ביאור הגר"א/אורח חיים/תנ

ביאור הגר"א ‏ אורח חיים תנ

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב

ס"ב ישראל שמקבל כו'. דלא זכה בהו ואף בלא אמירה מן הדין מותר כמ"ש תוס' בע"ג כ"ב א' סד"ה לא יאמר. מיהו היכא כו' דדוקא נקט וכ"ש כאן ועס"ג:

ג

ס"ג ישראל וא"י. כמש"ש בערלה לפרש"י ועוד סי' רצ"ד סי"ג בהג"ה:

ד

ס"ד ישראל כו' דה"ל כו' ואם כו'. ע"ג ס"ב א' מ"ט שכרו כו' ותנן מכרן כו' וע"ש תוס' ד"ה והתנן. מיהו תימא כו':

ואם קיבל כו' מותר. משמע אפי' הוא בעצמו וכדעת הרמב"ם שכ' ס"ס תמ"ג וכ"מ פשטא דגמ' בע"ג שם וע' תוס' שם ד"ה תנן. תימא כו' אבל בזה ניחא ועיין ר"ן רפ"ה דע"ג שהביא ראיה מירושלמי וכ' שם בשם הרמב"ן דהא דמסקינן שם קנס שקנסו בחמרין וביי"נ דוקא ביי"נ ובשביעית דתופס דמיו ואסברא ראשונה דתופס דמיו סמיך כו' ע"ש: ס"ה יש. שם שכרה לישב כו' ועיין גמרא שם ס"ה א' ל"ק הא כו' וה"ה כאן שאינו נוטל כלום בשביל החמץ שאף שאינו אופה כלל ישלם לו:

וכן מותר. נלמד מהנ"ל אבל להשכיר לו שיכניס חמץ לתוכו אסורכמ"ש בירושלמי פ"ב הלכה ב' לא ישכיר ישראל את ביתו לא"י ליתן בתוכו חמץ ואע"ג שאמרו בפ"ק דפסחים ייחד לו בית כו' כאן איירי בתוך הפסח או בע"פ שכבר נאסר בהנאה וה"ל משתכר באיסורי הנאה כנ"ל וכ"מ בירושלמי שם דבתוך הפסח מיירי בתוך הפסח מהו כו' והתניא לא ישכיר כו' ועט"ז ומ"א וע' ב"י בשם אגור. ול"נ דגם ההיא דפסחים פ"ק מיירי בתוך הפסח כמ"ש שם ת"ר א"י שנכנס כו' וע"כ בתוך הפסח ועלה קאמר הפקידו כו' ייחד כו' למימרא כו' אלא דשם מיירי שייחד לו בית שלא להכניס לו חמץ ומותר אף כשמכניס בתוכו כנ"ל וע"ז אמרו שם דא"י כי קאי כו' למימרא כו' והתניא כו' דשם ג"כ שוכרו לבית דירה ואעפ"כ אסור והגאונים מפרשים דלא כפרש"י אלא ייחד לו בית שמשכיר לו בית אחר שלא בביתו וז"ש א"י שנכנס כו' ר"ל כיון שהוא עם החמץ הפקידו כו' אפילו בלא אחריות ייחד לו כו' בלא אחריות כיון שהוא בבית אחר וכן מ' בירושלמי שם חמצו של א"י בתוך הפסח מהו ר' ירמיה אמר מותר ר' ייסא אמר אסור והתניא לא ישכור את תמורו לא"י להביא עליו חמץ פתר לה בבא עמו והתניא לא ישכיר את ביתו כו' אית לך מימר בדר עמו אלמא אף למאן דמתיר אסור עמו בבית וז"ש בתה"ד ולמעלה סי' תמ"ח ס"ג שמחוץ לבית:

ו

ס"ו מותר כו'. ע"א ס"ג אומר אדם לחמריו כו':

ויש מתירין. שם א"ר פפא כו' רב אשי כו' וגם ס' הראשונה כן אלא שסמך עצמו על מ"ש בי"ד:

ואסור. דלמא אתי למיכל כמ"ש בפ"ק דפסחים י' י"א וכמ"ש בירושלמי הנ"ל למאן דמתיר מוקים לה בבא עמו כנ"ל ואף רבנן ל"פ אלא משום דהוא עצמו כו' וע"ל סי' תקמ"ו ס"ג ה"ז דוחפו בקנה דוקא. ועוד דאין שליחות לא"י כמ"ש בב"מ ע"א ב' ואף דאין הישראל מכוין לקנותו מ"מ חייב באחריותו ועובר עליו ועוד דרוצה בקיומו כמ"ש בע"א ס"ד א' והלא רוצה כו':

ז

ס"ז אסור ע' מ"א:

אבל משכיר. תוספתא פ"ב אבל בירושלמי תניא שאסור בין בבית בין בספינה בין בחמור וכ"פ הגאונים וכמ"ש ביי"נ השוכר את החמור כו' שם ס"ב א' ואין חילוק בין יי"נ לשאר איסורים אלא בדיעבד לתפוס את דמיו כנ"ל ואפי' לא בא עמו אסור כמ"ש בירושלמי שם וכ"פ בי"ד סי' קל"ג ס"א ע"ש וכ"פ בהג"ה לעיל ס"ה:

ויש מתירין. ר"ל שחולק על הטור וש"ע שכ' אסור להשכיר כו' אע"ג דבחמור מותר כמ"ש הטור משום דרוצה בקיומו ע"י דבר אחר כמ"ש בע"א ל"ב א' דקי"ל כמאן דאסר שם אבל התוס' שם ד"ה והאי מתירין בכה"ג כמ"ש א"ל התם כו' וז"ש בתוס' הנ"ל בס"ד ופסקינן הלכתא כמאן כו' ואינו חולק עליו במה שאסרו להשכיר שאפי' בחמורו אסור כנ"ל לכן כ' וי"מ להחם כו':

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.