ולכל חטאת וד' ימים שבינתים עסוקים במצות ותפלות והכנה לחג ובט"ו יום טוב כימים אשר נחו בהם היהודים והוא ראשון לחשבון עונות. ולזה אמר רחמנא אך בחמשה עשר למעט בעניני העוה"ז ולבער היצה"ר וגם לזה אהניא ג"ש דט"ו ט"ו מחג המצות כשם שצריך לבער השאור והחמץ בפסח והוא רמז לבער היצה"ר גם בט"ו לסוכות שמתעורר היצה"ר להחטיאו. וזה רמז ולקחתם לכם ביום הראשון כלומר תקחו ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם גם ביום הראשון הזה תבער היצה"ר שאור שבעיסה מבתיכם בתי הנפש וזה רמז פרי עץ הדר ס"ת יצר לבער היצה"ר ודוק. ומצאתי בס' קדמון כ"י אתרוג לולב הדס ערבה גימטריא אלף כ"ד והמזבח היה ל"ב אמות כשתחשוב בהכפלה ל"ב פעמים ל"ב הוא אלף כ"ד וזהו מ"ש חז"ל כל המקיים לולב באגודו והדס בעבותו מעלה עליו הכתוב כאלו בנה מזבח. וזהו תשב אנוש עד דכ"א ר"ת אל"ף כ"ד דעד יום הושענא רבה מועיל תשובה. כמ"ש חלו נ"א פני אל. נ"א יום מר"ח אלול עד הושענא רבה שהם ימי סליחה. גם מניסן עד עצרת נ' יום ימי תשובה והם ק' ימים לבטל כח הקליפה שהיא ק'. אבל ק"א כח הקדושה גימטריא מיכאל וז"ש פרק ערבי פסחים הוה עובדא עד ק"א ופקע שידא. חנות פתוחה חנות ר"ת חדש ניסן וחדש תשרי אז נפתחו שערי ג"ע. זהו תורף דבריו ועם האמור מובן מ"ש בזהר כי קץ ימים הוא סט"א כי ימים גי' מאה ודוק היטב:
מד[עריכה]
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |