לבושי שרד/אורח חיים/תנ: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) +קישורים פנימיים |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
<small> | <small>[[מגן אברהם/{{כאן}}#ג|מג"א סק"ג]]</small> אומר לנכרי וכו' כ' ב"י בשם הג"מ שמותר להתנות קודם פסח וליטול דמים וכו' ול"ד לישראל כצ"ל: | ||
<small>ט"ז סק"ג</small> שהביא לו הגזבר אחר פסח ואסור נימא גם כאן כצ"ל: | <small>[[ט"ז/{{כאן}}#ג|ט"ז סק"ג]]</small> שהביא לו הגזבר אחר פסח ואסור נימא גם כאן כצ"ל: | ||
<small> | <small>[[מגן אברהם/{{כאן}}#ד|מג"א סק"ד]]</small> כמ"ש ס"ס תמ"ג וכו' ולהב"ח גם בזה אסור כיון שהוא עצמו השכירו וכ"כ ב"ח ס"ס צ' ע' פר"ח ס"ז: | ||
<small>ט"ז ס"ק ו'</small> דהאיך יש היתר ליקח בשבת דהיינו מה שהרחיים טוחנת בשבת נוטל מדה עבור זה והלא שכר שבת פשיטא דאסור וכו' כצ"ל: | <small>[[ט"ז/{{כאן}}#|ט"ז ס"ק ו']]</small> דהאיך יש היתר ליקח בשבת דהיינו מה שהרחיים טוחנת בשבת נוטל מדה עבור זה והלא שכר שבת פשיטא דאסור וכו' כצ"ל: | ||
<small>(הגה)</small> ויש מתירין להחם וכו'. עיין מ"י כלל פ"ה ס"ק ט"ו ט"ז: | <small>(הגה)</small> ויש מתירין להחם וכו'. עיין מ"י כלל פ"ה ס"ק ט"ו ט"ז: | ||
<small> | <small>[[מגן אברהם/{{כאן}}#יב|מג"א סקי"ב]]</small> או יצוה להטוחני' וכו' קאי אדסמיך לי' שאינו שוכר הרחיים עצמו דאז אין איסור רק מחמת דמיד כשמניחו ברחיים זוכה בו מש"ה מהני תקנה זו משא"כ כששוכר הרחיים עצמו ומכ"ש אם הישראל מחויב לתקנן אז לא מהני תקנה זו דדמי לתנור וק"ל: | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
גרסה אחרונה מ־17:29, 6 בינואר 2020
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
מג"א סק"ג אומר לנכרי וכו' כ' ב"י בשם הג"מ שמותר להתנות קודם פסח וליטול דמים וכו' ול"ד לישראל כצ"ל:
ט"ז סק"ג שהביא לו הגזבר אחר פסח ואסור נימא גם כאן כצ"ל:
מג"א סק"ד כמ"ש ס"ס תמ"ג וכו' ולהב"ח גם בזה אסור כיון שהוא עצמו השכירו וכ"כ ב"ח ס"ס צ' ע' פר"ח ס"ז:
ט"ז ס"ק ו' דהאיך יש היתר ליקח בשבת דהיינו מה שהרחיים טוחנת בשבת נוטל מדה עבור זה והלא שכר שבת פשיטא דאסור וכו' כצ"ל:
(הגה) ויש מתירין להחם וכו'. עיין מ"י כלל פ"ה ס"ק ט"ו ט"ז:
מג"א סקי"ב או יצוה להטוחני' וכו' קאי אדסמיך לי' שאינו שוכר הרחיים עצמו דאז אין איסור רק מחמת דמיד כשמניחו ברחיים זוכה בו מש"ה מהני תקנה זו משא"כ כששוכר הרחיים עצמו ומכ"ש אם הישראל מחויב לתקנן אז לא מהני תקנה זו דדמי לתנור וק"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |