יד אפרים/אורח חיים/תקפה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


יד אפריםTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תקפה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
דגול מרבבה
ט"ז
לבושי שרד




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


במגן אברהם ס"ק א' מעומד ע"ל סי' ח' ס"ק א' מבואר שגם הברכה תהיה בעמידה:

שם ס"ק א' וגם השומע כו' ר"ל שטעם הדבר שאין עומדין בתקיעות הראשונות לפי שעתידין לתקוע על סדר הברכות שהם תקיעות הצבור ולא שמע התקיעות שעל סדר הברכות ועתה תוקעין לו להוציאו הוא צריך לעמוד כ"כ הרדב"ז וכנה"ג כ' ע"ז לא ידעתי מנ"ל הא שהשומע יתחייב לעמוד דאי משום שיליף לכם מעומר זהו לתוקע עצמו אבל לשומע מנ"ל כו' ע"ש בכנה"ג וסוף דבריו ומ"ש שם ואם אינם עקריות לא יהיה בהם חיוב כו' מגומגם קצת ע"ש:

ס"ק ג' ונ"ל שמנהג זה הוא לנשים שאין יודעין אבל מי שיודע יברך לעצמו ויוצא אליבא דכ"ע אבל אם אינו יודע שפיר מברך התוקע אף ברכת שהחיינו וכ"כ בכנה"ג כו' כצ"ל ור"ל דהכנה"ג כ' דהרמב"ם שכ' דהעושה מצוה לאחרים מברך על עשייתה אבל שהחיינו אינו מברך כ"א על המצוה שעושה לעצמו מיירי דוקא במל בן חבירו דאף הוא עושה המצוה ולא הבעל דבר מחויב הוא לברך על עשיית המצוה אבל אינו מחויב לברך שהחיינו כגון שאינו לעצמו ולפי"ז בתקיעת שופר אע"פ שכבר יצא יברך התוקע ברכת לשמוע ברכת שהחיינו כיון שהוא שלוחו עכ"ל ור"ל דגם במל בן חבירו אם חבירו אינו יודע והוא מכוין להוציא ברכת שניהם ג"כ יכול להוציאו אלא דהרמב"ם לא מיירי מזה שרוצה להוציא את חבירו רק לענין החיוב שמוטל עליו כעושה המצוה בזה קאמר הרמב"ם שאין מוטל עליו רק ברכת העשיה אבל לא ברכת שהחיינו כיון שאין עושה אותה לעצמו:

במגן אברהם ס"ק ה' ובלבוש כ' ר"ל מדכ' מעט ע"כ שאין פירושו על עמידת הפה דא"כ לא שייך מעט דהא עדיין יהיה עומד לצדדין ג"כ לכן פי' שיגביה הפה מעט למעלה ור"ל שיהיה השופר הגבה למעלה באלכסון קצת באופן שיהיה פי השופר בצד הרחב למעלה מפה של התוקע:

בט"ז ס"ק ג' בדיעבד שרי נראה שר"ל דבדיעבד שרי לתקוע בברכת שבירך ע"ד שיתקע אחר ואע"פ שאין הוא עצמו תוקע הוא יוצא ידי חובת תקיע' של הברכה ע"י מה שתוקע השני והך יוצא אין ר"ל ידי חובת מצות שופר רק ר"ל ידי חובת התקיעה שהוא מוכרח לה מחמת הברכה אך מה שהביא הט"ז סי' רפ"ד צ"ע דהתם מיירי שא' יקרא בתורה וא' יקרא המפטיר בברכות ע"ש או לענ"ד פשוט שהטור שכ' כיון שיוצא בתקיעת השני לא אמברך קאי רק על השומע ור"ל דכיון שהשומע יוצא בתקיעות השני שפיר מהני ברכתו של זה ולא היתה לבטלה ויותר נראה שצ"ל בטור כיון שיוצאים בתקיעת השני ור"ל שהקהל יוצאים בתקיעת השני וכן בטור שלפנינו בדפוס איתא מלת שיוצאים עם ציון על הצ' ואפשר שמורה על מלת שיוצאים ואם כן אתין דברי הטור כפשטן:

בט"ז ס"ק ז' בשופר בתרניתות ע' בב"י איתא מפני הצרות שיבואו עליהם יהיו מריעין בשופר כדתנן בפ"נ דתענית עכ"ל ונראה מזה דהך בתרניתות הוא ט"ס וגם חסר מלת כדאיתא וכצ"ל כדאיתא בפ"ב דתענית או כצ"ל כדתנן בתענית:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.