ביאור הגר"א/אורח חיים/תקפה: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (תיקון) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
== א == | |||
''' | '''ס"א צריך.''' ע' רא"ש סוף פסחים סמ"א וע' בה"ג: | ||
''' | '''ונוהגין כו'.''' מ"ר ריש פ' שופטים רכ"ג א"ר יצחק שני דברים בימינו של הקב"ה צדקה ותורה צדקה דכתי' צדק מלאה ימינך תורה דכתי' מימינו אש דת למו שני דברים בידו ואלו הן הנפש והדין הנפש דכתי' אשר בידו נפש כל חי והדין דכתי' ותאחז במשפט ידי כו'. לשון הרוקח ויזכור צדקתו בקריאת התורה ששניהם בימין להטיב לנפש בעת משפט וזהו שאמר בתהלים פ"ט צדק ימשפט כו' אשרי העם יודעי תרועה כו' ובפסיקתא ר"י בר נחמני בשם רשב"ל פתח עלה אלהים בתרועה בשעה שהקב"ה עולה ויושב על כסא הדין בדין הוא עולה ובשעה שישראל נוטלין שופר ותוקעין הקב"ה עומד מכסא הדין ויושב על כסא רחמים כו' ע"ש ברוקח וז"ש צדק ומשפט כו' ששמאל נכלל עם ימין וז"ש נרי בידך ונרך בידי כו' ג"כ כנ"ל ע"כ רואין לכלול הדין במקום התורה: | ||
== ב == | |||
''' | '''ס"ב קודם.''' פסחים ז' ב' וירושלמי: | ||
'''יברך.''' ירושלמי: | |||
''' | '''ואין.''' ר"ה כ"ט א': | ||
''' | '''אפ"ה מברך.''' כמ"ש בספ"ג כל הברכות כולן כו' וע' הג"א שם ד"ה כגון כו' וברכת המצות כו' אפי' כו' וכ"ש בכה"ג שתוקע עצמו בשבילו: | ||
''' | '''התוקע.''' ר"ל לאפוקי סתה"ד דהשומע דוקא מברך: | ||
''' | '''שתי ברכות.''' ר"ל לאפוקי ממהרי"ו שכת' דאינו מברך שהחיינו וכמ"ש ב"י בשם מ"כ וע"ש. ול"נ דאין ענין לדברי הרמב"ם דכאן מברך בשביל השומע וכ"כ בכ"מ פ' י"א מהלכות ברכות בשם הרמ"ך הל' י' ויליף הרמב"ם מהעושה סוכה לעצמו כו' סוכה מ"ו א' וע"ש בתוס' ורא"ש: | ||
''' | '''ויתקע.''' ר"ה ל"ד א': | ||
''' | '''וטוב.''' זכריה ג': | ||
== ג == | |||
'''אם התחיל.''' ירושלמי היה קורא בתורה ונשתתק כו' והביאו הרא"ש פ"ג דמגילה ס"ג וכ' ומכאן דקדק ראבי"ה התוקע כו': | |||
'''והוא כו' ואפי'.''' תוספתא פ"ב דמגילה והובא בירושלמי שם רפ"ד מעשה בר"מ שקרא מיושב בבהכ"נ של טבעין ונתנו לאחר ובירך עליה ואמרי' בירושלמי שם זה קורא וזה מברך ר"ל בתמיה ומשני רב הונא בשם ר' ירמיה מכאן ששומע כקורא כו': | |||
== ד == | |||
'''ס"ד אחר.''' כן משמע בר"ה ל"ב ב'. | |||
'''ואם.''' ברכות ל"ד א': | |||
'''כי המתחיל כו'.''' ירושלמי ספ"ק דר"ה ופ"ק די"ט וכמה מקומות מכיון שהתחיל במצוה אומרים לו מרק ובגמרא ספ"ו דברכות הואיל ונ"י תחלה באחרונה מסייע כו' והגאונים אמרו משום דלכתחילה יתקע המברך: | |||
'''נוהגין.''' מדרש טח"ו ע' רא"ש פ"ג דמגילה סכ"א ה"ה כאן וע' תוס' דברכות ל"ד א': | |||
== ה == | |||
'''ס"ה הנוטל.''' פסחים נ' ב' ומאותו הטעם ג"כ לתקוע לכיוצא: | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
גרסה מ־10:04, 27 באפריל 2020
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
א
ס"א צריך. ע' רא"ש סוף פסחים סמ"א וע' בה"ג:
ונוהגין כו'. מ"ר ריש פ' שופטים רכ"ג א"ר יצחק שני דברים בימינו של הקב"ה צדקה ותורה צדקה דכתי' צדק מלאה ימינך תורה דכתי' מימינו אש דת למו שני דברים בידו ואלו הן הנפש והדין הנפש דכתי' אשר בידו נפש כל חי והדין דכתי' ותאחז במשפט ידי כו'. לשון הרוקח ויזכור צדקתו בקריאת התורה ששניהם בימין להטיב לנפש בעת משפט וזהו שאמר בתהלים פ"ט צדק ימשפט כו' אשרי העם יודעי תרועה כו' ובפסיקתא ר"י בר נחמני בשם רשב"ל פתח עלה אלהים בתרועה בשעה שהקב"ה עולה ויושב על כסא הדין בדין הוא עולה ובשעה שישראל נוטלין שופר ותוקעין הקב"ה עומד מכסא הדין ויושב על כסא רחמים כו' ע"ש ברוקח וז"ש צדק ומשפט כו' ששמאל נכלל עם ימין וז"ש נרי בידך ונרך בידי כו' ג"כ כנ"ל ע"כ רואין לכלול הדין במקום התורה:
ב
ס"ב קודם. פסחים ז' ב' וירושלמי:
יברך. ירושלמי:
ואין. ר"ה כ"ט א':
אפ"ה מברך. כמ"ש בספ"ג כל הברכות כולן כו' וע' הג"א שם ד"ה כגון כו' וברכת המצות כו' אפי' כו' וכ"ש בכה"ג שתוקע עצמו בשבילו:
התוקע. ר"ל לאפוקי סתה"ד דהשומע דוקא מברך:
שתי ברכות. ר"ל לאפוקי ממהרי"ו שכת' דאינו מברך שהחיינו וכמ"ש ב"י בשם מ"כ וע"ש. ול"נ דאין ענין לדברי הרמב"ם דכאן מברך בשביל השומע וכ"כ בכ"מ פ' י"א מהלכות ברכות בשם הרמ"ך הל' י' ויליף הרמב"ם מהעושה סוכה לעצמו כו' סוכה מ"ו א' וע"ש בתוס' ורא"ש:
ויתקע. ר"ה ל"ד א':
וטוב. זכריה ג':
ג
אם התחיל. ירושלמי היה קורא בתורה ונשתתק כו' והביאו הרא"ש פ"ג דמגילה ס"ג וכ' ומכאן דקדק ראבי"ה התוקע כו':
והוא כו' ואפי'. תוספתא פ"ב דמגילה והובא בירושלמי שם רפ"ד מעשה בר"מ שקרא מיושב בבהכ"נ של טבעין ונתנו לאחר ובירך עליה ואמרי' בירושלמי שם זה קורא וזה מברך ר"ל בתמיה ומשני רב הונא בשם ר' ירמיה מכאן ששומע כקורא כו':
ד
ס"ד אחר. כן משמע בר"ה ל"ב ב'.
ואם. ברכות ל"ד א':
כי המתחיל כו'. ירושלמי ספ"ק דר"ה ופ"ק די"ט וכמה מקומות מכיון שהתחיל במצוה אומרים לו מרק ובגמרא ספ"ו דברכות הואיל ונ"י תחלה באחרונה מסייע כו' והגאונים אמרו משום דלכתחילה יתקע המברך:
נוהגין. מדרש טח"ו ע' רא"ש פ"ג דמגילה סכ"א ה"ה כאן וע' תוס' דברכות ל"ד א':
ה
ס"ה הנוטל. פסחים נ' ב' ומאותו הטעם ג"כ לתקוע לכיוצא:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |